שבוע אושפיזין בקמפוס: "האחווה הגאה בן גוריון"

הקהילה הגאה בבאר שבע ספגה מהלומה קשה השנה, לאחר שבג"ץ דחה את קיום מצעד הגאווה במתווה המקורי בשדרות רגר, והעבירו למתווה קצר וצדדי בשדרות שז"ר. הקהילה בתגובה, החליטה שלא לקיים את המצעד ולהפגין מול בניין העירייה במחאה על ההחלטה. בין המוחים השתתפו גם פעילי התא הגאה באוניברסיטת בן גוריון, או בשמו החדש "גרעין האחווה הגאה בן גוריון", היה חלק בלתי נפרד מהמאבק העיקש והחשוב שהניע הבית הגאה בבאר שבע למען ההכרה בזכויות הקהילה הלהט"בית בעיר.

לפני כ-10 שנים הוקמה קבוצה גאה באוניברסיטה שנקראה "סגול", שעם הזמן התמזגה יחד עם הבית הגאה בבאר שבע, כך שבמשך מספר שנים לא היה אף תא גאה פעיל באוניברסיטה. לפני שנה וחצי, החליטו שני סטודנטים, שחר צוק ויניב גמפל, להקים מחדש את האחווה הגאה באוניברסיטה. כיום, מי שעומדת בראש האחווה היא אסנת גליקשטיין, בת 23, סטודנטית שנה ג' למדעי ההתנהגות, שמספרת כי "מעבר לתחושה של בית, הכניסה לאחווה היה לגמרי צעד שמשנה חיים. עבורי זו הייתה הקהילה הגאה הראשונה שנכנסתי אליה".

מה הערכים שהאחווה הגאה שלכם מנסה לקדם?

"המטרה היא לקדם נראות להט"בית וקווירית בקמפוס ודרך זה לקדם סובלנות כלפי הקהילה ולהיאבק בלהט"בופוביה. זה מתחיל בקמפוס ואנחנו מאוד מקווים שהאחווה הגאה בבן גוריון, שהיא האחווה הכי גדולה בארץ, תצליח לצאת עם האמירה שלה גם מחוץ לכותלי האוניברסיטה. זה האידאל".

את מרגישה שהאוניברסיטה מאפשרת את קיום השיח הלהט"בי?

"אנחנו עובדים בקשר צמוד עם האגודה והקשרים הם בהחלט מאוד טובים. אני בטוחה שזה יימשך גם השנה. אין ספק שהיו מקרים חריגים באוניברסיטה, בין אם אלו הערות לא במקום של מרצים ואם זה כשהרב שנותן כשרות לאחת המסעדות באוניברסיטה לא נתן לנו לתלות את דגל הגאווה במסעדה. אז אומנם זה לא מצד האוניברסיטה או האגודה, אבל אין ספק שהלהט"בופוביה קיימת".

מה שגרת פעילות שלכם באחווה?

"יש לנו פעם בשבועיים מפגשים באוניברסיטה באופן קבוע, כשכל פעם המפגש הוא בנושא אחר- לפעמים על זהויות שקשורות לקהילה שלנו, לפעמים על המאבקים, לפעמים על היסטוריה. מעבר לזה, יש שני אירועים גדולים שאנחנו עושים- בסמסטר הראשון עושים כנס שפונה לקהל הרחב ולכלל הסטודנטים באוניברסיטה, גם אם הם לא חלק מהקהילה הגאה. בשנים שעברו היה פאנל פוליטי בהשתתפות חברי כנסת, פאנל על דת ולהט"ב. בסמסטר ב' אנחנו חוגגים את שבוע הגאווה עם שלל אירועים, שכולל את שבוע הגאווה באוניברסיטה עם הופעות דראג, דוכנים, עמדות הסברה, הרצאות שקורות בפאבים שונים בעיר. בין לבין יש פרויקטים שונים שהחברים באחווה מחליטים לקדם".

באלו מאבקים מרכזיים עסקתם השנה?

"בשנה האחרונה עסקנו בהעלאת המודעות לכל הנושא של תרומות דם. כרגע הניסוח הקיים בטפסים שממלאים כשבאים לתרום דם הוא ש'גבר אשר שכב עם גבר לא יכול לתרום דם'. זה קצת אבסורד, כי הקהילה הגאה מודעת הרבה יותר למחלות מין ולאיידס משאר האוכלוסייה, והיא נשמרת בהתאם. הניסוח צריך להיות ש'אם שכבת בלי אמצעי הגנה- אין אפשרות לתרום דם'. זה לא צריך להיות קשור לעם מי שכבת. זה מאבק שהתחיל באחווה הגאה במכללת ספיר ומשם זה התפשט לשאר האחוות בארץ, בין היתר לאחווה בבן גוריון. כתבנו עצומה, החתמנו אנשים, ניסינו להעלות את המודעות בנושא".

איפה המאבק הזה עומד היום?

"היו בפייסבוק כל מיני דיונים מול בנק הדם של ישראל, שטוענים, בצדק, שזו לא החלטה שלהם אלא שאלה הוראות של משרד הבריאות, שאותן צריך לשנות, אז עכשיו אלו מאבקים מול הממשלה. אני יודעת שבשנה שעברה היה פאנל בכנסת כשציינו את יום הגאווה בכנסת, שבו דיברו על הנושא מתוך כל הנושאים שעלו".  

הקהילה הגאה בבאר שבע הוזכרה לאחרונה רבות, בעקבות ההפגנה נגד שינוי מתווה מצעד הגאווה. איך האחווה הגאה בבן גוריון לקחה חלק במאבק?

"שני חבר'ה מהאחווה החליטו להפיק סרטון בנושא, שתפס הדים מטורפים והגיע ליותר מ-100,000 צפיות והיה ויראלי מאוד. באופן כללי, אנחנו עובדים הרבה בשיתוף פעולה עם אנשים שפעילים בבית הגאה בבאר שבע, שהובילו את המחאה. לכן, סטודנטים שלנו היו חלק מאוד מרכזי מהמחאה ובהובלה ובעשייה שלה ואני מקווה שבשנה הבאה האחווה תיקח חלק אפילו יותר גדול".

ובאופן כללי יותר- מה היו התחושות באחווה לאור שינוי מתווה המצעד?

"כשהודיעו לנו באחת הפעמים שהמשטרה שוב מתדיינת על האם לקיים את המצעד או לא, הלכנו להפגין מול המשטרה בספונטניות, וייצא לנו לפגוש כמה אנשים ברחוב. אנשים מסתכלים ומתעניינים, ובמפגש של אחד על אחד עם תושבים באר שבעים- התגובות היו מהממות. הם גם מתעניינים וגם אכפת להם. הייתה המון אמפתיה, אהדה והזדהות, והם לא הבינו למה פשוט לא נותנים לנו לצעוד. מבחינת העיר באר שבע, ממה שאני אישית קיבלתי מהתושבים, קיבלתי המון המון חום. מצד שני, חבל שהייתה פוליטיקה מאוד מגעילה מאחוריי הקלעים. הייתה אכזבה מאוד מאוד גדולה אחריי ההחלטה של בג"ץ שלא לקיים את המצעד".

בג"ץ אישר את המצעד, פשוט בתוואי אחר.

"התוואי שאושר הוא מגוחך. זה היה תוואי הליכה של חמש דקות בדיוק, תוואי צדדי ביותר. ועם כל הכבוד- אם תוך שנייה עיריית באר שבע יכולה לסגור את כל רגר כי הפועל באר שבע זכתה באליפות ולהקים שם במה ענקית, אז אני מאמינה שגם בתכנון של חודש מראש, אחרי שהתקבלו כל האישורים- אפשר לעשות זאת גם עבור הקהילה הגאה, כמו שעושים את זה בהרבה ערים אחרות בארץ". 

אבל הסיכוי שחגיגות האליפות יביאו לאסונות כמו רצח שירה בנקי ז"ל הן לא גדולות כמו בקיום מצעד הגאווה. את בעצמך אמרת שיש הרבה להט"בופוביה.

"אז הנה דוגמא לסיבה שהמצעד כן צריך לקרות. אין באמת תירוץ. אם בירושלים, אחרי שבשנה שעברה נרצחה שירה בנקי, עשו השנה את המצעד הכי גדול שהיה עד היום, והמשטרה נערכה בכוחות- היא יכלה לעשות זאת גם בבאר שבע וזה גם התפקיד שלה בסופו של דבר. אני מאוד מקווה שהשנה האחווה והאוניברסיטה, שהיא יחסית גוף מרכזי בעיר, יצליחו לקדם את הנושא הזה. לקדם נראות וסובלנות גם ברחבי באר שבע ולא רק בקמפוס".

 באילו נושאים אתם הולכים לעסוק בשנה הקרובה?

"אנחנו נציין את יום הזיכרון הטרנסג'נדרי בסוף נובמבר, אנחנו מתכננים להביא תערוכה שהיוצר שלה הוא טרנסג'נדר. יש לנו עוד נושאים שנרצה לקדם ואנחנו פתוחים ליוזמות של החברים באחווה".

מה תרצי שסטודנטים חדשים מהקהילה ידעו על האחווה שלכם?

"קודם כל זו מסגרת להכיר בה אנשים מדהימים. את חבריי הטובים ביותר בבאר שבע הכרתי באחווה. אני יכולה להבטיח מסגרת חברתית פתוחה ומקבלת, שאפשר להרגיש בה בנוח. בשורה התחתונה- כל מי שמחפש את הקהילה, יותר ממוזמן להגיע אלינו".