סקר חדש: הדאגה משינויי האקלים חוצה מחנות פוליטיים

77% מהציבור הישראלי מוטרד משינויי האקלים; השונות בין מצביעי ימין לשמאל קטנה מהמצופה: 72% ממצביעי הימין ו- 89% ממצביעי שמאל מביעים חשש משינויי האקלים. הסקר מוצג בימים אלו בכנס אקלים ודמוקרטיה באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב ע"י ראש המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן גוריון בנגב והשרה להגנת הסביבה לשעבר, תמר זנדברג.

נתונים נוספים שעלו:

· קיימת הבנה שמשבר האקלים הינו מעשה ידי אדם.

· ניתן אמון גבוה במדע ובמדענים (63%) לעומת אמון נמוך מאוד ברשתות החברתיות (14% בלבד).

· ישנה נכונות לשנות הרגלי התנהגות למען שמירה על הסביבה (36% מוכנים לאכול פחות בשר, 33% מוכנים לנסוע יותר בתחבורה ציבורית).

1180 משיבים מכלל קבוצות האוכלוסייה הבוגרת בישראל נשאלו לגבי הידע והעמדות שלהם ביחס לשינוי האקלים והשפעותיו על הסביבה, הכלכלה, החברה והבריאות. הסקר נערך על ידי המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה בשיתוף המעבדה למחקרי תקשורת והטיה חברתית בראשות ד"ר יוסי דוד מהמחלקה לתקשורת, ובייעוץ מדעי של חוקר האקלים ד"ר אבנר גרוס, כולם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הנתונים נאספו בין התאריכים 26-30 ביוני 2024 על ידי מכון המחקר 'פאנל-המדגם'.

כשליש ממשתתפי הסקר הביעו נכונות לשנות את ההתנהגות שלהם למען שמירה על הסביבה. 36% מוכנים לאכול פחות מזון מן החי; 33% מוכנים לנסוע יותר בתחבורה ציבורית; 24% מוכנים לטוס פחות ורק 13% מוכנים לשלם יותר מיסים לקידום שמירה על הסביבה. "נראה כי הציבור יותר בשל לשינויי הרגלים מאשר חושבים קובעי המדיניות", אמרה תמר זנדברג, ראש המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן גוריון ולשעבר השרה להגנת הסביבה. "השינוי המשמעותי ביותר שהישראלים מוכנים לעשות הוא בהרגלי התזונה שלהם, למרות שהנושא בדרך כלל לא מקושר

בישראל לשינויי אקלים. המסקנה היא שניתן וצריך לחשוב על צעדי מדיניות שאפתניים יותר. הציבור צמא לשמוע ממקבלי ההחלטות מצפן וקריאה לפעולה ברמת הפרט וברמת הקהילה, על מנת להקטין את הנזק הסביבתי".

נתון מרכזי נוסף שעלה בסקר מצביע על כך שרוב הציבור הישראלי (77%) מודאג מעלייה בזיהום אוויר המושפע מפעילות אנושית, כגון שריפת דלקים; 76% מודאגים מאירועי קיצון, כגון שריפות, גלי חום ושיטפונות; ו-51% חוששים מהצפה של ערי חוף כתוצאה מעליית מי הים. למרבית הישראלים ברור ששינויי האקלים נגרמים על ידי בני אדם, אולם הקשב לתיאוריות קונספירציה אשר מערערות על הקונצנזוס המדעי סביב שינוי האקלים אינו זניח כלל. 62% מהמשיבים סבורים כי ישנם אינטרסים כלכליים מאחורי הטענות בדבר שינוי אקלים; 58% מהמשיבים סבורים כי אלו הם אינטרסים פוליטיים ו- 40% סבורים כי המדע חלוק האם ישנו שינוי אקלים. " הציבור הישראלי מביע בקיאות מפתיעה בסכנות של משבר האקלים, זאת למרות שאין עיסוק ציבורי מספק בסוגיות אלו", ציין ד"ר יוסי דוד.

עוד מלמדים הממצאים כי הציבור הישראלי רוצה שינוי, איך אין לו מספיק מידע אמין. רוב הציבור הישראלי מכל גווני הקשת הפוליטית (63 אחוז בסך הכל) נותן אמון גבוה במדע ולא סומך על רשתות חברתיות. מידת האמון הגבוהה ביותר היא במדענים ובאנשי אקדמיה (63%); בולט האמון אשר ניתן בחברים ובני משפחה (59%), 40% הביעו אמון במשרד להגנת הסביבה ורק 14% הביעו אמון ברשתות החברתיות. האמון הגבוה במדענים ובמדע מלמד שיש צורך בהנגשה של ידע מדעי בנוגע לסוגיות של שינויי אקלים ושמירה על הסביבה לכלל הציבור. "זהו אחד התוצרים הכי מעניינים בסקר בעייני. נתון זה מעיד על הצמא הציבורי לידע מדעי אמין ועל היכולת של ידע כזה להשפיע על עמדות הציבור", הסביר ד"ר אבנר גרוס. " נראה שמעורבות האקדמיה בשיח האקלימי בישראל ובדיבור ישיר עם הציבור היא קריטית".

כלל הציבור בישראל מכיר בצורך לקדם מדיניות שתאפשר להתגונן מפני שינויי האקלים. ישנם פערים מסוימים בין תומכי ימין ושמאל, אך הם משמעותית קטנים מהפערים במדינות אחרות, בראשן ארצות הברית. נראה כי שמאלנים נוטים לחשוש מעט יותר מימניים מהשפעות שינוי האקלים, הם תומכים יותר בקידום מדיניות לצמצום שינוי האקלים ומוכנים לשנות התנהגות כדי להתמודד עם שינוי האקלים יותר מאשר ימניים. רוב מוחלט (89%) של המשיבים מהשמאל הביעו דאגה מעלייה בזיהום האוויר הנובעת מהשפעות פעילות אנושית, מהמרכז (76%) ומהימין (72%) הביעו דאגה דומה. ההבדלים שנמצאו קטנים יחסית לארה"ב ומעידים על כך שהעמדות כלפי שינוי אקלים עדיין לא עברו פוליטיזציה בישראל.

בחינת ההבדלים בין גברים לבין נשים מלמדת כי נשים מוטרדות יותר מאשר גברים מההשפעות של שינויי האקלים. בעוד רוב מוחלט (85%) של הנשים הביעו דאגה מעלייה בזיהום האוויר הנובעת מפעילות אנושית, רוב קטן יותר (69%) מהגברים הביעו דאגה דומה. הנשים תומכות יותר בקידום מדיניות לצמצום שינוי האקלים ומוכנות לשנות התנהגות כדי להתמודד עם שינוי האקלים יותר מאשר גברים. 43% מהנשים מוכנות לאכול פחות מזון מן החי לעומת 28% מהגברים; 35% מהנשים מוכנות לנסוע בתחבורה ציבורית לעומת 30% מהגברים; 26% מהנשים מוכנות לטוס פחות לעומת 22% מהגברים.

"הנתונים על ההבדלים בין גברים ונשים דומים לנתונים המוכרים לנו מהעולם", הדגיש ד"ר יוסי דוד. "עם זאת, הפערים בין ימין ושמאל בישראל קטנים מארצות הברית למשל, ומעידים על כך שהנושא לא עבר פוליטיזציה מלאה בישראל". תמר זנדברג הוסיפה ואמרה כי "הדבר מעיד על כך שיכולה להיות תמיכה רחבה וחוצת מחנות בצעדי מדיניות משמעותיים יותר להתמודדות עם משבר האקלים". ממצאי הסקר מלמדים כי רוב מוחלט של הציבור הישראלי סבור ששינוי האקלים מסוכן לאנושות ושעל הממשלה צריכה להיערך לקראת שינוי האקלים.

"עמדות ותפיסות הציבור ביחס למשבר האקלים הם אלמנטים קריטיים בהתמודדות האנושית עם האתגר הגדול בתולדותיה", הסבירה תמר זנדברג. "פעולות מדיניות שלטוניות – מקומיות, לאומיות ובינלאומיות – מצריכות הסכמה, תמיכה ואף דחיפה מצד הציבור לביצוען. זו העת עבור מקבלי ההחלטות בתחום האקלים לייסד שורת פעולות שירסנו את הפגיעה המתמשכת בסביבה ויתקנו חוקים משני התנהגות, כפי שעולה בסקר".