מחקר חדש בבן גוריון מצא: נמצאו חיידקים במעיים הקשורים לסוכרת מסוג 2

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('5299938a-2ca4-4e01-a99c-908a3b414b9b','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,33969,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('5299938a-2ca4-4e01-a99c-908a3b414b9b','/dyncontent/2024/11/4/aecd05a0-16c9-4fec-aca7-e7d716289eef.jpg',18646,'גם וגן אייטם כתבה ',525,78,true,33969,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('5299938a-2ca4-4e01-a99c-908a3b414b9b','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,33969,'Image','');},15]]);})

פריצת דרך בחקר המיקרוביום: מחקר בינלאומי בהשתתפות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב חושף חתימות מיקרוביאליות ייחודיות במעי של חולי סוכרת סוג 2. תוצאות אלו סוללות את הדרך לפיתוח אבחונים חדשים וטיפולים ממוקדים במיקרוביום לצורך מניעה וטיפול בסוכרת סוג 2. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי Nature Medicine.

אוניברסיטת בן גוריון | צילום: ארכיוןמחקר בינלאומי רחב היקף מצא קשרים מובהקים בין מיקרואורגניזמים במעי לסוכרת מסוג 2. ממצאים אלו מספקים את התמונה המפורטת ביותר עד כה של תפקיד המיקרוביום במעי בהתפתחות סוכרת מסוג זה, שהינה הסוג הנפוץ ביותר של סוכרת.

צוות המחקר הבינלאומי הצליח לחשוף תכונות מיקרוביאליות ייחודיות הקשורות לסוכרת סוג 2. פרופ' דונג ד. וואנג מאוניברסיטת הרווארד ובית החולים בריגהם לנשים הוביל את המחקר שכלל מערך בינלאומי של קבוצות מחקר ברחבי ארצות הברית, אירופה, סין וישראל. קבוצת המחקר של פרופ' איריס שי מאוניברסיטת בן גוריון בנגב היוותה את הצלע הישראלית במחקר.

כ-537 מיליון אנשים ברחבי העולם מתמודדים עם סוכרת סוג 2 המאופיינת בירידה הדרגתית בתפקוד תאי β בלבלב, בליווי דלקת מערכתית קלה ותנגודת לאינסולין. בעשרים השנים האחרונות, זוהה המיקרוביום  במעי כאיבר מטבולי פעיל המתווך בין הגנטיקה של המאכסן לבין גורמים סביבתיים. המיקרוביום מתייחס למכלול המיקרואורגניזמים והחומר הגנטי שלהם, כגון חיידקים, החיים במעי גוף האדם. המיקרוביום משפיע על העיכול, מערכת החיסון ובריאות הגוף הכללית. מחקרים קודמים זיהו קשרים שונים בין הרכב המיקרוביום לסוכרת סוג 2, אך הממצאים היו לרוב לא עקביים בשל אוכלוסיית מחקר קטנה ושוני באיכות המחקרים.

המחקר הנוכחי, הגדול והמקיף ביותר מסוגו, כלל 8,117 משתתפים ומצביע על מינים, זנים ותפקודים ספציפיים של חיידקים במעי הקשורים לסוכרת סוג 2. ממצאים חשובים מהמחקר כוללים חתימה חיידקית של 19 מיני חיידקיים שנמצאו קשורים לסוג זה של סוכרת. כך למשל, חמישה מהמינים נמצאו קשורים לסוכרת בלבד, 14 נמצאו קשורים גם לסוכרת וגם לטרום-סוכרת. רבים מהמינים הללו זוהו לראשונה במחקר זה והם קשורים לסוכרת סוג 2 בלבד, כגון: Clostridium citroniae , Ruminococcus gnavus treptococcus mutans.  זנים שהתגלו לראשונה במחקר זה וקשורים גם לסוכרת סוג 2 וגם לטרום סוכרת: Coprococcus eutactus,   Turicibacter sanguinis.

עוד נמצא כי מסלולים מטבוליים הקשורים למטבוליזם של גלוקוז, סינתזה של ליפופוליסכרידים וייצור חומצות אמינו מסועפות, מוגברים יותר משמעותית אצל חולי סוכרת סוג 2. המחקר הדגים שהבדלים ברמת הזן בתוך מינים של חיידקיים מסוימים מסבירים חלק מהשונות בסיכון לסוכרת בין יחידים. זנים מסוימים נמצאו נושאים גנים אלימים יותר, עם עמידות לאנטיביוטיקה והתאמה לסטרס חמצוני.

צוות המחקר הישראלי בראשות פרופ' איריס שי, חוקרת תזונה ומחלות כרוניות  באוניברסיטת בן גוריון, יחד עם ד"ר אהוד רינות, השתמש בנתוני מיקרוביום ייחודים ממחקר ה- ,DIRECT PLUS מחקר שכלל משתתפים מאוכלוסיות מגוונות גיאוגרפית ואתנית, נתון שאפשר לזהות תכונות מיקרוביאליות שהיו עקביות בין אוכלוסיות שונות וגם כאלה שהשתנו בין אוכלוסיות. הניסוי הקליני פורץ הדרך DIRECT PLUS התמקד בהשפעת דיאטה ים-תיכונית עתירה בפוליפנולים דוגמאת מנקאי ותה ירוק על הקשר בין המקרוביום למוח ולסיכון הקרדיומטבולי, ובו נמצא כי השתלת מיקרוביום לאחר השבחתה בדיאטה עתירת פוניפנולים עשויה לשפר תוצאות בריאותיות בחולים עם סוכרת סוג 2

פרופ' איריס שי. קרדיט צילום: דני מכליס.

"מחקר חדשני זה מספק תמונה ברורה יותר על תפקיד המיקרוביום במעי בהתפתחות סוכרת סוג 2, ומציע יעדים מיקרוביאליים חדשים לפיתוח מנגנונים מניעתיים וטיפוליים למחלה", הסבירה פרופ' שי.

קבוצת המחקר כללה את: דונג וואנג, זנדונג מאיי, דנהיו דונג, מאיר שטמפפר מבית הספר לרפואה של הרווארד ובית החולים בריגהם, פנגליי וואנג, יוקסי ליו, אריק רים, פרנק הו מבית ספר צ'אן לבריאות הציבור, ראג' מהטה,  אנדרו צ'אן מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס, אנדרו גאזי ויאנקונק זאהנג, קרטיס הנוואר ממכון Broad ב- MIT והרווארד, אהוד רינות מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, סיואן מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת Vanderbilt, מרתה דביגלוס מאוניברסיטת אילינוי בשיקגו, וולטר ווילט מבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, רוב נייט: אוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, קוויבין קווי, רוברט בורק, רוברט קפלן ממכללת אלברט איינשטיין לרפואה.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('d3574109-8ff9-44cb-b814-cff3afe77db4','/dyncontent/2024/11/3/ac81ec96-25dd-4f87-aa99-8d29304535b3.jpg',18614,'קותאי 1124 אייטם',525,78,true,33971,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('d3574109-8ff9-44cb-b814-cff3afe77db4','/dyncontent/2024/11/3/3700b707-4cc7-4fe9-b095-b1a84375c5f3.jpg',18606,'משען 1124 אייטם',525,78,true,33971,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('d3574109-8ff9-44cb-b814-cff3afe77db4','/dyncontent/2024/11/6/daddbb05-61ab-48fc-86e2-4a2e9775ed76.jpg',18665,'צרפתי אייטם כתבה ',525,78,true,33971,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('d3574109-8ff9-44cb-b814-cff3afe77db4','/dyncontent/2024/11/10/a49f1879-d056-42f8-9e00-419d14036c36.gif',18685,'סמי 1124 אייטם',525,78,true,33971,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה