מבאר שבע תצא הבשורה? הכירו את הקהילה המקומית שמשפרת את עתיד האנושות

לא רבים בני האדם שיכולים לומר בלב שלם - "אנחנו הופכים את העולם לטוב יותר". רובנו אפילו לא מודעים לסכנות הקיימות בפני האנושות בעתיד הלא כל כך רחוק, סכנות שהולכות וגוברות ככל שבני האדם לא משנים את האופן בו הם חיים.

אחת הבעיות היותר מדוברות ומדאיגות היא כמובן המחסור המסתמן במזון, וההשלכות הטראגיות שלו על בני האדם. בדיוק בשל אותה בעיה, בשנים האחרונות החלה להירשם עליה משמעותית במודעות הכללית לנושא, וכתוצאה מכך יותר ויותר חוקרים ואנשי אקדמיה בוחרים להשב את תשומת ליבם ולנסות לפתור את הבעיה בשלל דרכים. 

מי ששמו לעצמם כמטרה להפוך את האופן שבו אנחנו צורכים מזון הם חוקרי ''הפודטק''. פודטק (foodtech) בתרגום לעברית - טכנולוגיות מזון, עוסק במענה לבעיות העולות מתעשיית המזון המסורתית. מחקרים מראים כי עם קצב גידול האוכלוסיה וצמצום שטחי המרעה, בעתיד הנראה לעין ביטחון תזונתי יהפוך לבעיה עבור אוכלוסיות רבות. בנוסף, תעשיית המזון מהחי היא אחד הגורמים העיקריים לזיהום סביבתי (יותר מכל התחבורה העולמית יחד), גורם מסכן בהיבט בריאות הציבור ובהיבט צער בעלי חיים. 

וגם כאן בבאר שבע החלה השנה להתפתח לה קהילת "פודטק", ששמה לעצמה כמטרה להביא את הנושא לאוזניי הציבור בבירת הנגב ולהעלות לדיון הפומבי את המשבר העתידי. הקהילה, שהינה למעשה חלק ממרכז היזמות ''360'' באוניברסיטת בן גוריון בנגב, הוקמה כדי לקשור את האוניברסיטה לתעשייה, לרתום אנשים לפיתוח התחום בדרום התחום והרחבת הידע הכללי של האוכלוסיה. הקהילה בחרה להתמקד בתחום החלבון האלטרנטיבי, תעשייה המתפתחת בשנים האחרונות בקצב מסחרר. חלבון אלטרנטיבי מתמקד בפיתוח בשר, חלב וביצים ללא השימוש בחיות. השאיפה היא כי המוצרים המפותחים בתעשיית החלבון האלטרנטיבי יהיו באותו טעם ובאותו מחיר (או זולים יותר) כמו המוצרים המסורתיים, זאת תוך שימור הערכים התזונתיים. מזון מקיים, בריא והומני. 

אייל אקרמן, סטודנט שנה ב' לניהול ויזמות, שמע על קהילה דומה באוניברסיטת רייכמן וחיפש את המקבילה בבן גוריון - הוא הופתע לגלות שאין כזו. הוא חבר למאי אביטל, סטודנטית לתואר שני בהנדסת ביוטכנולוגיה, יחד הם הקימו את קהילת הפודטק של אוניברסיטת בן גוריון, תחת הגג של מרכז היזמות. במהלך הקיץ גייסו צוות מוביל של כ-13 סטודנטים וסטודנטיות מכל הפקולטות והתארים. הקהילה פתחה הסמסטר תוכנית יזמות סמסטריאלית המתמקדת בחלבון אלטרנטיבי, בה יעסקו המשתתפים באתגרים וההזדמנויות הקיימים בתעשייה, תוך שיתוף פעולה עם אנשי מקצוע מהתעשייה, במטרה להפוך רעיונות לכדי מציאות והקמת חברות רלוונטיות. ובתוך כך, להרצאת החשיפה שהתקיימה לפני כשבועיים, הגיעו למעשה מעל מאה משתתפים.

''מבחינת האוניברסיטה'' , טוענים חברי הקהילה - ''המחקר בנושא כמעט ולא קיים, על אף שחלבון אלטרנטיבי הוא אחד התחומים החמים בתעשייה הישראלית בשנים האחרונות''. עוד הם מוסיפים: ''סטודנטים וסטודנטיות רבים עובדים בחברות המובילות, היושבות רובן בפארק המדע ברחובות, ונאלצים לנסוע מידיי יום. הקהילה זיהתה את ביקוש רב ועניין גובר של חבריהם ללימודים, יחד עם צמיחתו החדה של האקוסיסטם הישראלי בשנים האחרונות, לעומת השמרנות של אוניברסיטת בן גוריון בתחום, והחליטה לקחת את המושכות לקידום הפודטק בנגב לידיים שלה''.

בשבוע הבא (ב', 21.11), יתכנסו חברי הקהילה ב-''בר גיורא" בשכונה ד', זאת במסגרת הרצאה פתוחה שתתקיים במקום. במסגרת הרצאה, הוזמנו בכירים של חברת מזון עולמית, במטרה לשוחח על החברה, על העתיד שלה ועל האתגרים וההזדמנויות שיש בתחום. לקראת ההרצאה, נפגשנו עם מקימי הקהילה לשמוע מקרוב על התחום המתפתח.

הביקוש לנושא היה גבוה עוד מההתחלה? מה היו התגובות מהציבור? 

''עוד לפני שהקמנו את הקהילה ידענו שמדובר בתחום חם, אבל לא תיארנו לעצמנו כמה ביקוש יהיה בקרב הסטודנטים ללמוד עוד. יש היענות מרשימה לכל אירוע והתכנית הסמסטריאלית כללה מיונים ובחירה של רק 40 סטודנטים מתוך עשרות נרשמים''.

איפה הקהילה עומדת ביחס לבאר שבע, מחוץ לגבולות האוניברסיטה?

''נמצאים אצלנו גם בוגרי האוניברסיטה שאינם סטודנטים. הקהילה הופצה גם בקרב מוסדות אקדמיים נוספים בעיר. האירוע הבא יתקיים מחוץ לאוניברסיטה, בבר ה"בר גיורא", ויעניק הזדמנות לאוכלוסייה העירונית להיחשף לתחום. בתור קהילה חדשה שרק בונה את היסודות שלה ומבססת את מעמדה במרכז היזמות ובאוניברסיטה, אנו שואפים להרחיב את השפעתנו גם מחוץ לתחומי האוניברסיטה, ומאמינים שנרחיב את ההשפעה שלנו כבר החל מהסמסטר הבא''.

מה האתגרים שטמונים בנושא פה בנגב? יש לזה מקום בכלל באזור?

''בשלב הזה אין מספיק מעבדות מחקר בנושא באוניברסיטה או במוסדות האקדמיים השונים באזור, מה שמקשה על יצירת שיתופי פעולה והקמת חברות שמקורן כאן. חממת הסטרט-אפים - the kitchen מבית שטראוס, יושבת בימים אלו באשדוד (בתהליכי מעבר לפארק המדע ברחובות) והיוותה מוקד דרומי לאקוסיסטם, שחומק מאיתנו עכשיו אל עבר מגנט הפודטק רחובות. תחום הפודטק בעל פוטנציאל עצום! בשיתוף עם חברות המעודדות חדשנות ויזמות בדרום הארץ, עידוד האוניברסיטה לעסוק בנושא והביקוש העולה מהאוכלוסייה - מרחב ההזדמנויות הוא עצום''.

איך פתיחת הנושא לקהל הרחב יכולה להשפיע בטווח הקצר והרחוק על החיים פה?

''חשיפת התחום לקהל הרחב והגדלת העניין בו חשובים וחיוניים לחיים של כולנו על כדור הארץ. ההבנה שיש לאוכל שאנחנו מתקיימים ממנו השפעה ישירה על משבר האקלים וההתחממות הגלובלית, כמו גם על הבריאות שלו ושל ילדינו, היא קריטית. היכולת לספק מזון בריא ועשיר, תוך שמירה על הסביבה והטבע, היא בעל חשיבות עליונה''.

ספרו לנו קצת על ההרצאה שמתקיימת בשבוע הבא?

ג'ייסון רוזנברג, מנהל הפיתוח העסקי של חברת רימילק (Remilk) שייצגה את ישראל בועידת האקלים בשארם-א-שייח - ומייצרת חלב זהה לחלב פרה ללא שימוש בפרות, יגיע לספר איך החברה עושה את זה, איך הופכים רעיון כזה למציאות, ומתי אצלנו במקררים''.

יש עוד רעיונות של יזמות בתכנון? לצאת מגבולות הפודטק?

''כרגע אנחנו מתמקדים בפודטק ורואים בו תחום נרחב עם עוד גבולות רבים לפרוץ וזכוכיות רבות לנפץ. הקהילה היא חלק ממרכז היזמות 360 שבסיסו באוניברסיטה ומאגד תחתיו קהילות מנושאים רבים: מכוניות מירוץ, נדלן, רדיו, מנהיגות חברתית, יזמות בינלאומית ועוד".