הספר הזה מנסה לפצח את השסע החרדי-חילוני בדרך ייחודית לגמרי

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('bf802d82-f3bc-4025-a2ce-114831df12f5','/dyncontent/2022/9/29/6d85e308-fcfa-410d-ae1c-105b97c61e18.jpg',15320,'מכללת השף אייטם',525,78,true,33969,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('bf802d82-f3bc-4025-a2ce-114831df12f5','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,true,33969,'Image','');},7]]);})

סיפורו של משה פראגר, היסטוריון שואה חרדי, מתאר את השסע שנפער בין הציבור החרדי לחברה החילונית בדרכי זיכרון השואה והנצחתה. ״בתוך מערבולת הימים״, ספר חדש מאת ד״ר מלי איזנברג בהוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והוצאת יד ושם, חושף מבט חדש ועמוק על סוגיה ישראלית כאובה

הסופרת מלי אייזנברג. קרדיט - צפנת איזקבשנות הארבעים והחמישים, במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה, הידיעות על השואה וזיכרון השואה היו לגורם מאחד ביישוב היהודי ובחברה הישראלית על כל מגזריה, אולם בחלוף הזמן ועם התפתחות הנרטיבים השונים לתיאור השואה, היחס לשואה וזיכרונה היו לגורם מפריד בין חלקי החברה הישראלית.

'בתוך מערבולת הימים' ספרה החדש של ד"ר מלי אייזנברג בהוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות של אוניברסיטת בן גוריון בנגב והוצאת יד ושם, מספר את סיפורו האישי של משה פראגר, יהודי, חרדי, יליד וורשה, שהיה שותף להצלתו של האדמו״ר מגור, אברהם מרדכי אלתר, ונמנה עם בני לווייתו שבאו עמו לארץ ישראל בשנת 1940. לאחר שכל קרוביו נספו במלחמה, הקדיש את חייו לעיצוב זיכרון השואה בקרב הציבור הרחב ובזה החרדי בפרט, וראה בכך שליחות עליונה ואחריות חברתית. פראגר נמנה עם חוקרי השואה החלוצים בארץ.

חזית העטיפה של הספר. קרדיט - בן גוריון

דרך סיפורו הייחודי של פראגר, פועלו וכתביו הרבים הנדונים בספר, נחשפים צדדים לא מוכרים ביחסים שבין החברה החרדית ובין התנועה הציונית ומדינת ישראל. ממחקרה של איזנברג עולה עד כמה מרכזית השואה בהבניית החברה החרדית לאחר מלחמת העולם השנייה וכיצד התפתחו נרטיבים ישראליים שונים על השואה, החרדי אל מול זה החילוני.

״הסיפור העוסק בזהותה של החברה הישראלית ובמקומה של השואה בזיכרון הקולקטיבי והמגזרי מאפשר לנו הבטה לעבר החומות המפרידות בין החברה החרדית לחברה החילונית. חומות שלא היו גבוהות כל כך בתקופת היישוב היהודי כמו היום״, אומרת כותבת הספר, ד״ר מלי איזנברג, מנהלת בית הספר המרכזי ללימודי השואה ע״ש גרוסמן במשואה. ״זיכרון השואה יכול להיות בסיס מאחד בין חלקי החברה הישראלית, אולם היווצרות שני הנרטיבים השונים בתכלית הפך אותו לגורם נוסף בקיטוב״.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('26da9891-e40e-429d-907e-975e30c43fc3','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,33971,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה