בכל צחוק יש קצת אמת? הבדיחות שחושפות את האמת של ההורים
03.11.20 / 08:07
חוקרת מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ניתחה טקסטים הומוריסטיים שהועלו לרשתות החברתיות בתקופת הקורונה במהלך הסגר הראשון, מרגע נעילת בתי הספר והגנים ועד רגע חזרת הילדים למערכת החינוך, אז מה הממצאים? מה הבדיחות שלנו אומרות עלינו? תופתעו לגלות >>>
מרגע התפרצות נגיף הקורונה החלו להתפרסם בדיחות רבות ברשתות החברתיות אודות המצב: בדיחות על הנגיף, הסגר, הילדים, מערכת החינוך, מצב הזוגיות ועוד. פרופ' נלי אליאס, חוקרת ילדים ומדיה מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הסתקרנה במיוחד מהבדיחות הנוגעות להורות וילדים והחליטה לחקור את הנושא יחד עם החוקרת פרופ' דפנה למיש מאוניברסיטת ראטגרס שבארה"ב.
החוקרות אספו 396 פריטים מרשתות חברתיות שונות דוגמת וואטספ, פייסבוק ואתרי בדיחות בשפה העברית. הפריטים היו ממים וטקסטים הומוריסטיים הנוגעים לשגרה המשפחתית בזמן הסגר ונועדו לציבור הרחב – כלומר לא בדיחות פרטיות של משפחות או חברים. כמו כן, הטקסטים נאספו מאוכלוסיות מגוונות ומאזורים שונים ברחבי הארץ.
ניתוח הממצאים חשף את האתגרים המרכזיים עימם התמודדו ההורים בתקופת הסגר: הורים (ובעיקר אימהות) הביעו את התסכול הרב הנובע מהקושי להתנהל עם הילדים בבית במהלך הסגר. ההורים הוצגו כחסרי אונים, מדוכאים, תשושים ובמקרים מסוימים אף אובדניים. הדרכים להתמודדות עם המצב עליהן המליצו הבדיחות היו מאד מגוונות, החל מנעילת המטבח בשעות מסוימות, ניסוח נהלים וכללים חדשים שתקפים במהלך הסגר, אך גם תחבולות שאפשרו להורים להתחבא מהילדים ואף נקיטת אמצעים אלימים כגון קשירת הילדים בכדי שלא יפריעו.
מרבית הטקסטים ההומוריסטיים שהמליצו על אסטרטגיות התמודדות עם המצב הניחו, כי האימהות הן האחריות העיקריות על טיפול הילדים, אך מידי פעם נראה אזכור לאבות, לרוב בהקשרים המדגישים את חוסר התועלת שלהם. כך לדוגמה, רשימה אחת הציעה ייעוץ לאימהות המתמודדות עם בני זוג שאינם משתתפים במשימות הבית וכללה כללים להתנהגות עם חזרתו של האב הביתה.
הטקסטים שהתייחסו לסבתים ולסבתות מיסגרו את המצב כך שאמהות התאבלו על אובדן הסיוע מצד הסבתות בעוד שהסבים והסבתות נראו מאוד שמחים על כך ששוחררו מהעול של הטיפול בנכדים וזכו למעט זמן "חופש". כך לדוגמה, באחד הממים נעשה שימוש בתמונה מסרט "מלך האריות" של דיסני בה סימבה הצעיר שואל את אמו "אמא, מה יש באופק?" והיא עונה לו: "זו סבתא שלך בורחת, היא יודעת שאני צריכה בייביסטר".
בדומה, גם המסגרת החינוכית הוצגה בטקסטים הומוריסטיים כחיונית לרווחתם ושפיותם של ההורים. למשל באחת הבדיחות האם תהתה האם הממשלה לא עשתה טעות והגדירה את הקופאיות כעובדות חיוניות ולא את המורות. מאידך, הבדיחות מתחו ביקורת כלפי חוסר היעילות של הלמידה מרחוק, לגביה נאמר כי "הלמידה מרחוק" קרויה כך כי הילדים מאד רחוקים מלמידה.
הרעיון למחקר הגיע מחוויתה האישית של פרופ' אליאס: "אני בעצמי אמא לילדים וקבוצות הווטסאפ בהן אני חברה הוצפו בבדיחות אודות אתגרי הורות בתקופת הסגר. הנושא מאד סיקרן אותי ולכן החלטתי לצלול פנימה וללמוד על הורות וילדים כפי שאלה משתקפים בהומור ברשת. הממצאים היו מאד מעניינים, ואף מפתיעים. נראה כי דרך השימוש בהומור הורים הרגישו בנוח להעלות נושאי טאבו שבתקופות השגרה לא עולים לשיח הציבורי. כך לדוגמה תחושת הכישלון בהורות ואף מיאוס בתפקיד ההורי כמעט ולא באים לידי ביטוי גלוי כאשר הילדים נמצאים במסגרת החינוכית, אך בתקופת הסגר הנושא צף במלוא העוצמה ברשתות החברתיות והורים הרגישו בנוח לפרוק עול ולצחוק על הקשיים הרבים שהם חווים בזמן שהם מבלים 24/7 עם ילדיהם וממלאים תפקיד בלעדי של מטפלים ומחנכים".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
