מה בין צמיחה אישית, לחץ, שחיקה וניהול זמן

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('4b29921b-3fab-4450-8ba3-bac721a67bb1','/dyncontent/2024/11/19/14a5e5fe-3cf1-446d-9997-4119afaf9b5b.jpg',18723,'פיצה ק 1124 אייטם',525,78,true,33873,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('4b29921b-3fab-4450-8ba3-bac721a67bb1','/dyncontent/2024/11/21/a958bcda-98b6-4123-9c72-c37d94dfc83d.jpg',18730,'טנא 1124 מעברון עליון',525,78,true,33873,'Image','');},12],[function() {setImageBanner('4b29921b-3fab-4450-8ba3-bac721a67bb1','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,33873,'Image','');},15]]);})

סדרת המאמרים הבאה תעסוק במימוש עצמי או ליתר דיוק תציע דרך לעזור לקוראים לממש את עצמם. בני אבן, מומחה לצמיחה אישית בטיפים שחשוב לקרוא.

לדף הפייסבוק של בני אבן

 כאשר אני שואל משתתפים בסדנאות להתמודדות עם לחץ ושחיקה מהו לחץ, רוב התשובות מכוונות לגורמי הלחץ: עומס, הרצון להספיק, משימות רבות בו זמנית וכדומה. חלק מהתשובות מכוונות לתוצאה של הלחץ: עייפות, תשישות, בעיות פיזיולוגיות ועוד.

ללחץ יש גורמים ויש תוצאה אך מהו הלחץ עצמו?

לחץ הוא הפער בין הדרישות, שאנו חשופים אליהן, לבין תפיסת היכולת שלנו. לחץ קורה בכל פעם שאנו חושבים שלא נצליח במשימה מסוימת. חשוב להדגיש שהפער הוא לא בין הדרישות ליכולות אלה בין הדרישות לתפיסת היכולת. לחץ הוא סובייקטיבי, הוא משתנה בין אדם לאדם. ברגע שמקבלים את ההגדרה של הלחץ קל להבין ממנה את הפתרון ללחץ: או שמגדילים את תפיסת היכולת או שמקטינים את הדרישות. קל לומר קשה לבצע.

מטרתו של מאמר זה להציע דרכים להתמודד עם הלחץ. כמו כן להסביר את הקשר בין צמיחה אישית וניהול זמן להתמודדות עם לחץ. הגיע אלי גברת לאימון כשהבעיה המרכזית שלה היא שהיא לחוצה. כששאלתי אותה איך זה בא לידי ביטוי היא הסבירה כמה שהיא עמוסה וכמה קשה לה. התעקשתי ושאלתי אותה מהם הסימפטומים של הלחץ שלה, אבל היא לא ידעה לפרט. היה לה קשה לתאר תסמינים של לחץ מכיוון שלא היו לה כאלה.

ללחץ יש שלושה סוגים של תסמינים: פיזיולוגיים, פסיכולוגיים והתנהגותיים:

הסימפטום הפיזיולוגי שמוכר מכל הוא כאב ראש. אם אתם חוזרים הביתה מהעבודה בדרך כלל עם כאבי ראש זה אחד הסימנים לכך שאתם חווים לחץ במקום העבודה. סימפטומים פיזיולוגיים נוספים הם היחלשות של המערכת החיסונית(נטייה לחלות יותר), בעיות של לחץ דם, בעיות בקיבה, דופק מואץ וכו'. הוכח מחקרית שסטודנטים בתקופת מבחנים חולים יותר בשפעת.

סימפטומים פסיכולוגיים כוללים מתח, חוסר ריכוז, בלבול, שכחה, אפטיה. חרדת בחינות היא מקרה קלאסי של סימפטומים פסיכולוגיים שנובעים מלחץ. סימפטומים התנהגותיים כוללים אלימות מילולית ופיזית, תאונות עבודה, עלייה ברמות העישון ושתיית אלכוהול. מנהלים שימו לב! עובדים לחוצים נוטים לאחר ולהעדר יותר ממקום העבודה.

בשלב הזה הרבה משתתפים מציינים שלחץ דווקא עוזר להם, הם מספרים שהלחץ דוחף לעשייה אז איך זה מסתדר? הקשר בין לחץ ותפוקה הוא פרבולי: ככל שהדרישות מאתנו עולות כך גם התפוקה עולה עד נקודה מסוימת. אך מאותה נקודה, ככל שהדרישות ממשיכות לעלות התפוקה יורדת ואז מופיעים הסימפטומים. בפשטות לכל אחד מאתנו יש נקודה, שאם נעבור אותה נילחץ.

לגורמי הלחץ יש ארבעה מאפיינים: פגיעה, אובדן, איום ואתגר. המשותף להם הוא עמימות וחוסר ודאות ובכל זאת הם שונים זה מזה. ראשית, פגיעה ואובדן שונים מאיום ואתגר בכך שהם בדיעבד. הם כבר קרו. לאבד מישהו או משהו שיקר לנו זה כואב ומלחיץ אך הגוף שלנו יודע כמה משאבים הוא צריך כדי להתמודד עם האובדן. איום ואתגר הם עתידיים, עתידים להתרחש וזה מצריך מהגוף הרבה יותר משאבי התמודדות בגלל חוסר הוודאות שבהם. שנית איום ואתגר שונים זה מזה בכך שבאיום האדם רואה את מרכיב הסיכון, לעומת אתגר בו הוא רואה את מרכיב הסיכוי. סכנה לעומת הזדמנות. לדוגמא: בעת פיטורין, מפוטר אחד יאמר שזו הזדמנות נהדרת לחפש מקום עבודה טוב יותר לעומת מפוטר שני שיבכה על מר גורלו וישאל איך הוא יסתדר בלי עבודה. חשוב להדגיש שבשני המקרים יש לחץ.

איך מתמודדים עם הלחץ?

יואב, מהנדס בבקרת איכות באחד המפעלים הכימיים באזור הדרום ומשתתף באחת מסדנאות ה-TGM למנהלים, היה מאד לחוץ וסקפטי מהשינוי שעתיד היה לעשות. הוא רצה לעבור מבקרת איכות להדרכה, כאשר מכרז לניהול מחלקה היה בפתח. מבדיקת תעודת הזהות התעסוקתית שלו עלה שהוא שילוב של שלושה טיפוסים: מנהלתי, חברתי וחקרני. הוא היה שיטתי, זהיר, חקרן, אינטלקטואל, ויחד עם זאת אדיב, רגיש וחברתי. הוא סיפר שבעבודתו הנוכחית הוא מממש רק חלק מהפוטנציאל שלו ושהוא רוצה להתפתח לכיוון של ניהול והדרכה היכן שהכישורים החברתיים שלו יבואו לידי ביטוי. הלחיץ אותו מאד שלא היה לו ניסיון ניהולי והוא לא ידע אם יצליח. הוא סיפר שהוא נתפס במקום העבודה כטיפוס חברתי ואדיב ולאו דווקא משימתי וניהולי. הוא תיאר חשש ולחץ מקונפליקטים עם עובדים, במיוחד הפחיד אותו להעריך ולפטר עובדים.

ברור היה לי שהוא לחוץ בגלל תפיסת יכולת נמוכה בכל מה שקשור לניהול עובדים, במיוחד כשבעברו היה ניסיון כושל בניהול. העמימות שסבבה סביב התפקיד החדש הייתה גדולה והביאה לחוסר וודאות גדולה יותר לגבי יכולותיו לבצע אותו.

הגורם שהלחיץ את יואב נקרא עמימות פונקציונלית - עמימות תפקודית. היא מופיעה כשאדם לא יודע מה הוא צריך לעשות, במיוחד במקום העבודה. ישנם אף מקומות שבהם הגורמים הניהוליים דווקא מנסים ליצור עמימות כי זה נוח להם יותר. קל להם להעביר את האחריות כלפי מטה לשדרה הביצועית. במקרים כאלה צריך לזכור את הזכות האסרטיבית הבסיסית שהיא לבקש אינפורמציה. לבקש פירוט.

כדי להתגבר על העמימות, יואב ביקש ממחלקת משאבי אנוש תיאור תפקיד מפורט של מנהל הדרכה שכולל את כל מטלותיו. לנוכח המטלות בנינו תכנית עבודה מפורטת שכללה פיתוח מיומנויות תקשורת וניהול קונפליקטים מצד אחד וגם סט של כלים ניהוליים שכוללים הנעת עובדים למוטיבציה, מתן משוב, חניכה, הערכה ועוד.

הדרך היעילה והאפקטיבית ביותר להתגבר על עמימות היא ע"י ניהול זמן. ניהול זמן כולל בתוכו הצבת מטרות ויעדים לכדי מפת תוצאות מתוכננת ומפורטת, ארגון זמן שכולל התמודדויות עם "גנבי" זמן, ביצוע ובקרה. הרעיון הכללי הוא שאדם צריך לדעת בכל רגע נתון מה הוא צריך לעשות!

הדרך הראשונה להתמודד עם לחץ היא אקטיבית וישירה. משמעותה זיהוי והתמודדות עם מקור הלחץ עצמו. התמודדות אקטיבית וישירה מחייבת אותנו לארגז כלים שכולל ניהול זמן, תקשורת אפקטיבית וניהול קונפליקטים.

דרך נוספת היא אקטיבית ועקיפה שמשמעותה היא התמודדות פנימית ולא עם מקור הלחץ. הדרך להתמודד עם מבחנים לדוגמה כוללת תכנון מפורט של הלמידה (אקטיבית וישירה) ובנוסף התמודדות עם עצמנו. התמודדות פנימית כוללת "חשיבה חיובית" (לא חשיבה אופטימית, אלא זיהוי ושינוי תבניות מחשבה מכשילות), שיטות מגוונות להרפיה וריכוז, ביו פידבק, פעילות גופנית, שעוזרת להתמודד עם הסימפטומים הפיזיולוגיים (שעה של הליכה ביום היא מאד יעילה) ועוד.

השיטות האקטיביות והעקיפות הם פתרונות ממוקדי רגש לעומת פתרונות ממוקדי בעיה. הפתרונות הללו פותחו כדי להתמודד עם המחלה של החיים בתרבות המערבית המודרנית, הלחץ, שהוא תוצאה של החיים כפשרה אחת גדולה. כדי להתמודד איתו ביעילות אנו נדרשים לגייס את כל הפוטנציאל שלנו ואת כל משאבינו, כדי שיקרו שני דברים:

נגדיל את תפיסת היכולת: נפתח מודל מדויק של האני הפנימי שלנו, נדע מה נכון לנו להיות, נגבש זהות תעסוקתית, נעסוק בתחום ובתפקיד שמתאים לנו, כך נגדיל את האמונה בעצמנו, את הביטחון העצמי שלנו, ונוכל לייצר ערך מוסף בעולמנו.

נקטין את הדרישות (החיצוניות): נלמד לתקשר אפקטיבית עם הסובבים אותנו, נדרוש את זכויותינו, נדע להגיב לאנשים אגרסיביים, נתעמת, ננהל קונפליקטים כך שגם אנו וגם השותפים שלנו ננצח (WIN-WIN) וננהל מערכות יחסים שהערך הבסיסי שיאפיין אותם הוא חופש.

בעיני זו משמעות האהבה! היכולת שלנו לצמוח, להתמלא ולתת, בלי צפות לתמורה.

למלא את "הכוס" שלנו באנרגיה ואז ממקום מלא - לתת, לוותר ויתורים גורליים אך בשום פנים ואופן לא להתפשר, לא להקטין את עצמך ולא את האחר.

חשוב לזכור, שחיקה היא מצב של אפיסת כוחות מנטלית, מצב בו ה"כוס" שלנו ריקה ממשאבים. לאדם שחוק אין ממה לתת.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('6dba7892-7fd2-408b-a817-b67e86883ad5','/dyncontent/2024/11/10/a49f1879-d056-42f8-9e00-419d14036c36.gif',18685,'סמי 1124 אייטם',525,78,true,33875,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('6dba7892-7fd2-408b-a817-b67e86883ad5','/dyncontent/2024/11/6/daddbb05-61ab-48fc-86e2-4a2e9775ed76.jpg',18665,'צרפתי אייטם כתבה ',525,78,true,33875,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('6dba7892-7fd2-408b-a817-b67e86883ad5','/dyncontent/2024/11/21/a958bcda-98b6-4123-9c72-c37d94dfc83d.jpg',18730,'טנא 1124 מעברון עליון',525,78,true,33875,'Image','');},12]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה