כך תפעל הורות משותפת בדרך הטובה ביותר

"הורות משותפת" היא מושג חדש המבטא מערכת יחסים בין גבר ואישה שמחליטים להביא ילד לעולם, מבלי שהם מנהלים מערכת יחסים אינטימית זה עם זו ומבלי שהם מנהלים או מתכננים לנהל משק בית משותף, בקשר שמבוסס על היכרות מוקדמת או בחיבור שנעשה במיוחד לצורך ההורות. הצדדים יכולים להיות הטרוסקסואלים או חד מיניים, ולשני הצדדים יכולים להיות בני או בנות זוג לפני התהליך, במהלכו, או אחריו.

כיום, ישנם בארץ גופים, אתרי אינטרנט ופלטפורמות נוספות ומגוונות,  אשר מסייעים למי שמעוניין לאתר את הפרטנר המתאים לו למסע המשותף. הצדדים עורכים מספר מפגשים, בוחנים, בודקים, בד"כ פוגשים את בני המשפחה, וההחלטה לצאת לדרך כרוכה באופן טבעי בהתרגשות גדולה מאוד, בתחושת אופרייה ורצון להימנע מכל דבר שעלול לחבל בהזדמנות להגשמת החלום המשותף.

בחדר הגישור, עם זוגות שמעוניינים לחבור להורות משותפת, אני מביאה את שני הצדדים לפתח שיחה בה עולות הסוגיות והדילמות איתם הם עשויים להתמודד בעתיד בעקבות המהלך המשותף. ומאפשרת להם לבטא את כל קשת הרגשות בה הם מצויים, לצד תחושת האופוריה וההתרגשות.

מעבר לסוגיות החשובות, אשר נלקחות בחשבון בכל הסכם הורות או גירושים, כמו זמני השהייה, זרם חינוכי, ענייני רפואה והוצאות הילד, ישנן סוגיות נוספות וחשובות, שלזוג "רגיל" נראות מאוד טריוויאליות, אך בהורות משותפת עלולות להפוך למכשולים קשים שיובילו לקונפליקטים.

ואפרט כמה מהם:

• טרום הכניסה להריון: בשלב זה יש החלטות רבות שיש לקבל. למשל: אילו בדיקות לבצע, האם דרך קופת חולים או באופן פרטי מי ישא בתשלום, מהם הביטוחים הנדרשים והרצויים, מה עושים במקרה שלעובר יש מום או במקרה של הריון מרובה עוברים? מה לגבי החומר הגנטי במקרה של הפסקת הקשר?
• בזמן הלידה: היכן תתקיים הלידה, באיזה אופן תתבצע? מי יהיה נוכח במהלכה, האם האישה מוכנה שהגבר שהוא אינו בן זוגה יהיה נוכח? האם אמא שלו תהיה נוכחת? עד כמה היא מוכנה שיהיה נוכח בימי ההחלמה בבית החולים, והאם היא פנויה נפשית לביקור של משפחתו, שהם אינם משפחתה.

לאחר הלידה: מה קורה בשבועות הראשונים שלאחר הלידה? בני הזוג אינם גרים ביחד -  מהם שעות הביקור של ההאב ובני משפחותו המקובלות על היולדת הטרייה ?אם זה בן - האם יתקיים טקס ברית מילה? האם רופא או מוהל? מה יהיה שם משפחתו של הילד? למי הזכות לחופשת לידה, ומי ינצל אותה?

דילמות אלה הן רק טעימה מסוגיות שעל הצדדים להחליט לגביהם, ומדובר רק על חודשי חייו הראשונים של הילד. בחדר הגישור אנו עוברים על כל הסוגיות העתידיות, וכותבים הסכמות המקובלות על שני הצדדים, כאלו שמשקפות את הערכים, התפיסות, הדעות ו החלומות של כל אחד מהם. כמו כן מגדירים כיצד ינוהלו קונפליקטים עתידיים שאינם נלקחו בחשבון בזמן בניית ההסכמות.

חוזרת ומדגישה שכל ההסכמות מנוסחות בהסכם משפטי ומקבלות תוקף של פסק דין ע"י שופט בבית משפט לענייני משפחה.

הכותבת היא אדווה וייס שמש, מגשרת עסקית ומשפחתית, מתמחה בגישור לגירושין וגישור "משפחה חדשה" - להורות משותפת וקהילת הלהט"ב.

שותפה במרכז גישור  עם עו"ד שירי מלכה, בעלת אחד המשרדים המובילים בתחום משפחה, ניהול הון פרטי וניהול סיכונים משפחתיים בעסקים. מנחת קורס גישור בסיסי בקבוצת הגושרים. מתנדבת במרכזי גישור קהילתיים. חברה בארגון המגשרים.