לאור העלייה בתחלואה: בסורוקה העבירו יום עיון על דרכי התמודדות עם הנגיף

"יד אוחזת יד":  פוסט טראומה הוא מונח שאנו רגילים לשמוע בהקשרים של לוחמים ששבו משדה הקרב. בשנתיים האחרונות, מאז פרוץ מגיפת הקורונה העולמית, התמודדו הצוותים במערכת הבריאות ברחבי העולם עם שדה קרב מסוג אחר, מלחמה בנגיף לא מוכר שגבה את חייהם של מעל 10,000 אנשים בישראל. תנאי העבודה החריגים - ריחוק מהמטופלים, עבודה במיגון מלא ותמותה חריגה - יצרו קושי רגשי ושחיקה בקרב צוותים שעמדו בחזית ונלחמו על חייהם של החולים. 

על פי סקר מקיף שערך משרד הבריאות בקרב עובדי מערכת הבריאות בישראל, עולה כי שיעור העובדים במחלקות קורונה דיווחו על רמת שחיקה גבוהה יותר מאנשי צוות במחלקות אחרות. 
כשנתיים לאחר פרוץ המגיפה העולמית, התקיים בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי מקבוצת כללית יום עיון "יד אוחזת יד", בהובלת צוות יחידת החוסן בסורוקה בראשות ד"ר יעל לבאות ואיריס רז, שעסק בהתמודדות של הצוותים במערכת הבריאות בארץ ובעולם עם אתגרי המגיפה.

בין הנושאים שהוצגו ביום העיון: הסיקור התקשורתי של המגיפה והשפעתו על הציבור, היבטים של פגיעה מוסרית ופוסט טראומה בקרב צוותי הרפואה, התמודדות רגשית עם מוות של מטופלים, גמישות, חוסן ולכידות. בין הדוברים והמשתתפים: אשת התקשורת תמר איש שלום, פרופ' טליה גרין מאוניברסיטת חיפה, ד"ר רוני צבר מייסד "צבר רפואה" ומומחה לחולים סופניים, ד"ר אריאל בן יהודה מהמרכז לבריאות הנפש שלוותה.

הרצאות קצרות בסגנון TED בנושא מנהיגות במצבי דחק הוצגו על ידי: ד"ר דן שוורצפוקס, מנהל המיון הפנימי וסגן מנהל סורוקה, ד"ר אלי רוזנברג, מומחה ברפואה פנימית ואימונולוגיה קלינית בסורוקה, גברת רות חזן, מנהלת הסיעוד בחטיבה לרפואה פנימית בסורוקה ורס"ן ע', טייס בחיל האוויר. ד"ר דן שוורצפוקס, מנהל המיון הפנימי וסגן מנהל סורוקה הציג את עבודת מלר"ד סורוקה ומיון קורונה, אשר עמד ועומד מול מגפת הקורונה מתחילתה ועד ימים אלה בהצלחה רבה. מתאר ד"ר שוורצפוקס: "תוך כדי המשך התמודדות עם פעילות היום יום – טיפול בהתקפי לב, שבצים מוחיים, טראומה, נפגעי תאונות דרכים – כבכל שנה, גם בשנים אלה המלר"ד המשיך בהובלה ארצית בכל תחום – סקר שביעות רצון, מדדי איכות, זמני שהייה. כל זאת בזכות הרוח המיוחדת של הצוות, רוח מלכדת אשר שמה במרכז את הטיפול בכל אדם באשר הוא אדם ומחויבות לתושבי הנגב".

ד"ר אלי רוזנברג, מומחה ברפואה פנימית ואימונולוגיה קלינית בסורוקה סיפר כיצד מגפת הקורונה חידדה את החשיבות של פיתוח ושימור חוסן בעבודה היומיומית של מערכת הבריאות. ועד כמה הבעת פגיעות, קושי ופנייה לקבלת סיוע מסייעת בשימור החוסן. ד"ר יעל לבאות, מובילת יחידת החוסן בסורוקה: "במחקרים ובמאמרים שנכתבו מאז פרוץ המגיפה עולה כי צוותים בכל העולם התמודדו עם קשיים מנטליים, בנוסף לקשיים הפיזיים, כגון: חוסר יכולת להתקרב למטופלים ולהעניק להם טיפול באיכות שהיו רגילים לה, לחץ ועומס רגשי, ריחוק מהמשפחה ופחד מהלא נודע. בנוסף השפיעו גם ההתדרדרות המהירה של חלק גדול מהמטופלים והתמותה החריגה".

ד"ר דרור דולפין, סגן מנהל סורוקה שמוביל את תכנית החוסן בבית החולים: "המציאות מזמנת לנו אתגרים להם אנו נדרשים לתת מענה תוך כדי עשייה. המחויבות של הנהלת בית החולים ושל יחידת החוסן היא להכיר במציאות, להקשיב לקושי ולסייע, ולתת מענה כל פעם מחדש. כך עשינו מתחילת המגיפה ואנחנו מקווים שהצלחנו לסייע לאנשי הצוות שלנו לעבור את התקופה הזאת בטוב ככל האפשר". מוסיף ד"ר דולפין: "כבר בתחילת המגיפה הצענו לצוותים שלנו בסורוקה תמיכה וליווי רגשי בתכנית מובנית ומותאמת לכל סקטור. כעת יש לנו הזדמנות לעצור, להתבונן אחורה ולעבד כצוות את החוויה ולקבל תובנות".

ד"ר שלומי קודש, מנהל סורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי: "בסורוקה פועלת יחידת חוסן מובילה שהיא נכס משמעותי בהתמודדות המרכז הרפואי עם השלכות המגיפה על הצוות. כבר בתחילת המגיפה הבנו כי צריך לתת מענה רחב לכלל עובדי בית החולים ולא רק לצוות במחלקות הקורונה. כמו תמיד הערבות ההדדית של הצוותים סייעה רבות לעמוד באתגרי התקופה אך גם הגבירה את העומס על אנשי הצוות. למרות העבודה המאתגרת, מלאת המאמץ הפיזי והריגשי הצוותים בסורוקה אף נרתמו למתן מענה לחולים שהועברו מבתי חולים אחרים והעניקו לכל מטופלי האזור את המענה שנדרש" .