הורים לילד פגוע מוחין תובעים מיליונים מבי"ח סורוקה

לאחר לידה של שני תינוקות בריאים,  האם  הגיעה לביה"ח  לפני כ-11 שנה בשבוע ה-33,  לאחר מעקב הריון תקין. עם הגיעה לביה"ח חוברה למוניטור שהדגים האטה בקצב הלב של העובר, מה שיכול להעיד  על מחסור בחמצן או לחילופין, על כך שהעובר ישן.

פרופ' איתן צימר, מומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות - מנהל לשעבר יחידת המיילדות בבית החולים רמב"ם, קובע בחוות דעת שצורפה לתביעה, כי גירוי קרקפת העובר, בעזרת האצבע של הרופא או באמצעות מיכשור, הייתה מגלה מיד כי אין מדובר בעובר שישן אלא במצוקה עוברית קשה עקב מחסור קריטי בחמצן. אי טיפול מיידי במצוקה זו, גורמת לפגיעה מוחית קשה ובלתי הפיכה. המומחה מציין כי במיקרה זה יש לשלול גם את האפשרות של היפרדות מוקדמת של השליה, המספקת דם לעובר.

מהתביעה עולה כי היולדת הושכבה כמה דקות על הצד במטרה לשפר את זרימת הדם לעובר, אך לא היה שיפור. בשלב זה, במקום להמשיך בניטור על מנת לוודא ששינוי התנוחה גרם לשיפור, ניטור העובר הופסק למשך 50 דקות. המומחה קובע כי מדובר בהתנהלות בלתי סבירה של צוות חדר הלידה. גם לאחר שהעובר חובר שוב  למוניטור, הניטור השני היה לא תקין בדומה לניטור הראשון. לדעת המומחה לא ברור מדוע בשלב זה, לא בוצע ניתוח קיסרי מיידי ולא עדכנו היולדת בממצאים המדאיגים. 

פרופ' צימר קובע בחוות דעתו  כי לא ברור מדוע רופאי סורוקה המתינו לאחר מימצאי הניטור השני, חצי שעה נוספת ובלתי סבירה עד לביצוע הניתוח הקיסרי.

באי כוחם של הילד והוריו, עורכי הדין ריטה שולמן, אליאור רוזנווסר ואבי לוטן, טוענים בתביעה כי עקב האיחור בביצוע הניתוח הקיסרי, נולד תינוק במצוקה ונזקק להנשמה במשך 4 ימים כשבהמשך התפתח דימום לחדרי המוח. כתוצאה מרשלנות הצוות הרפואי של ביה"ח, הילד סובל כיום  מנכות משמעותית.

בתביעה נטען כי הרשלנות נובעת בין היתר כתוצאה  מכך שהצוות הרפואי התנהג בשיוויון נפש משך שעתיים וחצי והתעלם ממימצאי המוניטור שהדגימו סבל ומצוקה עוברית. כמו כן, לא אבחנו בזמן היפרדות השליה.

כיום הילד בן 11, נזקק להשגחה צמודה של הוריו, התובעים מבית המשפט לפסוק להם פיצוי עבור הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, כאב וסבל, אובדן הנאות החיים, עזרת סיעודית והצורך בהעתקת  מגורי המשפחה  למרכז הארץ, קרוב למרכזי שיקום.

טרם הוגש כתב הגנה.