רוביק דנילוביץ' על מצב העסקים בעיר "העולם משתנה, אם לא נתאים עצמנו, נישאר מאחור"

ישיבת המועצה ה-81 מן המניין התקיימה אמש (4.7.18) במועצת עיריית באר שבע, כשעל סדר היום מצב העסקים בעיר באר שבע. יש לציין כי בניגוד למועצה הקודמת, זו הייתה נעימה ונעה על מי מנוחות. כזכור, נתוני חברת המידע "דן אנד ברדסטריט" שפורסמו לאחרונה חשפו את תמונת מצב העסקים בעיר - מתחילת שנת 2018, 7.1% מסך העסקים בעיר נפתחו, אך 8.7% מסך העסקים בעיר נסגרו, כלומר מדובר בירידה של כ-1.6% במספר העסקים בעיר. ב-2017 באר שבע נותרה עם מאזן עסקים שלילי, כאשר 1,097 עסקים נסגרו, לעומת 899 שנפתחו. נתוני 2018 מעידים על הימשכות המגמה ומראים כי באר שבע היא היחידה בין הערים הגדולות בה מאזן שלילי של פתיחת עסקים, בעוד שבכל הערים הגדולות שנבדקו מאזן העסקים נותר חיובי, גם אם במעט. 

בהמשך לפרסום נתונים אלו, העלה חבר האופוזיציה במועצת העיר, משה ינאי, הצעה לסדר שעניינה מצוקת העסקים בבאר שבע "אני שנים רבות מדבר על הנושא ומקבל פניות מבעלי עסקים" פתח ואמר ינאי בישיבת המועצה "העסקים הקטנים והבינוניים הם המעסיק הגדול ביותר שיש לנו בעיר באר שבע ובכלל בארץ. באר שבע היחידה בארץ בה עסקים נסגרים יותר מאשר נפתחים. למה זה קורה? צריך לעזור לעסקים ולא להקשות עליהם".

בהמשך לכך העלה ינאי בפני המועצה את הבירוקרטיה הסבוכה שנדרשים לעבור בעלי עסקים "מי שרוצה לפתוח עסק בבאר שבע עובר מדורי גיהנום, לפעמים לוקח שנה להוציא רישיון עסק, זה נתקע באגף ההנדסה" האשים. בהמשך לדבריו הציע ינאי למנות אדם שיהיה אחראי לקדם את הנושא ביתר שאת ובמקשה אחת "תוך חודש אפשר לגמור את הסיפור".

בתגובה לדברים אלו ענה ראש העיר רוביק דנילוביץ': "עסק עד 120 מ"ר לא נדרש לרישיון עסק. יש כ-6,000 עסקים בבאר שבע טעוני רישוי, 81% מהם עם רישיון עסק" (כ-4,860, בחישוב, ש.ט) אמר רוביק והוסיף כי עסקים רבים מקבלים רישיון עסק זמני. עוד הוסיף ואמר דנילוביץ' כי לא ניתן להגיד כי העיריה אשמה בסחבת כיוון שהיא לא הגוף היחיד שאחראי על מתן רישיון עסק, לצדה גם נדרשים אישורים נוספים של כיבוי אש, משטרה ולעתים גם משרד הבריאות במקרה של מסעדנות.

"יד הפקחים קלה על ההדק"

אך לא רק נושא רישיונות העסק עלה במועצה, אלא גם דוחות שמקבלים בעלי העסקים, לעתים על לא עוול בכפם "צריך לרענן את הידע של הפקחים" אמר בדיון חבר המועצה משה ינאי. "בעל עסק מקבל דוח של 750 שקל ואז מגלים שלא היה צריך לקבל דו"ח. היה מקרה שבן אדם מעמיס סחורה למכונית ומול העיניים שלי פקח "תוקע" לו דו"ח. היד קלה על ההדק. אח"כ בעל עסק צריך ללכת ולנסות לבטל. זה זמן שבעל עסק מבזבז, זמן זה כסף. לא ישר לרשום דוחות, כי לבטל את הדוח זה תהליך. אני מבקש להפסיק לתת דוחות ישר לבעלי עסקים, לתת אזהרות, לזמן לשימוע".

"מאז שהרשתות הגדולות נפתחו, נפגעו רוב העסקים בבאר שבע"

בהמשך לדיון במצב העסקים בעיר, אמר חבר המועצה משה ינאי כי "העסקים בב"ש נפגעו חזק מאוד. הגיעו לעיר רשתות ענקיות, אבל ב-17 שנה האוכלוסייה כמעט ולא גדלה. רוב העסקים בתחום הזה בבאר שבע נפגעו. למה? באר שבע לא חצי מיליון תושבים, למה צריך את זה? בנו קניון קומה שלמה סגורה, רחובות בעיר העתיקה סגורים. אם בעל עסק בגיל 40 ומעלה סוגר את העסק מי יקבל אותם לעבודה? אף אחד בגיל 60 לא יכול למצוא עבודה. הם הופכים לנטל על כלכלת החברה, על הרווחה, כי לעצמאים אין פנסיה, אין דמי אבטלה, אין כלום. אנשים סוגרים את העסק ולא יודעים איך להתפרנס. בעלי עסקים רוצים להתפרנס ולפרנס".

"העולם משתנה בקצב מטורף, ואם לא נתאים עצמנו נישאר מאחור"

בהתייחס לדברים אלו אמר דנילוביץ' "בעבר ההגירה השלילית הייתה דרסטית ויחסית נבלמה. מצב העסקים הוא סוגייה לאומית ובינלאומית. אי אפשר לעצור את הגלובליזציה, היום יותר קונים באינטרנט ומגיע להם שליח עד הבית, ברבע מחיר. העולם משתנה בקצב מטורף ואם לא נתאים עצמנו לעולם החדש נישאר מאחור. צריך את הנכונות להשתנות, כאנשים פרטיים, כעסקים וכרשויות. החברות הגדולות פתאום גילו את באר שבע ומשקיעים מאות מיליונים. אלה אנשים וחברות שמסתכלים על באר שבע כעיר מטרופולין שני עשורים קדימה, מבינים לאן העולם הולך.

באר שבע היא לא באר שבע של פעם שמסתכלת רק על העיר הקטנה הזו, היא חלק מהעולם, והעיריה חייבת להיות כזו שהיא חלק מהגלובליזציה, אי אפשר לעצור את הקדמה, וצריך לראות איך אנחנו חלק מהשינוי הזה - הרשות המקומית, בעלי העסקים, המדינה, כולם יחד. התפיסה צריכה להיות חדשה, אחרת, שונה. זו כלכלה חדשה, מגיעים לאיקאה בבאר שבע, ואז לקולנוע, לעיר העתיקה, פארק נחל באר שבע, כל דבר כזה ממגנט עוד אנשים, יכולים להעביר חצי יום ויום בבאר שבע".

איך ניתן לעזור לבעלי העסקים בעיר?

לאחר שנאמרו דברים רבים על אודות מצב העסקים בעיר, לבסוף דנו בפתרונות האפשריים להקל על בעלי העסקים, בין אם באמצעות הקלה בארנונה לעסקים, איחוד תעריפים, אפיון עסקים והכוונה של ניהול עסק נכון.

בהקשר זה ציין דנילוביץ' כי בשנים האחרונות יישמו מספר החלטות בעניין: "הוזלנו תעריפים בעיר העתיקה על עסקי בילוי תרבות ופנאי. מסעדות ברים וכד'. סיווגנו תעריף חדש לגני אירועים, תעריף חדש להייטק שהוא הנמוך במדינת ישראל, תעריף מיוחד למוקדי רפואה דחופה, מתן הנחות למעוטי יכולת ועוד". אז ינאי שאל את רוביק "אז איך אפשר לעשות זאת גם לבעלי העסקים?" ונענה כי יש לבחון את הנושא במישור הסטטוטורי.

עוד ציין דנילוביץ' שבשנתיים האחרונות עברו דרך ארוכה בשיתוף פעולה עם קרן בלומברג, הקרן הגדולה בעולם העוסקת בהתחדשות עירונית והתעצמות ערים בעולם "עברנו מסע גדול עם קרן בלומברג. באו לעיר מספר פעמים והגיעו למסקנה שבאר שבע שיש פוטנציאל מאוד גדול להצליח. שמנו את נושא העסקים הקטנים והבינוניים במקום הראשון כי אנחנו חושבים שזו הסוגיה המאתגרת ביותר בעיר הזו, ויש בה לא מעט אתגרים, אנחנו נכונים לבוא עם ראש פתוח לשנות ולהשתנות. אנחנו לא טומנים ראשי בחול. קרן בלומברג מממנת את הצוות המקצועי הזה, והוא יושב בחודשים האחרונים עם עסקים בעיר העתיקה בשכונות, קטנים בינוניים וגם גדולים וגם שומעים ביקורת לא פשוטה. ברגע שנסיים לגבש את התוכנית נלך עליה בכל הכוח. מבינים שצריך לעשות משהו אחר ואי אפשר להסכים שהנתונים ישארו כמו שהם. אני מקווה שב-2019 יוצגו כל הממצאים ונגזור תוכנית עבודה, איזה תמריצים ממשלתיים ומקומיים אפשר לתת, הנחות, אפיון, סדרי עדיפויות. לבחון הקלות בעתיד.

לסיכום אמר דנילוביץ' על מצב העסקים בעיר "אני חושב שהסוגיה מאוד חשובה, וצריך להתמודד איתה. התהליך לא פשוט, אי אפשר לעשות את זה בטווח זמן קצר. יחד אפשר לבנות מולד ייחודי ונטעם את הפירות שלנו בשנים הבאות".