איך צה"ל מתכוון להשתלט על באר שבע

את פארק ההייטק הממוקם כיום בסמוך לתחנת הרכבת לא ניתן לפספס כשהוא בולט בקו הרקיע של באר שבע. מראשית הקמתו פארק ההייטק גב-ים פועל במטרה לפתח יכולות כלכליות וטכנולוגיות בדגש על מערך הסייבר, אליו תצטרף בהדרגתיות קרית התקשוב של צה"ל במסגרת פרויקט צה"ל דרומה. חברות אזרחיות עובדות במרץ לקליטת צה"ל בדרום, ולהקמת קריית התקשוב בבאר שבע, בצמוד לאוניברסיטת בן גוריון ותחנת הרכבת.

במסגרת הפרויקט יפונו בסיסים צבאיים באזור המרכז ביניהם מחנה 'צריפין', בסיסי תקשוב וביסמ"ח (בתי הספר למקצועות המחשוב הסייבר והתקשורת) והשלישות ברמת גן. האזורים שיפונו ישמשו בעתיד להשקעות נדל"ן והקמת אלפי יחידות דיור במרכז ובגוש דן. בנוסף לכך, לקרית התקשוב תועבר גם מפקדת פיקוד הדרום ויפונה השטח הצבאי היושב כיום בעיר העתיקה.

המרוויחים מכך הם לא רק תושבי המרכז, אלא גם ובעיקר תושבי באר שבע. הפרויקט יביא ליצירת מקומות תעסוקה, פיתוח תשתיות, וחיזוק החינוך באזור הפריפריה בדגש על תחומים טכנולוגיים. כמו כן, הפרויקט ימשוך אלפי אנשי קבע ומשפחותיהם לבאר שבע והסביבה שישתקעו בה לטווח הארוך.

קריית התקשוב תיבנה על שטח של 180 דונם בו 130 אלף מטרים רבועים, חלקם בבניינים עד 8 קומות. תחילת הבנייה בקריית התקשוב הטכנולוגית מתוכננת במהלך שנת 2018 וצפויה לאכלס למעלה מ-5,000 חיילים, מתוכם 1200 אנשי קבע עד שנת 2023. קריית התקשוב הצה"לית תפעל בתיאום ושיתוף פעולה עם קריית ההייטק, חברות אזרחיות ואוניברסיטת בן גוריון.

אוניברסיטת בן גוריון תיקח חלק חשוב בהכשרת אנשי הצבא של קריית התקשוב, שיהיו זכאים לנקודות זכות אקדמיות לקורסים צבאיים המקבילים באיכותם לקורס אקדמי. כך תחובר באופן בלתי נפרד אוניברסיטת בן גוריון לקריית ההייטק ותכשיר אלפי חיילים וקצינים למקצועות הטכנולוגיים השונים, בדגש על הכשרת סייבר.

סא"ל עזר סלם, ראש הענף קרית התקשוב הטכנולוגית מספר על חזון העתיד: "אנו פועלים לשיפור האפקטיביות המבצעית של צה"ל ולחיזוק בטחון תושבי מדינת ישראל. אנו לוקחים יחידות ומעתיקים אותן לדרום למבנים מתקדמים שישפרו את יכולות הפעולה וכך יוצרים מציאות מבצעית שונה. האמירה של 'צהל דרומה' כוללת בתוכה את הגשמת חזונו של בן גוריון הלכה למעשה ויש לו אמירה חד משמעית כלפי פיתוח אזור הדרום והפריפריה". 

קרית התקשוב תאחד בתוכה את פיקוד הדרום חיל האוויר וחיל התקשוב. סא"ל סלם מציין כי "אמנם צבע המדים או הכומתות לא אותו דבר, אך יש בינם מכנה משותף וכך אנחנו משפרים את היכולות המבצעיות ועוזרים אחד לרעהו".

איך אוניברסיטת בן גוריון לוקחת חלק בתהליך?

"בתכנון העתידי הרבה עתודאים ילמדו לתארים בבן גוריון, ואז יעברו לשרת בקרית התקשוב ולאחר מכן לתחום ההייטק בבאר שבע. זה סוג של 'משולש זהב'". עוד מוסיף סלם: "כיום חלק מהקורסים הטכנולוגיים בבסיסים צבאיים מועברים על ידי מרצים מאוניברסיטת בן גוריון. השאיפה היא ליצור הכשרה חילית גבוהה באמצעות מרצים איכותיים מהאוניברסיטה. לאור העובדה שהקורסים מועברים ברמה אקדמית על ידי מרצים נחשבים, הקורסים יחשבו כנקודות זכות אקדמיות לכל דבר, ויגרום למשרתי התקשוב ללמוד באוניברסיטה באופן טבעי".

לאחרונה נחשף ב"כלכליסט" כי קריית התקשוב יחד עם בסיסים נוספים חדשים שיוקמו ייבנו כ"ערים חכמות" בעלות עצמאות אנרגטית ותפקודית. על הקמת הפרויקט שעלותו מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים, יתחרו מספר קבוצות עיקריות: קבוצת אשטרום בע"מ, מנרב אחזקות בע"מ ואלקטרה פאוור בע"מ, שיכון ובינוי בע"מ ואפריקה ישראל נכסים, קבוצת עזריאלי בע"מ ושפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ.

המכרז ימשך כשנתיים והזכיין שיבחר יהיה אחראי על ביצוע הפרוייקט, שיכלול את התכנון, המימון, ההקמה והתפעול לתקופה של 25 שנים. המדינה תשלם דמי תפעול, ולאחר 25 שנים תעבור הקריה לידי המדינה.

סא"ל סלם מציין כי הבחירה בזכיין היא תהליך ארוך: "המטרה היא לבדוק את כל המענה הטכני זה הרבה מאוד שעות של מהנדסים ואנשים שצריכים לשבת ולבדוק את ההצעות שוב ושוב. חשוב לבדוק את המענה המתאים לדרישה המבצעית ולצרכים הצבאיים, תוך התחשבות באומדנים כלכליים".

יש אנשים שיגידו שהפרויקט מתעכב כבר שנים והוא לא מתקדם, תוכל להגיב על כך?

"אחת הדוגמאות הטובות ביותר, הוא גדוד התקשוב 'אמירים' שנמצא כיום כבר בהקמה בבסיס משמר הנגב. תחילה אנשים היו ספקטיים לגבי הפרויקט, אך כעת הוא קורם עור וגידים, מסתובבים בבסיס והכל חי וקיים, הפיתוח עומד ובעוד כחצי שנה כבר הבניינים יאוכלסו מה שיגרור מעבר המוני של חיילים ואנשי קבע לדרום. אנשים מתחילים לדבר אחרת ומבינים שאולי כדאי להם להתחיל לחפש דירה באזור".  

סג"מ שיר בן יצחק, קצינת תקשוב מבאר שבע שעברה הכשרה טכנולוגית ומשרתת כיום כמפקדת מחלקה בקורס מת"מ (מפעילי תקשוב מבצעי) בבה"ד 7 מספרת על מעבר צה"ל דרומה מנקודת מבטה: "בתור חיילת מבאר שבע, זה כיף ומפתיע לראות את המעבר. יש כאן הרגשה של חום, של בית, כמו לחזור הביתה. כשאני התגייסתי זה בכלל לא היה על הפרק, כולם חשבו שהדרום זה חול וגמלים, ועכשיו מבינים שבאמת הדרום מתפתח ומתפעמים ממה שהם רואים וכמה זה שונה ממה שהם חשבו. זו גאווה גדולה להפריח את השממה ולקחת חלק מבצעי בבסיס חדש בדרום" היא מוסיפה.

שיר התגייסה ב-2014 למסלול ייעודי לקצונה באגף התקשוב, עברה הכשרה טכנולוגית מבצעית בבה"ד 7 וקיבלה שיבוץ לתפקיד מ"מ מת"מ – תפקידה כיום. מלבד עיסוקה הצבאי, שיר עסקה ברדיו לפני שהתגייסה, שידרה תוכניות ברדיו "אשל הנשיא" ואף שידרה כמה תוכניות ב"קול ישראל" לאור היותה מצטיינת במגמת רדיו בבית ספרה.

הקמת קריית התקשוב הטכנולוגית בשיתוף עם פארק ההייטק ואוניברסיטת בן גוריון תייצר אלפי משרות חדשות בתחומי הטכנולוגיה והסייבר ותמשוך אל הנגב אוכלוסיות חדשות מרחבי הארץ שירצו להתגורר בה. הקרבה בין אקדמיה, צבא, תעשיית ההי-טק ועורף אזרחי, יזניקו את באר שבע מבחינה טכנולוגית ויביא לשינויים חברתיים וכלכליים באזור בשנים הקרובות.

נתי אפרתי, ראש מינהל מעבר דרומה במשרד הביטחון, אמר לפני מספר חודשים כי במסגרת הקמת קריית התקשוב של צה"ל בנגב, "יועברו דרומה חוות השרתים, מרכזי תקשורת ומצוינות, אשר יניעו פתיחת מגמות טכנולוגיה בבתי הספר בבאר שבע בערים ובישובים נוספים, וישפיעו בכך על כל מערך החינוך וההכשרה הטכנולוגית בנגב. עלות ההקמה מוערכת בעשרות מיליארד שקלים, אשר ברובם יושקעו בפרויקטים מסוג PPP/BOT".

בנוסף מספר אפרתי: "מדובר באבן דרך משמעותית במעבר צה"ל דרומה. משרד הביטחון מוביל את המהלך הלאומי בסיוע משרדי הממשלה השונים. נשים את מלוא הדגש על בניית תשתיות בעלות אפקטיביות מבצעית, תוך התחשבות בעובדה שהטכנולוגיות משתנות מדי חמש שנים".

אל"מ אשר דבש, ראש מנהלת המעבר דרומה של אגף התקשוב מוסיף כי "מדובר במהלך
ה-IT  הגדול ביותר שצה"ל מוביל מאז הקמתו. בניית הקמפוס הטכנולוגי בב"ש, מעבר למשמעויות החברתיות, יעמיד את צה"ל, בעוד שנים בודדות, עם יכולות טכנולוגיות בעלות משמעויות מבצעיות מהטובות במזרח התיכון. מהלך זה, נבנה יד ביד עם פיקוד הדרום, חיל האויר, אגף המודיעין וכמובן משרד הביטחון, מיישם את תר"ש 'גדעון' אשר בין עקרונותיו התעצמות טכנולוגית וכניסה לעידן הסייבר".

במשרד הביטחון ציינו כי: "המהלך המאתגר של הקמת קמפוס התקשוב בדרום, כחלק מהמעבר הכולל של צה"ל לנגב, מעניין חברות בינלאומית לאור היקפי הפרויקט. לאור העובדה שתקצוב הפרויקט חיצוני לתקציב המדינה ואינו מושפע ממגבלות תקציביות או התנהלות מול הזכיין, זה מגביר את ההתעניינות בפרויקט. מימוש הפרויקט בדרך זו תאפשר הכנסת שיטות ורעיונות חדשים מהמגזר הפרטי לצה"ל כחלק מתהליך התייעלותי רחב היקף שמקיימת מערכת הביטחון".

מעבר צה"ל דרומה הוא חלק מתכנית רב שנתית רחבה של ממשלת ישראל, הכוללת פינוי קרקעות יקרות במרכז הארץ ויצירת פתרונות דיור באזורי ביקוש, הקמת בסיסים חדשים ומתקדמים טכנולוגית, תוך שדרוג חסר תקדים של תשתיות הדרום. מעבר קריית התקשוב הוא רק חלק מהתכנית הרחבה, הכולל את קרית ההדרכה (עיר הבה"דים), בסיס חיל האוויר שהועבר לנבטים, והקמת בסיס מודיעין רחב היקף בסמוך לעומר וצומת לקיה. במסגרת התכנית הכוללת צפויים לבסוף לשרת בדרום כ-35 אלף חיילים מתוכם 7000 אנשי קבע, שחלקם אף עשוי להשתקע ולהקים בו את ביתם.