עד שיקרה אסון: בעיית מעברי החצייה בשכונה ג'

"אני סטודנט שגר בדרך השלום כבר כמעט שנתיים. מאוד מפריע לי שביום יום כשאני הולך לאוניברסיטה אני נאלץ לא פעם לעבור באמצע הכביש. אני לא מוצא מקום מוגדר לחצות את הכביש ולעבור מצד אחד של הכביש לצד השני כי מעבר החציה מאוד רחוק", אומר ד', סטודנט להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן גוריון המתגורר ברחוב. כמו הסטודנט ישנם תושבים נוספים שמרגישים שלאורך הרחוב הארוך אין מספיק מעברי חצייה כדי לעבור בביטחה.

דרך השלום הינו רחוב ארוך של כ-1.6 ק"מ ומהווה ציר מרכזי בשכונה ג'. לאורך הרחוב ישנם שני קטעי כביש ארוכים של כמה מאות מטרים ללא מעברי חצייה מלבד בתחילתם ובסופם, בקרבת הכיכרות. לאורך הרחוב ומקטעי הכביש ישנן מספר רב של תחנות אוטובוס משני צידיו ונוצר מצב בו תושבים חוצים את הכביש שלא במעבר חצייה בלית ברירה בגלל המרחק הרב בין מעברי החציה הקיימים. סיטואציה זו שמה אותם בסכנה בכביש הסואן והם מתלוננים על כך. "כשאני חוצה את הכביש אני גם רואה אנשים מבוגרים שגרים בשכונה ונמצאים באותה בעיה והם צריכים לעבור לתחנת אוטובוס בצד שני למשל, ועושים זאת באמצע הכביש. המחסור במעברי חציה לעיתים גורם להם לפספס אוטובוס או לסכן את עצמם תוך חציית הכביש", מוסיף ד'.

לאורך הרחוב אכן ישנן כיכרות שמעטות את התנועה ובכל אחת מהן יש מעברי חצייה, אך המרווח בין הכיכרות עומד על 450-500 מטרים, מרחק שקשה לעבור רק כדי לחצות בביטחה. מדובר בקטעים שבין מרכז אורות לרחוב וינגייט, ובין רחוב ארלוזורוב לתחילת דרך השלום ליד שדרות שז"ר. על פי מסמך ההנחיות לתכנון רחובות בערים להולכי רגל (מעודכן מאוקטובר 2009) של משרד הבינוי והשיכון, נראה כי המרחק בין מעברי חצייה ברחובות ודרכים, ברחוב דו מסלולי אמור להיות בין 200-300 מטרים. אך לא כך המצב ברחוב זה. לכן, נשאלת השאלה האם ניתן להוסיף עוד מעבר חצייה באמצע של כל אחת מהדרכים, בקרבת תחנות האוטובוס, כדי לסייע לתושבים ולשמור על בטיחותם. "זה יכול היה להיפתר אם היו יותר מעברי חציה באזורים בהם יש תחנות אוטובוס", אומר ד'.

מהעירייה נמסר כי בוצעו בעבר בדיקות מהירות בדרך השלום בעקבותיהן הוחלט לבנות את הכיכרות שלאורכו. בצומת המעפילים, ארלוזורוב והשלום, בצומת ז'בוטינסקי והשלום ובצומת וינגייט והשלום. מעגלי התנועה נועדו לצמצם ולהאט את מהירות התנועה של הרכבים אך עדיין התושבים לא מרגישים כי זהו פתרון מספק. נראה כי לא מתוכננים להוסיף ולסמן מעברי חצייה נוספים ברחוב, אז בינתיים שימו לב ושימרו על עירנות.

מעיריית באר שבע נמסר בתגובה:

"ראשית, על פי נתונים סטטיסטיים, למעלה מ-60% מתאונות הדרכים ברחבי הארץ, התרחשו בכבישים בהם מסומנים מעברי חצייה. דבר המעיד על כך שהמקום המיועד לכאורה להוות מעבר בטוח ביותר להולכי רגל, הוא מסוכן, על כן אין ערובה לכך שצביעת מעבר חצייה תשיג את המטרה.

יש לציין, בהתאם להנחיות משרדי התחבורה והשיכון בנושא מעברי חצייה, רחוב השלום אינו עומד בקריטריונים לסימון. גם מבחינה גאומטרית קבעו משרדים אלה שסימון מעברי חצייה מהווים סכנה בטיחותית לעוברי הדרך.

עירית באר-שבע פועלת בנושא סימון מעברי חצייה בהתאם להנחיות ותקנות התעבורה. בהנחיות משרד התחבורה והשיכון משנת 2009 (פרק 6) לתכנון תנועת הולכי רגל, ניתן לקבל את כללים לחציית כבישים על ידי הולכי רגל.

עליי לציין, סימון מעברי חצייה ללא הצדק, מהווה מפגע בטיחותי חמור מאשר סימונו, זאת כתוצאה מהאשלייה של הולכי רגל שהנהגים יתנו להם זכות קדימה בעת החצייה. על פי נתונים סטטיסטיים, תאונות דרכים בהם נפגעו הולכי רגל התרחשו במיוחד במעברי חצייה אשר סומנו ללא הצדק".