שעות אחרונות בקפלן 12: לדיירים עדיין אין לאן ללכת

הגיע הרגע הקשה מכל. דיירי בניין רחוב קפלן 12 בעיר מפנים את בתיהם בעקבות צו הפינוי שחל על הבניין. כעת, נראה כי שום דבר לא יצליח להשאיר את הדיירים בבניין שהוגדר כמסוכן למגורים והם נשארים מחוסרי בית. רק בשבוע שעבר סיפרנו לכם על חידוש צו הפינוי ממנו כל כך חששו הדיירים, וכעת הסיוט הופך למציאות חייהם. "אני מבקשת שתציל אותנו, בפירוש אני אומרת את זה, אנחנו בצרה גדולה. מפנים אנשים עם ילדים, אנשים קשישים מהבית", אומרת אחת מהתושבות שנכחה בישיבת מועצת העיר היום בערב ופנתה ישירות לרוביק דנילוביץ', ראש העיר.

תושבים רבים שמפונים מחר כלל לא יודעים היכן יעבירו את הלילה של יום חמישי. בבניין גרים 48 דיירים, מתוכם הרבה אנשים מבוגרים וקשישים, ניצולי שואה, אנשים חולים או במצב סיעודי ומשפחות עם ילדים שחיים בחוסר ודאות. ישנן משפחות רבות שהן בעלות הדירה ומתגוררות בה כבר שנים אשר נאלצות לעזוב ולמצוא מקום מגורים חלופי, כנראה בשכירות, ומדובר בהוצאות כספיות לא מתוכננות, מעבר למשכנתא על הדירה הקיימת בקפלן. מעבר לכך, הדיירים, שירצו לחזור ולהתגורר בבניין אחרי שיפוצו צריכים לשלם עשרות אלפי שקלים לשם כך. "זה כסף שאין לנו, לאנשים אין כאלה סכומים, אנחנו חיים מהיד לפה. לאן נלך?", אומרת אחת מהתושבות בבניין, אימא לשני ילדים שלא יודעים לאן ילכו.

בשנים 2015 ו-2016 קרסו שני עמודים תומכים של המבנה בקומת הקרקע והוא הוכרז כמסוכן למגורים. דיירי הבניין רוצים לבצע שיפוץ במבנה אך מדובר בסכומי כסף אדירים, ולחלק מהתושבים פשוט אין איך לשלם על כך. כמו כן, בישיבת המועצה מהנדס העיר הסביר כי שיקום המבנה, במידה וייצא אל הפועל, יסתיים תוך 5-6 חודשים ואז הדיירים יוכלו לשוב לבתיהם. אך עדיין, מה יעלה בגורלם בחודשים הקרובים?. "אלו מחדלים שנעשו בשנות החמישים והשישים... נבנו קומות ללא היתר, אנשים חתמו על זה ואיפה הם היום?? למה אני צריכה וכולם כאן צריכים לשלם את המחיר? אין לי את כל הכסף הזה. מה אני עושה? לאן אני הולכת?", אומרת אחת התושבות.

רוביק דנילוביץ' התייחס לפינוי בישיבת המועצה: "זו החלטה קשה. פעם ראשונה בהיסטוריה של העיר באר שבע שמהנדס עיר נדרש לקבל החלטה כזו. זה לא בלב קל ולא בלב שלם, מדובר באנשים, בתושבים שלנו... המצב לא פשוט לכולנו, אבל אנחנו נצא מהמצב הזה ביחד". את התושבים, דבריו של ראש העיר לא הרגיעו, כשהם עדיין נותרים ללא פתרון דיור חלופי ממשי שיסייע להם. הפתרון האידיאלי מבחינת הדיירים הוא פינוי בינוי, אך כרגע זה כלל לא עומד על הפרק. "במקום שיהיה פינוי בינוי כמו בערים אחרות בארץ, כאן העירייה מתנגדת בכל תוקף ורק מקשה עלינו. הקבלנים שהיו מוכנים לפינוי בינוי רצו עוד שטחים כדי שישתלם להם כלכלית, אבל העירייה לא הייתה מוכנה לתת שטחים", אומרת תושבת בבניין, שרכשה דירה רק לפני שנתיים. היא מוסיפה ואומרת כי פינוי בינוי צריך להיות אינטרס של העירייה כיוון שזה יסייע בהתחדשות העירונית, יעלה את ערך הדירה ואת הביקוש לאזור.

"השבוע הזה אני לא ישנתי... זה פגע לי בשגרת חיים, היה לי קשה ללכת ללימודים ולעשות את המבחנים. הבניין כרגע מגודר, כאילו אנחנו בגטו. אין לנו לאן ללכת מחר", אומרת התושבת עם דמעות בעיניים, "אנחנו באמת לא יודעים מה נעשה מחר ואיפה נישן בלילה. כנראה להיגרר לפחות לסופ"ש לחברים שגרים בעיר. משאירים את כל הדברים שלנו מאחור". מעבר לעצב הגדול, יש גם הרבה כעס מצד התושבים על ההתנהלות של העירייה בעניין. "אין לנו כסף לשלם כל כך הרבה הוצאות. למה העירייה לא עוזרים בעלויות? העירייה חתמה על טופס אכלוס מבנה אז למה היא לא נושאת חלק בהוצאות?", אומרים התושבים. נכון לעכשיו, הדיירים נותרים ללא מענה כשהם נאלצים להשאיר הכל מאחור בלי לדעת מה יעלה בגורל הבית שלהם.