שבוע אושפיזין בקמפוס: תא "אם תרצו"
22.10.16 / 21:10
אנחנו מתקדמים בצעדי ענק לעבר סיום הפרויקט המיוחד שלנו לחג, לאחר שכבר הכרתם שישה תאים סטודנטיאליים נמרצים מאוניברסיטת בן גוריון. כעת, כקינוח מעניין לשבוע האחרון, תפסנו לשיחה צפופה את יושבת ראש תא "אם תרצו", שתסביר לכם למה כדאי לכם להצטרף לתא שלה.
תנועת "אם תרצו" נוסדה בשלהי שנת 2006, זמן קצר לאחר מלחמת לבנון השנייה, על ידי שני סטודנטים צעירים מהאוניברסיטה העברית שבירושלים. תנועה זו הינה תנועת מרכז חוץ פרלמנטרית שחרטה על דגלה את חיזוק ערכי הציונות בישראל ואת ההגות והאידיאולוגיה הציונית. התנועה פועלת בעיקרה במוסדות האקדמאים השונים, כשהיא מונה כ-13 תאים סטודנטיאליים הפזורים ברחבי הארץ, ואחד מהם פועל כאן, באוניברסיטת הנגב- תא "אם תרצו- בן גוריון".
מי שעומדת כיום בראש התא היא יוליה קוסנצ'וק, בת 25, סטודנטית שנה ב' ללימודי פוליטיקה וממשל ולימודי המזרח התיכון, שנכנסה לתפקיד בחודשים האחרונים וטוענת שהגיעה לתא משום ש"התא עניין אותי וסיקרן אותי".
מה הרעיון המרכזי שמנחה אתכם בתא?
"הרעיון המרכזי שלנו הוא בעצם להפיץ את המושג "ציונות", להסביר אותו ולתת איזשהו מושג לגבי זה שציונות היא ערך שיכול להתקיים גם היום. זה לא ערך שמת. אנחנו גם הגדרנו מהי ציונות כנגזרת למה שפעם הייתה הציונות, שההגדרה היא בעצם רוב יהודי בארץ ישראל, והיא ההגדרה שמנחה אותנו".
אתם תא פוליטי שלא משתייך לאף מפלגה. איך אתם מאפיינים את עצמכם ואת הפעילות שלכם?
"אנחנו תנועה סטודנטיאלית, לכן אנחנו מתעסקים הרבה במה שקורה באוניברסיטאות. יש לנו מתנדבים מבחוץ שבאים לחזק ולתמוך אבל אנחנו בעיקר מתעסקים במה שקורה באוניברסיטאות. יש לנו משפט שאנחנו תמיד הולכים אחריו- "סור מרע, עשה טוב". כשאנחנו אומרים "סור מרע", אנחנו מתכוונים לכך שכשאנחנו רואים שבאוניברסיטה יש בעיה של חד צדדיות ושנותנים במה רק לצד מסוים ומקפחים את הצד השני, אז אנחנו דואגים להציף את הסוגיות האלה".
איך החד צדדיות שהזכרת באה לידי ביטוי באוניברסיטת בן גוריון?
"בואי ניקח לדוגמא את הכנס של שוברים שתיקה לדורותיהם, שהתקיים בשנה האחרונה. התקיימה שם השוואה בין ארגון 'שוברים שתיקה' לבין חלוצים ששברו שתיקה לאורך ההיסטוריה, כמו גלילאו ועוד אנשים פורצי דרך בתחומם, וכמובן שקישרו את זה לארגון עצמו כארגון פורץ דרך. כשפנינו להנהלה בבקשה לתת מעין 'קונטרה', איזשהו כנס שיראה את הצד השני, הם אפילו לא הסכימו לחשוב על זה. התכנית הזו בוטלה על הסף. גם יש את הסיפור עם השיעור של פרופסור ניב גורדון, שאירח באחד השיעורים את ארגון 'שוברים שתיקה'. כשפנו אליו מהוועד של המחלקה ושאלו אותו מה לגבי הרצאה שתספר את הצד השני, התשובה הייתה שזה לא יקרה".
את מרגישה שאם את מציגה את עצמך כימנית באוניברסיטה או בפני סגל המרצים- מתנהגים אלייך אחרת?
"אני לא ניסיתי מעולם ללכת עם שלט שרשום עליו 'אני ימנית', כי אני לא חושבת שזה משהו שאנחנו צריכים לעשות בכללי. אני כן יודעת שאם קורה דבר כזה, הוא נובע בעיקר בגלל שלא נותנים באוניברסיטה מספיק חשיפה. אני הייתי רוצה לראות יותר חשיפה לשני הצדדים. כסטודנטית צעירה את רוצה לשמוע את מה שאומרים בהרצאות אבל אז את מגלה שהמצב הוא על הפנים, ואז את מגיעה לתא ומבינה שאת לא מקבלת את כל המידע משני הצדדים".
ואיך מתמודדים עם העובדה שהתנועה שלכם לא פעם מושמצת וזוכה לכינויים כמו "פאשיסטים"?
"קרו דברים מעולם בתנועה. עם הקמתה של התנועה היו כמה דברים שנאמרו שהיו פחות פוליטיקלי קורקט. אני חושבת שהיום אנחנו נמצאים במקום שאנחנו יכולים להסביר את עצמנו הרבה יותר בהגיון והרבה יותר טוב".
מה השתנה?
"אני חושבת שהגענו לאיזשהי התבגרות והבנה שאנחנו צריכים לעשות את הדברים הרבה יותר לאט וביותר שלבים. יש צורך בקצת יותר פירוט וקצת יותר הסברים לחברה בכללי, במיוחד לאור המחדל במידע. אנחנו הרבה פעמים יוצרים אנטי, ואני יכולה להבין מאיפה הוא נובע, אבל היום אנחנו יודעים להתמודד מול זה. דוגמא לכל העניין של ההתבגרות הגיע אחרי דו"ח השתולים, שסחף הרבה ביקורות, שבעקבותיו המנכ"ל שלנו השעה את עצמו מתפקידו".
אז את בעצם מכירה בזה שהרבה מהפעילות שלכם בתא נתפסת כבעייתית.
"כן, היא לא מובנת".
אבל אולי באמת הפרקטיקות שאתם נוהגים בהן לא מקדמות שיח ולא מקדמות פלורליזם?
"הפרקטיקות שאנחנו מקדמים הן בעצם הוצאות דוחות שאומרים שיש ארגונים שמקבלים כסף ממדינה זרה. אבל זה חלק ממה שהם מפרסמים בעצמם, אז מה הבעיה בזה? אנחנו ריכזנו את זה ואמרנו 'חבר'ה, תראו, יש מדינות שמשלמות להם כסף'. נכון שצריך לעשות את זה הרבה יותר לאט, עובדה, אחרי שזה קרה המנכ"ל שלנו השעה את עצמו כי זה לא התאים".
את מרגישה שבאיזשהו מקום את, כיושבת ראש התא, צריכה לעשות גם הסברה ויח"צנות מחודשת לתא, כדי שיצטרפו אליכם?
"אני מבינה שיש חוסר הבנה כלפינו. לגבי יחסי ציבור, כחלק מהתפקיד החדש שלי כיושבת הראש, אני עומדת להתעסק בהסברה יותר איטית. אני, באופן אישי, הולכת לכל הכנסים של העמותה כדי להבין באמת אם אני נמצאת במקום שאני מאמינה בו. עד עכשיו אין לי הסתייגויות. דווקא התנועה מחדדת לי יותר למה אני אוהבת את המדינה הזו. אני מבינה מה היה חסר לי פעם כדי להסביר את האהבה הזו. אני מרגישה בבית בתנועה הזו".
תספרי לי על פעילויות ומאבקים שלקחתם בהם חלק בשנה האחרונה.
"המאבקים שלנו היו בעיקר סביב ההרצאה של פרופסור ניב גורדון והכנס של 'שוברים שתיקה לדורותיהם'. בסופו של דבר, בעניין הזה, אני לא רואה שום תזוזה, כי לא באמת מביאים את הצד השני של המפה הפוליטית ומציגים אותו. כמובן שלא על כל סוגייה אנחנו ניאבק כי אנחנו לא בעד סתימת פיות, אלא שאנחנו באמת רוצים שוויון בתכנים שלנו. בנוסף, בצד השני של המשפט שדיברנו עליו מקודם, יש את האמירה "עשה טוב", שזה החלק האהוב עליי. אנחנו עשינו התנדבויות בבתי חולים, שיקום שכונות, נטיעת עצים. כל מה שיכול לתרום ולעזור לחברה- אנחנו לוקחים בזה חלק. כמו כן, אנחנו מציינים מועדים ישראלים כמו יום בן גוריון או יום ירושלים, כדי להעביר את הערכים שחשובים לנו".
במשפט אחד- למה כדאי להצטרף לתא "אם תרצו- בן גוריון"?
"לא משנה מי אתה, מה אתה- דת, גזע, מין- אם אתה אוהב את המדינה ורוצה להיות חלק ממנה, להשקיע בה- המקום שלך הוא באם תרצו".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
