להצדיע ולשיר: מרום מנצור שחרר סינגל ראשון בהפוגה בלחימה בעזה

מרום מנצור (30) כבר חמש שנים מתגורר בבאר שבע. כשהיה בן שש עברה משפחתו להתגורר מרמת הגולן לעתניאל שבהר חברון בגלל העבודה של האבא. עולם המוזיקה החל לחלחל בנשמתו כבר שהיה ילד סקרן שבוהה בכל דבר שקשור לבמה ולמוסיקה. כבר אז ידע מרום בתוך תוכו שהמוסיקה תהיה עולם משמעותי בחייו, וזה בדיוק מה שקרה לו: המוסיקה התאהבה בו ולהיפך.

ספר לנו על הילדות בעתניאל

"הילדות בעתניאל היא רב גונית. מצד אחד מקום יפיפה עם אוויר הרים צלול כיין, ועם האנשים הכי מיוחדים שיש. מן הצד השני, בתוך היופי הזה, שורר מתח עמוק וקבוע שנטמע בך".

אחרי תקופת נדודים בארץ, הסרת את הכיפה והשתכנת בבאר שבע - למה החלטת להסיר את הכיפה ואיך זה השפיע עליך ועל המשפחה

״הורדתי את הכיפה״ בשלב מוקדם. כבר בכיתה ט' אני חושב. אני קרוב לאלוהים בדרך שלי וקרוב מאוד. עולם הדת פשוט לא משך אותי מאז שאני זוכר את עצמי, וזה קרה בצורה טבעית הייתי אומר. ההורים תמיד הבינו והכילו, אז לא הייתה סביב זה דרמה גדולה. אנחנו שלושה אחים מתוך חמישה שלא דתיים היום, וההשפעה של זה על המשפחה לא מורגשת באמת. הם חיים ככה וטוב להם, וכך גם אנחנו האחים - כל אחד בשלו. גדלנו לבית מכיל ואוהב, דתי או לא דתי זה לא משנה".

ומה קסם לך בבאר שבע?

"באר שבע מאוד קסומה לי, משהו במדבר בעיר ובשקט יוצר לי איזון מושלם. זה המקום הראשון בחיים שאני מתבסס בו, אם במגורים ואם בעבודה. באופי אני פרפר חופש. כל הזמן הייתי עובר דירות ועבודות, ומשהו במקום הזה ייצב אותי כאדם ואומן. האנשים, הנוף וכמובן החום מהאנשים ומהשמש".

מרום כתב את השיר הראשון בחייו כשהיה בן 12. שיר געגוע, כואב וחשוף על אחיו הבכור אביעד שנרצח בפיגוע שנה לפני, שנת 2005, בפיגוע ירי בצומת בית חגי, חמש דקות נסיעה מהבית שלהם. מחבלים ארורים עברו עם רכב וירו על הצומת. "אביעד עוד הספיק להתקשר לאבא שעוד הספיק לענות" שיתף מרום בכאבו. "אבל הוא שמע צרור יריות ואת אביעד נופל על הרצפה. אביחי לוי ז"ל שהיה איתו נהרג במקום ואביעד נפצע אנוש בגפיים. אחרי שהרופאים נלחמו על חייו כל השבת, כרתו לו את הרגליים בניסיון אחרון להציל את שאר הגוף, וביום ראשון בבוקר הוא נפטר".

ספר לנו על מעלותיו של אחיך אביעד ז"ל

"אביעד היה כמעט בן 16 כשנלקח מאיתנו. "ילד יפה תואר עם אור על הפנים שמקרין על כל מי שסביבו, הומור משובח, כריזמה וכשרון. הוא כתב שירים יפים. היה לנו קשר מאוד טוב. הוא תמיד דאג לאחים הקטנים ולמחוות אהבה להורים. יומיים לפני הפיגוע אביעד אירגן יום נישואים להורים, הפתענו אותם בבלונים, מתנות ועוגה עם תמונה של כל המשפחה מודפסת עליה. זה היה הלילה האחרון שלנו איתו. תמיד אזכור אותו ככה!"

לילה אחרון ביחד כמשפחה שלמה.

"בשנים הראשונות האירוע פירק אותנו כמשפחה. נהיינו זאבים בודדים, כל אחד חי את ההתמודדות שלו. חיוך מזויף מרוח על הפנים עד שכל אחד נכנס לחדר ושם הכל מתגלה. אבל למדנו ונבנינו ביחד, ואנחנו בתהליך שנמשך בעצם עד היום. זה כנראה תהליך איחוי אישי ומשפחתי לאורך כל החיים".

מתי התחלת לכתוב את שיר הבכורה שלך ומה הוא מתאר?

"כתבתי את 'מעבר הנהר' לפני ארבע שנים בתקופה שהייתי מאוד סגור בתוך עצמי. פחדתי מכל דבר וכתבתי אותו כדי להזכיר לעצמי שיש תקווה ויש יופי וטוב בעולם. הנהר הוא המחסום שנמצא בי ואני ״רק״ צריך לעבור אותו כדי להגיע למקום שלם יותר. היום אני יודע להגיד שעברתי את הנהר ההוא. אבל בחיים מסתבר יש שלל נהרות, ככה שהשיר הזה נשאר תמיד רלוונטי עבורי, גם שנים אחרי שנכתב".

השקת את השיר בהפוגה בלחימה בעזה, לשם גויסת ב7 באוקטובר. שתף אותנו במה שעבר עליך.

"התחלתי לעבוד על השיר לפני שנה עם דודו חמד שהוא חבר יקר ומפוצץ בכישרון וגם המפיק המוזיקלי של השיר. סיימנו את ההקלטות כבר בספטמבר, אבל אוקטובר הארור שינה לנו את התוכניות. אני הוקפצתי למילואים והשתתפתי בלחימה בעזה למשך ארבעה חודשים, פיקדתי על מחלקה של לוחמים שהיום הם כבר לגמרי משפחה".

מרום: "כשהשתחררתי התחלנו לרוץ על כל פרוצדורות ההוצאה של השיר ואז הוקפצתי שוב, הפעם לצפון. ועכשיו אחרי שסיימנו עם שני הסבבים בשעה טובה, זה הזמן של ׳מעבר הנהר׳ לצאת החוצה".

התחלת לכתוב יומן לאחיך כבר בגיל 12, והכתיבה קרמה עור וגידים לשירים באולפן הביתי שלך. נשמע שהמוזיקה סייעה לך להתמודד עם החיים ועם המוות בישראל - כיצד המוזיקה השפיעה עליך?

"כתיבה הייתה פתרון אצלי לכל דבר. אם בשיר ואם ביומן. מוסיקה גרמה לי תמיד להרגיש ובצורה מוחשית וחזקה. לרוב הייתי שומר הכל בבטן, ומוסיקה גרמה לי להרגיש חופשי עם עצמי, מקום להתבטא ולפרוק בו. מילים ביחד עם צלילים זה מרפא".

"מעבר הנהר" הוא שיר אהבה על אדם פגוע, פצוע ומפוחד, שנאחז בתקווה ולא מוכן להרפות – השיר עליך?

"כן. השיר נכתב עלי. התרופה היא עוד מוסיקה, להמשיך ליצור, לכתוב, ללמוד על עצמי ולא להרפות".

בנוסף לכישוריו, מרום מנצור הוא המנהל הטכני של מועדון ההופעות "החלוץ 33" בבירת הנגב, בוגר מסלול זמר-יוצר במכללת bpm בתל אביב, וטכנאי סאונד במקצועו. "הקהל צמא להופעות וגם מגיע" משתף מרום על הקהל שמגיע. "אבל בתקופה האחרונה זה לרגעים עולה ולרגעים יורד בגלל המצב. יש אצלנו מגוון רחב של הופעות, מהופעות אינדי של מוסיקאים מקומיים ועד להופעות של הרכבים הגדולים והמצליחים בארץ כמו כנסיית השכל, ליילי, ג׳ימבו ג׳יי, אלון עדר, עטר מיינר ועוד".

מה עם הופעות משלך, מה התוכניות הלאה לאלבום?

"אנחנו עובדים עכשיו על עוד שירים מאוד יפים והם כבר עוד רגע מוכנים. אני בתקווה להוציא כבר אחרי החגים שיר נוסף. כרגע אין הופעות קבועות, אבל זה עוד רגע יקרה. תישארו מעודכנים במרשתת".