גודTalk

אנחנו כאן בבאר שבע נט אוהבים לעלות על הבמה (תרתי משמע), ולתת חשיפה לעשייה תרבותית כאן בעיר. אז ישבנו, חשבנו והחלטנו על פינה חדשה - גודTalk שמה, במסגרתה נכיר פעם בשבוע סטודנט/סטודנטית מבית הספר למשחק "גודמן - בית ספר למשחק בנגב".

והיום, הכירו את יונתן סעדון (26). יונתן, במקור מנתניה והיום מבאר שבע, נמצאת כרגע בשנתו השנייה בבית הספר למשחק "גודמן" בנגב. לאחרונה החל סעדון לעבוד על תפקיד במחזה שנקרא ״מצד שני״, שכתב ומביים עומר לבה, חבר לבית הספר. יונתן מספר, כי ההכנסה העיקרית שלו הגיעה מתפקיד של סטטיסט בהצגה ״דרך השלום״ בתיאטרון באר שבע, שם לטענתו גם ''הכיר לעומק את עולם התיאטרון בשטח וחווה את הבמות של כמעט כל התיאטרות במדינת ישראל''. כעת, לקראת העומס של סוף שנה, עזב את התיאטרון והחל יונתן לעבוד בתור משלוחן במסעדת ״סבא ג׳בטו״

מתי הכרת את עולם המשחק לראשונה?

''לעולם המשחק נחשפתי בטעות. בגיל 21 כשהשתחררתי מהצבא, ירדתי לאילת לעבוד כטבח. אחרי 3 ימים בעבודה, פגשתי בתחנת אוטובוס את מנכ״ל מלון יו קורל ביץ׳, ואחרי שיחת חולין של 2 דקות איתו הוא הכריח אותי לבוא אליו לצוות הבידור. כמובן שהתנגדתי וניסיתי להסביר לו שאין לי שום קשר לעולם הזה, הוא התעקש, ותוך כמה ימים כבר התחלתי חזרות למופע שעלה במלון. אני זוכר שנהנתי בטירוף ואחרי כל הופעה הייתי נשאר עם אנרגיות עד אמצע הלילה. אחרי חצי שנה באילת עזבתי לארצות הברית ושם הבנתי שכשאני חוזר לארץ, אני מתחיל ללמוד משחק, וכך היה''.

מה התפקיד שהכי תרצה לשחק?

''אין לי תפקיד ספציפי האמת. יש תפקידים שאני מקבל במהלך הלימודים ואני מתאהב ברעיונות שצצים לי לגביהם, ואז הם הופכים להיות התפקידים שהכי הייתי רוצה לשחק באותו הרגע. מעבר לכך אני אוהב לשחק דרמה אבל גם לעשות קומדיה טובה''.

השחקן/שחקנית שהכי תרצה לשחק לצידם?

''ניל פאטריק האריס (איך פגשתי את אמא). זה שחקן עם ניואנסים גאוניים ובחירות מקוריות, הייתי שמח לעשות איתו פרוייקט לראות אותו בזמן עבודה ותהליך החזרות ולקבל הצצה לדרך החשיבה שלו''.

איך נראים הלימודים בגודמן? תאר לנו יום ״טיפוסי" בחייך.

''יום בגודמן מתחיל בקפה של בוקר עם בת הזוג שלי חן שלומדת איתי בכיתה. אנחנו מדסקסים קצת, מתבאסים קצת על השעה המוקדמת, מתחבקים קצת, ויוצאים ביחד לבית הספר. יש ימים בלימודים שאני באנרגיות מטורפות פיזית ורק מחפש איפה לקפוץ ולמי להציק, ויש ימים שאני אוהב בהפסקות לשים אוזניות ולשבת לי באיזה פינה.  רוב הזמן אני לומד עד הלילה, ומקדיש יומיים או שלושה בשבוע לעבוד, כדי שאוכל לשלם על הלימודים ואת שכר הדירה''.

מה הכי רחוק שתהיה מוכן ללכת על הבמה? האם יש גבולות אומנותיים?

''בסוף אני נמצא במקצוע הזה כי אני נהנה בו, ואני מזכיר את זה כל יום לעצמי. לכן כשיהיו דברים שיגרמו לי לאי נעימות, אני כן אנסה לחשוב על דרך אחרת להעביר את המסר האומנותי ואשתף את הבמאי בחוויה האישית שלי. אבל הסבירות שדבר כזה יקרה היא מאוד נמוכה עד אפסית''.

אם היו נותנים לך לבחור - תיאטרון/טלוויזיה/קולנוע?

''זאת שאלה טריקית, כי כל שחקן שבאמת אוהב ומעריך את המקצוע, ירצה לשחק בשלושת הפלטפורמות. לכל פלטפורמה יש את היתרונות שלה, בתיאטרון אתה חי את הקהל ערב ערב ובטלוויזיה בדרך כלל תרוויח יותר טוב.
אני חי בתקווה לחוות קצת מכל פלטפורמה''.

מה החלק הכי קשה בלימודי משחק?

''אני חושב שאחד הדברים שהכי קשים במקצוע הזה הוא לדעת לקחת הביקורת שקיבלת, למקום משפר ולא למקום נפגע. זאת התמודדות שבדרך כלל אני עושה די בקלות, אבל השנה נתקלתי בביקורת דומה במהלך כל השנה, וקשה להכיר בכך שיש משהו שאני צריך לעשות אבל לא מצליח או לא מבין איך. למזלי יש לי צוות מורים נהדר, חברים שעוזרים לי ובעיקר בת זוג שאיתה אני מתייעץ לעומק על דברים כאלה ויכול לשתף אותה בתסכול שאני חווה. זה מאוד עוזר לי ובסוף אני תמיד מצליח להשיג את המטרות שלי.''