גודTalk
01.02.22 / 19:40
הם מפזזים על הבמה, משננים טקסטים על גבי טקסטים ועובדים לילות כימים בניסיון להיות השחקנים והשחקניות הטובים ביותר. בנוסף לכך, חלקם יהוו בשנים הבאות חלק בלתי נפרד מעולם התרבות הישראלי. אז עוד לפני כן, חשבנו ששווה להכיר אותם מקרוב
אנחנו כאן בבאר שבע נט אוהבים לעלות על הבמה (תרתי משמע), ולתת חשיפה לעשייה תרבותית כאן בעיר. אז ישבנו, חשבנו והחלטנו על פינה חדשה - גודTalk שמה, במסגרתה נכיר פעם בשבוע סטודנט/סטודנטית מבית הספר למשחק "גודמן - בית ספר למשחק בנגב".
והיום, תכירו את רעות רגב בת ה-25, במקור ממבשרת ציון וכיום מתגוררת בבאר שבע. כעת היא בשנתה השלישית והאחרונה בגודמן. בנוסף לכך, היא משחקת בימים אלו בהצגה "נפש הטובה מסצ׳ואן" תפקיד כפול בתור שן טה/שוי וה.
מתי הכרת את עולם המשחק לראשונה?
"הייתי מכורה לסדרות ילדים ישראליות בתור ילדה. אחרי שהייתי חוזרת מבית הספר לא עזבתי את הטלוויזיה - מהשמינייה, לפיג׳מות ולטלנובלות. אז כמעט בכל פרק, הייתי בוחרת דמות אחת וכותבת בכתב ידי את הטקסט שלה, כדי לחזור עליו אחר כך בחדר. שלא לדבר על שירי הפסטיגל וקטעי המעבר שדיקלמתי עוד לפני שהייתי מגיעה למופע עצמו. השיא הגיע כשזכיתי להיות גם ילדת פסטיגל בשנת 2008, שם לחלוטין התאהבתי בבמה".
מה התפקיד שהכי תרצי לשחק?
"אין לי תפקיד ספיציפי שאני ארצה לשחק, אבל יש המון מחזות שמעניין אותי להתנסות בהם
כמו לדוגמא - מחזות של חנוך לוין שלא יצא לי לעשות במסגרת בית ספר למשחק, או קומדיות מוטרפות וסוריאליסטיות שזה תמיד מעניין".
השחקן/שחקנית שהכי תרצי לשחק לצידם?
"יש לי המון הערכה לשחקניות תאטרון כמו אולה שור סקלטר, אפרת בן צור וסנדרה שדה
יהיה לי כבוד גדול לשחק לצידן".
איך נראים הלימודים בגודמן? תארי לנו יום "טיפוסי" בחייך.
"יום לימודים בגודמן מתחיל בדרך כלל אחרי לילה בלי הרבה שינה, כי החזרות ושיעורי הבית נגמרים בשעה די מאוחרת. כל יום מתחיל בצורה שונה - הוא יכול להתחיל בשיעור פיתוח קול, בשיעור תנועה לתאטרון או בהגשת סצנות. אנחנו לומדים עד השעה 16:30 ומשם מתחילים בחזרות להמשך השבוע לשאר השיעורים. בנוסף יש גם חזרות ליצירות אישיות שאנחנו כותבים בעצמנו, לתחרויות, לסצנות שעליהם אנחנו עובדים במשך חצי שנה עם מורה ובכל פעם נכנסים לחדר החזרות כדי לעבוד על ההערות שקיבלנו, לריקוד שאנחנו עובדים עליו בשיעור תנועה למחזמר ועוד. בדרך כלל היום נגמר בסביבות השעה 22:00, ואם הוא נגמר לפני אז מספיקים לעבוד ולהתאוורר קצת מהלימודים".
מה הכי רחוק שתהיה מוכנה ללכת על הבמה? האם יש גבולות אומנותיים?
"אני שחקנית צעירה והרבה פעמים יש בי רעב וצורך לרצות את הבמאי או את המורה שלי.
אבל למזלי לא נתקלתי במורים או במאים שגרמו לי להרגיש לא בנוח עם ההחלטות שלהם, כי תמיד זה נעשה בהסכמה מוחלטת. אז כרגע אני יודעת שיש לי גבולות שאני לא אהיה מוכנה לעבור, אבל מצד שני אם בהמשך אבין את הקו האומנותי שהבמאי רוצה ללכת איתו ואסכים איתו אז אולי דעתי תשתנה".
אם היית צריכה לבחור בין - תיאטרון/טלוויזיה/קולנוע?
"זו שאלה שנשאלת הרבה, אני לא מנוסה מספיק בכל הפלטפורמות ולכן אין לי תשובה לזה בשלב הזה. אבל בגלל שההתמקצעות המרכזית בבית ספר למשחק היא תאטרון, אז זה גם מה שאני הכי רוצה לעשות כרגע. שום אנרגיה לא משתווה לאנרגיה של קהל חי ושל צ׳אנס אחד לתת את הכי טוב שלך על הבמה
החלק הכי קשה בלימודי משחק?
"בעייני החלק הכי קשה הוא הלחץ. אמנם לחץ זה מושג נורא כללי, אבל אני בטוחה שכל סטונדט למשחק יודע למה אני מתכוונת. לחץ של חוסר זמן ורצון להספיק הכל, ולהיות הכי טובים שאפשר בכל הגשה והצגה בבית הספר. וכמובן לצד זה, גם חוסר שעות שינה, פנאי והעדר עבודה. אבל בסופו של דבר אנחנו קמים כל בוקר, עושים את מה שאנחנו אוהבים ולא שוכחים להגיד על זה תודה למרות הכל".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
