תערוכת האמנות החדשה "גבולות נזילים", שנפתחה בסוף מרץ בגלריית טרומפלדור שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שואלת את השאלה הגדולה – מהו גבול? היכן הוא עובר – ואם בכלל? התערוכה, שנולדה כחלק מתכנית האוצרות לתואר ראשון במחלקה לאמנויות, מלווה על ידי האוצרת מיה דבש, ומבקשת לשבור את התשובות הברורות וליצור הזמנה חדשה לקהל – להתבונן על המושג גבול בצורה רגשית, חומרית ותרבותית.
האמנים המשתתפים בתערוכה – נעם דר, יונתן חצור, אוריין יעקובי, איתם להמן, מאיה סמירה, שחר מרקוס, רותם קודיש וסטודיו ירנטק – מציגים יצירות במדיומים מגוונים, כולל ציור, צילום, וידאו, טקסטיל ואיור, ומבקרים את הגבולות שמקיימים את המפגש בין הגוף למרחב, הבית לשדה, הזיכרון להווה. כל עבודה מציעה פרספקטיבה שונה, אך כל אחת נוגעת במתח שבין תחושות שייכות לשבר, הגנה לפחד.
בין העבודות הבולטות בתערוכה ניתן למצוא את סדרת האיורים של רותם קודיש, שנוצרו במהלך שירות מילואים של בן זוגה, את עבודת הווידאו של שחר מרקוס, שהוקמה בנוף הירחי ומעוררת תחושת ניכור, ציורים של אוריין יעקובי המייצגים חרדה מודרנית מתוך חוויית בית, ושטיחים של סטודיו ירנטק המשלבים את השבר האישי והלאומי.
העבודות בתערוכה ממוקמות בשלושה חללים נפרדים, כל אחד מהם עוסק בזווית אחרת של הגבול – הגבול שבין פנים לחוץ (הבית), הגבול שבין אדם לטבע, והגבול שבין הגוף לעולם. כל עבודה מספקת נקודת מבט חדשה ומאתגרת על הגבול, כחומר דינמי, כזה שמצד אחד מתפרק ומצד שני נבנה מחדש – ומעורר הן תחושת הגנה והן התרסה.
האוצרת מיה דבש מציינת: "העיסוק בגבולות בתקופה זו הוא כמעט בלתי נמנע, אבל מה שמייחד את העבודות כאן הוא הדרך הרגישה והחקרנית בהן נבחן הגבול – לא רק כמגבלה, אלא גם כמקום של טרנספורמציה. כקו שניתן לחצות, וגם לדמיין מחדש."
ההזמנה לתערוכה פתוחה לקהל הרחב, והיא מתקיימת ביוזמת המחלקה לאמנויות בפקולטה למדעי הרוח והחברה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף פעולה עם גלריית טרומפלדור ובתמיכת דיקן הסטודנטים של האוניברסיטה.