שיטת הבדיקות בישראל יוצרות מצג של חולים רבים יותר מאשר בפועל ומאשר בעולם

בדיקות המטוש, ה-PCR, הן רגישות מדי ולכן פועלים לגבש קריטריונים חדשים שיגדירו איך לפענח את הבדיקות החיוביות באופן כזה שיתאימו לפרשנות המקובלת בגרמניה או סינגפור.

בדיקת המטוש לא נותנת תשובה של כן מאומת או א מאומת לא - זו בדיקה שנותנת תוצאה שנתונה לפרשנות של מי שקורא אותה.

דגימת הקורונה שנלקחת מהנבדק, מועברת למעבדה - שם מכניסים אותה למכשיר ה-PCR שתפקידו לזהות את החומר הגנטי של הנגיף.

מכשיר ה-PCR מחפש את סימני הנגיף בתהליך שחוזר על עצמו עשרות פעמים. אם הבדיקה מזהה את הנגיף כבר בסבבים הראשונים, התוצאה תהיה חיובית באופן מובהק. מנגד, ככל שנדרשים יותר סבבים כדי לאתר שרידים של הנגיף - התוצאה תחשב שלילית.

הנהלים של מערכת הבריאות בישראל מחמירים בהרבה יותר משאר מדינות העולם. בגרמניה נקבע שמעל 30 חזרות, גם אם ימצאו שאריות נגיף, הנשא לא מדביק - והוא יקבל תשובה שלילית. בסינגפור נקבע 32 חזרות. ובארה"ב, ה-CDC קבע שמעל 34 חזרות הנשא לא מדבק.

בישראל, משרד הבריאות קבע כי 37 סבבים הוא חיובי גבולי. כלומר, חלק ניכר מהתשובות החיוביות בישראל יהיו שליליות בארצות הברית, ובוודאי בגרמניה. כתוצאה מכך, יש אפשרות סבירה שחלק ניכר מאלפי הנדבקים המאומתים היומיים אינם נושאים את הנגיף כלל. ואם נלך לחומרה, הם אסימפטומטיים שהתגברו על הנגיף מזה זמן, והם כבר לא מדביקים.

אם בסופו של התהליך המכשיר מגלה שיש סימני מחלה, מתקבלת תשובה חיובית וההנחה הסבירה היא שמדובר בחולה קורונה.

צמרת המקצועית של משרד הבריאות מעריכים כבר זמן מה שהפרשנות בישראל היא רחבה מדי ואולי אפילו מציגה תמונה מעוותת וזה דברים שצריך לדעת ואפשר לבדוק אותם לפני שסוגרים מדינה עם כזה תג מחיר של 20 מיליארד שקל.