"הגברת כשירותם התרבותית של צוותי טיפול עשויה לתרום לצמצום הפערים החברתיים"

חוקרות מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתחו לומדה המסייעת לצוותי הטיפול והסיוע לפתח ולשפר את הרגישות התרבותית למטופלים מרקעים ואוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, בעקבות משבר הקורונה. "מצבי חירום משפיעים על המרקם החברתי של כלל האוכלוסייה. בעת מגפה המצב מחמיר משום שהשימוש במונחים מקצועיים כמו בידוד והסתגרות יוצרים ניכור. במצב כזה קל יותר לתייג קבוצות בחברה כ'מפיצי מחלות', על אף שאין סיבה ממשית לכך. כך היה למשל בתחילת המשבר כלפי אנשים ממוצא סיני ובהמשך כלפי החברה החרדית או הערבית", מסבירה ד"ר אודיה כהן, ראש התכנית לתואר שני ברפואת חירום ומרצה במחלקה לסיעוד, שפיתחה את הלומדה יחד עם ד"ר אורטל סלובודין מהמחלקה לחינוך, ויוסף קולה, פרמדיק, תלמיד מחקר ברפואת חירום בבית הספר לבריאות הציבור ובעל תואר שני בעבודה סוציאלית.

"לכן, במיוחד במצבי חירום נדרשת יצירת קשרי אמון מהירים בין מטפל למטופל. את זה עושים בעזרת פיתוח כשירות תרבותית, שהיא מודעות וכבוד לערכים התרבותיים של המטפל ושל המטופל", מוסיפה ד"ר כהן. מטרות הלומדה שפיתחו החוקרות הן הגברת מודעות לרגישות התרבותית של אוכלוסיות שונות לטובת ייעול הטיפול וחיזוק הלכידות החברתית. זאת בהתאם לרוח החינוך הרפואי של הפקולטה למדעי הבריאות- לפיה בעת טיפול יש להתחשב ברקע הפסיכולוגי והסוציאלי של מטופלים, ולא להסתפק רק בבעיותיהם הרפואיות.

משבר הקורונה העמיד אתגרים רבים בפני החברה הישראלית. לצד האתגרים הרפואיים והכלכליים המשבר החריף גם את הפערים הקיימים בין קבוצות חברתיות ותרבותיות בישראל, כאשר בתווך אנשי טיפול רפואיים כמו אחיות ואחים, רופאים ורופאות ופרמדיקים. בנוסף, השתתפו במענה גם צוותי סיוע כמו אנשי רשויות מקומיות, חיילים, שוטרים, ארגוני חירום ומתנדבים בארגונים כמו זק"א ואחרים.  כל אלו נדרשו לתת מענה מקצועי לאוכלוסיות מגוונות שלעיתים אינן מוכרות להם.

צוות המומחים מהאקדמיה ומהשטח מצא דרך אינטראקטיבית וידידותית לספק כלים לצוותי הטיפול והסיוע על מנת שיוכלו לתת מענה מקצועי ורגיש לאוכלוסיות מגוונות. הלומדה מתבססת על ידע נרחב שנצבר בתחום ומותאמת היטב להקשר הישראלי האקטואלי ולמגוון החברתי- תרבותי הקיים בו. לצד חשיפה לידע אקדמי עשיר, הלומדה כוללת ראיונות מוקלטים עם מומחים בתחום, סרטונים וכתבות עיתונות.

הלומדה מתמקדת בשלושה ממדים של כשירות תרבותית: מרכיב המודעות, הכולל ערנות לקיומן ולחשיבותן של השפעות תרבותיות על תחום הבריאות. מרכיב הידע, הכולל הכרות עם המאפיינים השונים של בריאות פיזית ונפשית בתרבויות שונות. ומרכיב המיומנות, הקשור ביכולת לגלות כשירות תרבותית בפועל. כך למשל, בלומדה מובאת עדותו של רופא בן העדה הדרוזית כדוגמא כיצד חוסר הבנה תרבותית יכול לפגוע בקבלת טיפול רפואי מתאים. כאשר סבתו נשאלה על ידי הרופא מה שלומה היא ענתה "אל-חמדולילה". "יש תרבויות בהן לא מקובל לקטר או להתלונן, זה לא אומר שאין למטופל בעיה, מסביר הרופא.

הלומדה הידידותית שהושקה בימים אלו, יושבת בתוך אתר אינטרנט, שבו יתקיימו מגוון פעילויות לטובת שיפור הכשירות התרבותית של אנשי הטיפול: פורום והתייעצות עם מומחים בתחום, חשיפה לעדויות וסיפורים מהשטח, מענה על שאלונים קצרים לפני ואחרי הלומדה, חוות דעת ועוד. על מנת לבחון את יעילות הלומדה הלכה למעשה, היא מלווה במחקר אקדמי. מבצעי הלומדה מתבקשים לענות על שאלון קצר לפני ביצוע המחקר ולאחריו, ותוצאות המחקר יסייעו בפיתוח תכניות התערבות בעתיד המותאמות לקהל יעד ספציפי.  בימים אלו הלומדה מתורגמת לשפה האגלית על מנת שתוכל לשרת צוותי סיוע ברחבי העולם.

"אנו מאמינים ומאמינות כי חשיפה ללומדה תסייע לצוותי טיפול וסיוע להכיר טוב יותר את עצמם ואת האתגרים העומדים בפניהם במפגש עם אנשים מתרבויות שונות", אומרת ד"ר סלובודין, "מעבר לשיפור היעילות של הטיפול והסיוע, הגברת כשירותם התרבותית של צוותי טיפול וסיוע עשויה לתרום לצמצום הפערים החברתיים ולהגדלת הסולידריות".

פיתוח הלומדה וביצוע המחקר נערכו במסגרת כוח הפעולה המדעי למאבק בקורונה, שהקים נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ. במסגרת היוזמה הוחלט על הסטת משאבי מחקר למציאת פתרונות מהירים לבעיות השונות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה.​ בנוסף זכה הפרוייקט  למימון של משרד המדע והטכנולוגיה.

 לאתר הלומדה לחצו כאן.