וואו: גייסו 12,000₪ בפחות מיום לניצול שואה מבאר שבע

ביום חמישי שעבר התפרסמה כתבה בחדשות 2 שהציגה את סיפורו של אייזיק סגל, תושב באר שבע בן 81 ניצול שואה.

אייזיק עבד כל חייו בנגריה ולא זכה לקבל פנסיה, לכן כיום הוא יוצא מידי יום לרחוב, באזור מרכז אורן בשכונה ד' בעיר, ומוכר חפצים כדי להרוויח מעט כסף. אייזיק ואשתו חיים מ-6,000 ₪ בחודש, סכום שלא מספיק להם למחייה, לאוכל ולתרופות להם הם זקוקים. על הכתבה שמעו זוג סטודנטים מבאר שבע, שגם הכירו את אייזיק לפני כן. הם החליטו שמלבד קניית המצתים והעטים שהם רוכשים מידי שבוע כדי לסייע, הגיע הזמן לנקוט בפעולה משמעותית יותר.

"אנחנו גרים באזור מרכז אורן והרבה פעמים נתקלתי בו מוכר מצתים ועטים וכל מיני דברים כאלה. מידי פעם קנינו ממנו ועזרנו לו... אבל הבנתי שזה לא מספיק, מאוד קשה להם להתקיים ככה. הכתבה שעשו גרמה לי להבין את זה ואמרתי די. אנחנו מקושרים ל-12,000 סטודנטים בפייסבוק דרך קבוצת 'התקבלתי לאוניברסיטת בן גוריון- הקבוצה החדשה', חברה שלי מגיעה גם ל- 9,000 בנות בקבוצת 'עזרת נשים', ולא יכול להיות שמתוך 20,000 איש לא נוכל להשיג לו תרומה נורמלית", מסביר אלון אלפנדרי, לשעבר סטודנט לכלכלה וחי כבר 4 שנים בעיר. אז אלון ובת זוגתו, ניקי טרבלוס, פרסמו כל אחד פוסט בקבוצות הפייסבוק ביום שישי, יחד עם קישור לדף באפליקציית Paybox שהם פתחו לטובת איסוף התרומות. ההיענות הייתה עצומה וכעבור 24 שעות נאספו 12,000 שקלים.

מושיטים יד לעזרה

הסיפור של אייזיק וגולדה סגל נגע באנשים רבים שרק רצו לעזור. עוד לפני הכתבה, העוברים והשבים במרכז אורן ליד עמדתו הקבועה של אייזיק, ניסו לעזור ולקנות מהחפצים שמציע. למשל, סטודנטית שקונה מצתים למרות שכלל לא מעשנת ומחזירה לו אותם בסוף השבוע ללא תמורה, או אישה שהציע לו מימון לטיפולי שיניים. אבל אחרי חשיפתם של השניים ברשת החברתית, טוב הלב של התושבים ניכר וכמעט 200 אנשים תרמו מכספם. "זה היה מדהים, באמת. אני לא יכול לתאר את זה במילים. תוך פחות משתי דקות של הפוסט אני רואה את הכסף מתחיל לזרום... היו תרומות של מאות שקלים! זה מדהים לראות שאנשים נרתמים ובאמת אכפת להם. מישהי הציעה לעשות לו טיפול שיניים, מישהו הציע לשפץ לו את האמבטיה בחינם כי הוא נחתך ברגליים. ההיענות הייתה משוגעת", משתף אלון.

כעת, אלון וניקי עצרו את האפשרות לתרום דרך האפליקציה כדי לראות איך הם מעבירים להם את הכסף בצורה נכונה. הם התייעצו עם עובדת סוציאלית ועם עמותת 'פעמונים' כדי שיוכלו לדאוג שהכסף ינוצל לטובת הדברים המהותיים להם. "זה לא נכון להעביר את הסכום ישירות בצורה כזו, צריך לפעול נכון מהבחינה הכלכלית ולסייע להם. אנחנו רוצים לעזור להם לתרופות, טיפולים, שיפוצים קטנים ואוכל שיסייעו להם בשגרה היומיומית, הם מסכימים איתנו ורוצים גם לפעול נכון", מסביר אלון.

אנשים רבים נחשפו עכשיו לסיפורם של אייזיק וגולדה, וגם הושיטו יד לעזרה. אך זה לא צריך להסתיים בזה. חשוב לא לשכוח אותם, את הסיפור שלהם ואת מי שהם. ניצולי שואה יכולים להיות לעיתים בודדים, כמהים לקשר וקירבה, וזה מה שרוצים גם הזוג סגל. אלון מסכם: "אני רוצה להעביר מסר שהם מאוד מפחדים שפשוט יתרמו להם וישכחו אותם. הרבה מאוד ניצולי שואה מפחדים להישאר לבד, שיישכחו מהם ושם זה נגמר. בואו ותשמעו אותם ואת הסיפור שלהם, צרו את הקשר הזה. אני רוצה גם להגיד תודה רבה לכל התורמים, כל מי ששיתף ועזר לנו".

לפי דוח העוני האחרון של ביטוח לאומי בני הזוג סגל ממש לא לבד: כ-21% ממשפחות הקשישים בישראל חיים מתחת לקו העוני. מדובר אמנם בירידה קלה בהשוואה לשנה הקודמת – אבל המשמעות היא שעדיין רבים מהם חיים בעוני מתמשך ולא מצליחים לעלות מעל קו העוני.