מיזם חינוכי חדש מכה שורשים בבאר שבע והסביבה

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('da81b150-bae9-40f8-b2b0-d0e9a21c60fe','/dyncontent/2024/11/19/14a5e5fe-3cf1-446d-9997-4119afaf9b5b.jpg',18723,'פיצה ק 1124 אייטם',525,78,true,33743,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('da81b150-bae9-40f8-b2b0-d0e9a21c60fe','/dyncontent/2024/11/21/a958bcda-98b6-4123-9c72-c37d94dfc83d.jpg',18730,'טנא 1124 מעברון עליון',525,78,true,33743,'Image','');},12],[function() {setImageBanner('da81b150-bae9-40f8-b2b0-d0e9a21c60fe','/dyncontent/2024/11/6/254bd038-88a9-40b2-a1b6-279fd196209f.jpg',18667,'צרפתי אייטם כתבה 2',525,78,true,33743,'Image','');},15]]);})

עמרי די-נור, תושב ירוחם, מודאג כמו רבים ממצב החינוך בארץ. אך בניגוד לאחרים, שלרוב נוהגים בעיקר להתלונן ולחפש אשמים, הוא החליט להרים את הכפפה ולמצוא פתרון חדשני למערכת הכי מיושנת במדינת ישראל- מערכת החינוך.

"המטרה היא להקים רשת של קהילות שפועלת למען חדשנות חינוכית בדרום" סיפר עמרי די-נור, בן 33, נשוי ואבא לתאומים בני למעלה משנה, שעוסק בחינוך כבר מספר רב של שנים.

הכל התחיל כשעמרי הגיע למסקנה כי המערכת החינוכית, כמו שאנחנו מכירים אותה כיום, אינה מתאימה למציאות בה אנחנו חיים וכמו כן גם לא למציאות בעתיד. לטענתו, בניגוד לתחומים אחרים שעברו תהליכים של קידום וחדשנות כאן בארץ, נדמה כי תחום החינוך נשאר עדיין מאחור. מה שמביא לכך שמערכת החינוך, כפי שהיא כיום, הופכת לפחות רלוונטית לחיים של התלמידים, מאחר והיא לא נותנת להם כלים להתמודד עם האתגרים החדשים. "כל זה גורם לרמה מאוד גבוהה של תחושות לחץ וחוסר יציבות בתחומים רבים" אמר עמרי.


על מנת להתגבר על המכשול החדש שהציבה המאה ה-21 בתחום החינוך, החליט עמרי להקים רשת של אנשים שאכפת להם מעתיד החינוך בארץ בכלל ובפריפריה בפרט, שתשאל כיצד יוצרים מהפכה מתוך המערכת ומחוץ לה. ביום חמישי האחרון נפגשה הרשת החינוכית בקפה רינגלבלום על מנת להציף את הבעיה, להפיץ את הרעיון במטרה לסחוף אחריהם עוד אנשים שיקדמו אותו וכמו כן כדי למצוא דרכים שבאמצעותם הם יגיעו ליעדם.

תחום אחד בהם בוחרת הרשת לחדשנות חינוכית בפריפריה הוא תחום התעסוקה. דוגמא לאחת הבעיות המרכזיות בהם דנים בתכנית זו היא חוסר מהמוכנות של בוגרי בתי ספר לשוק העבודה. שכן, ילדים שיוצאים ממערכת החינוך אינם מקבלים את הכלים המתאימים על מנת להשתלב בתחום התעסוקה.

וחוץ מתחום התעסוקה?

"העניין הוא שההתנהלות במשק הופכת להיות יותר ממוחשבת. אם אדם לא מוצא את הייחודיות שלו ואת היכולות שלו להתמודד עם אתגרים של חוסר יציבות ויצירתיות- העולם יהיה לו מקום שיותר קשה להסתדר בו. מה שאנחנו מציעים זה להפוך את מערכת החינוך למקום שבו היא תהיה יותר מותאמת לעידן שבו הכישורים הנדרשים כדי להסתדר הם יצירתיות, חדשנות, מנהיגות ויכולת שיתוף פעולה בצוות, ולא אם אתה יודע לשנן הרבה מאוד מידע ולהקיא אותו במבחן, או אם יש לך תעודת בגרות או לא. צריך לתווך בין העולם שבחוץ לתלמידים".

איך עושים את זה?

"רוב השינויים שמנסים לעשות הם מלמעלה למטה- ממשרד החינוך ועד לרמת הכיתות והתלמידים. זה מודל רגיל, היררכי, שיש מישהו למעלה שמקבל את ההחלטות. הרעיון של החדשנות הוא להגיד שהסיפור הזה כבר לא עובד. בעולם יש פחות ופחות מקום להיררכיות כאלה, הוא הולך ונהיה יותר שטוח. מהבחינה הזאת, אני מדבר על היכולת לעשות את הסוויץ' הזה, ומערכת החינוך לא צריכה להיות רק מי שמנחיתה החלטות מלמעלה, אלא שהיא תהיה פתוחה וגמישה לתת מענה לקולות שבאים מלמטה".


אז מי מממן את השינויים האלה? אי אפשר לבצע שינוי בלי שההיררכיה תתקיים. מי שיצטרך להחליט אם כן לשנות את הגישה או לא זה לא אתם.

"נכון. אני לא מחליט שום דבר".

אתם פשוט מצפים שמשרד החינוך יאמץ את הרעיון שלכם?

"תראי... המטרה היא לעבוד איתה בשיתוף פעולה מתוך הבנה שמערכת היחסים צריכה להשתנות. מימון זה עניין של סדר עדיפויות ושל קבלת החלטות. בפועל, הרבה מאוד מתקציב משרד החינוך הולך בעצם לדברים שלא משרתים את המטרה שאנחנו מדברים עליה".

ואיך משכנעים את משרד החינוך לצאת מהקיבעון שלהם? זה מאוד קשה לשנות משהו שצריך מהיסוד.

"אז תראי... אנחנו לא מדברים על ביטול בתי הספר. אפשר להשקיע את התקציבים באופן אחר ולשחק איתם. מה שכן, אני יכול להגיד לשמחתי שיצרתי קשר עם האגף שמוביל רעיונות חדשניים במערכת החינוך, ודווקא יש בינינו הסכמה די ברורה לגבי העניינים האלו".

אז מה מייחד אתכם? מה אתם מנסים לעשות?

"המטרה היא ליצור סדרה של מפגשים שנותנים את ההזדמנות לעשות איזה סוויץ' בראש של אנשים. ברגע שאנשים נחשפים לרעיונות האלה, שומעים אותם, מזדהים איתם ומסכימים איתם, גם יבחרו לקחת ולהפוך את הרעיונות למשהו יותר מעשי. לדוגמא לבנות עוד קבוצות מקומיות של חדשנות חינוכית שהמטרה שלהן להשפיע על החינוך. הרעיון הוא שהשינויים יגיעו מהשטח, מלמטה למעלה, כשהרעיונות יקבלו איזה תמיכה ממסדית- גם ממשרד החינוך וגם מהעיריות השונות".


לימודי ליבה- כן או לא?

"אנחנו לא מדברים עכשיו על אם כן לבטל מקצועות או לא לבטל על מקצועות. אנחנו מדברים על מה כן צריך להיות בבית הספר ועל איך בית ספר צריך להתנהל".

במה השינוי הזה תלוי?

"הכל תלוי באם אנשים מוכנים לעשות את הסוויץ' הזה ולשחרר".



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('2e7b4742-214c-4a65-a808-26392d963332','/dyncontent/2024/11/6/daddbb05-61ab-48fc-86e2-4a2e9775ed76.jpg',18665,'צרפתי אייטם כתבה ',525,78,true,33745,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('2e7b4742-214c-4a65-a808-26392d963332','/dyncontent/2024/11/21/a958bcda-98b6-4123-9c72-c37d94dfc83d.jpg',18730,'טנא 1124 מעברון עליון',525,78,true,33745,'Image','');},12],[function() {setImageBanner('2e7b4742-214c-4a65-a808-26392d963332','/dyncontent/2024/11/10/a49f1879-d056-42f8-9e00-419d14036c36.gif',18685,'סמי 1124 אייטם',525,78,true,33745,'Image','');},7]]);})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה