"רואים אותי כסמל של הפורום וכך גם אני מרגישה"
08.12.21 / 14:57
כולנו מכירים אותה: אליאנה ארז (35), סטטוס מאורסת, עובדת ומזוהה עם מועדון הפורום כמו שמלכת אנגליה מזוהה עם הארמון בקינגהאם שלה - אי אפשר לקחת להן את הכתר הבוהק שמסמל נאמנות, שירות ואהבה לקהילה. אומרים פורום חושבים אליאנה. והיא שם כדי להישאר, אל תחשבו אפילו לקחת לה את זה אחרי ותק רציני של 18 שנה בקלאב הגדול בארץ. מגיל 17 היא כבר פקדה את המועדון, עוד מהתקופה הנוסטלגית שירדה עלינו חללית עם רקדנית באמצע האולם והשיקו מסיבות חמשוש לגילאים שלה, כל שבוע.
כיום, כמעט שנת 2020, אליאנה היא כבר על תקן סמנכ"לית שיווק, וזה הזמן הנכון לסכם איתה שנה של עבודה בצל הקורונה, על החיים לפני ואחרי, ובייחוד על זה שבגיל 35 היא סוף סוף אומרת שלום ולהתראות לרווקות ומתחתנת עם אהוב ליבה, דוד דדון, מנהל שיווק במועדון. מה שאומר: שגם את הבעל העתידי היה ברור שתכיר בפורום.
לאליאנה קשה לזכור חוויה אחת ממיליון אחרות שטמונות בחדרי המוח, אבל היא כן זוכרת שאין יום הולדת שלא חגגה בפורום, פרט לגיל 20 שחגגה עם החברות הטובות בהודו ואת יום הולדת 34, שבלית ברירה, נחגג בזמן קורונה ארורה "כל חג חגגתי בפורום" נזכרת "אין אומן או דיג'יי מטורף שהיה בארץ שלא ראיתי".
ואיזה זיכרון מיני רבים חקוק לך?
"אני יכולה לספר על חוויה שהייתה לי לפני המון שנים. יום הולדת של צחי גולן, אירחנו כרגיל את עופר ניסים במועדון והיה לחץ מטורף, מלא אנשים, נכנסתי לקופות כדי לעזור ולתת שירות לעוד אנשים ולשחרר שם לחץ, ומכל הטירוף התחיל פשוט לרדת לי דם מהאף. סוג של התעלפתי. זה לא עצר בעדי לשטוף פנים ולבלות פה עד סוף המסיבה".
האם חשבת פעם לפרוש ולעבור מקצוע?
"העבודה בחיי הלילה מאוד קשה ותובענית במיוחד לאישה. אשקר אם אגיד שלא היו לי רגעי קושי כאלה או אחרים בכל ה18 שנה שלי פה, אבל בפה מלא יכולה להגיד שהם מועטים. בסופו של דבר אני עדיין פה. ולא נראה לי שזה יקרה מתישהו. כאן נולדתי וככל הנראה גם כאן ייוולדו לי ילדיי".
כמה העבודה במועדון הפורום היא חלק מהווית חייך?
"העבודה בפורום לאור זה שהיא כל חיי הבוגרים, היא העבודה היחידה שאני מכירה, וזה כבר הרבה מעבר לעבודה - פורום מבחינתי זה לא עבודה, זה משפחה. לא כקלישאה זה באמת ככה. אני מבלה במועדון את רוב הזמן שלי. אני פה יותר מהבית שלי. בכל מקום אליו אני הולכת מדברים איתי על הפורום. רואים אותי כסמל של הפורום וכך גם אני מרגישה. לא סתם שם המשפחה השני שלי הוא פורום. החברים שלי יודעים שאם אנחנו יוצאים לחופשה יחד אז תמיד יש עדיפות לתחילת שבוע, לא יהיו מפגשים חברתיים חמישי בלילה כי "אליאנה עובדת". אמא שלי יודעת ששישי שבת בבוקר לא מתקשרים אלי כי אני ישנה וכן הלאה"
בתור אחת שחיה שנים כרווקה שחיה בעולם הסצנה הססגוני שדורש ממנה שיעבוד מרצון להצלחת המועדון, אין פלא שאת בעלה לעתיד היא הכירה בפורום. על איך הם הכירו יש לא מעט חילוקי דעות בסוגיה 'מי התחיל עם מי', אבל אליאנה טוענת בנונשלנטית אופייני, שדוד הוא זה שהתחיל איתה ביום בהיר וספונטני "העבודה המשותפת טובה, מעשירה ובכלל לא מאתגרת" סיפרה בהסמקה קלה על איך שומרים על זוגיות טובה במקום עבודה "אנחנו נהנים מכל רגע ומעניין אם הוא יגיד אותו דבר (צוחקת). בינואר 2022 נחגוג שמונה שנים של אהבה".
ספרי על הצעת הנישואין המיוחלת
"ההצעה נערכה ב22.6 אם אני זוכרת נכון (צוחקת) בהופעה של ישי ריבו מארח את עמיר בניון ואמיר דדון בבריכת הסולטן בירושלים. קבענו ללכת עם זוג חברים טובים שלנו. מפה לשם מצאתי את עצמי על הבמה, הכל קרה בשניות. אנחנו יורדים מהבמה והוא אומר לי את יודעת שכל החברים והמשפחה שלנו פה בקהל, ואני כזה מההההה?! הוא דאג להביא את ה50 אנשים הכי קרובים אלינו בלי שאדע דבר. כמובן שיוסי שוורץ היה אחד מהם (כבר אמרתי משפחה מקודם) שעמד לידי על הבמה בהפתעה גמורה וליווה אותי גם ברגע המרגש הזה."
ומתי החתונה?
"החתונה תהיה בעזרת השם ב23.5.22, כמובן שלא ביום חמישי, כי כבר אמרתי שהכל בחיי סובב סביב הפורום, באולם "סופיה". ההתרגשות בעיצומה וההכנות של השמלה עוד לא החלו, בקרוב"
איך עברה שנת הקורונה שבה סגרו את המועדון ואת היית צריכה להיות בבית?
"שנת הקורונה הייתה ארורה! כמו לרוב האנשים, שנה מתסכלת, שנה קשה. במשך כל השנה דאגנו להיות בקשר, "לעבוד" ולתכנן את היום שאחרי. המועדון ויוסי בפרט, היו לצידי במשך כל השנה הזאת ודאג לי אישית".
מה קרה מאז שחזרתם לעניינים. מה השתנה מבחינת ההופעות, הקהל, האירועים, התו הירוק מלפני הקורונה טיים.
"קודם כל ממש לא חזרנו לעניינים, חזרנו לעבוד באפריל במתכונות מצומצמות ממש, שגם פגעו במודל הכלכלי שלנו, כי הפורום לא יודע להתקיים במספרים קטנים וגם באווירה הכללית. איך אפשר לקיים מועדון עם שמירה על מרחק? אנשים שמפוחדים ממגע? גם שדברים התחילו להרגיש יציבים זה נגמר ממש מהר ואחרי חודשיים וחצי של פעילות סבירה שוב הגיע חודש עם מלא ביטולים של אומני חו״ל והגבלות לא פשוטות בכלל. מה השתנה? בעיקר חזרנו למציאות מבולבלת ולא מאוזנת, אין אפשרות לתכנן קדימה, כל הזמן יש שינוי בנהלים ומרחפת סכנה קיומית מעל ראשנו. לגבי התו הירוק הקהל מאוד ממושמע, הוא יודע שאי אפשר להיכנס בלי וגם שקיים מתחם בדיקות מחוץ לפורום. מבחינה מוזיקלית הטכנו הפך בכל הכוח למיינסטרים והרוק מראה סימני חזרה והתחזקות מול הים תיכוני."
מה הולך להיות במועדון בשנה הקרובה, יש כבר תוכניות?
"בקורונה עבדנו קשה מאוד מסביב לשעון, ישיבות ארוכות ומלא חשיבה על היום שאחרי, נכון שלא באמת יכולנו לעבוד, אבל כדי לשמור על האנרגיות היינו נפגשים המון וכמה שיותר כל עוד הייתה אפשרות וחופרים מחדש בכל תהליך או תפקיד שקיימים בפורום. בשנה הקרובה הפורום מתוכנן לארח אומנים/מופעים בינלאומיים ולגדול משמעותית בקהל הארצי מערים רחוקות. המון דברים גדולים כמו משינה חוגגים 25 שנים לאלבום המיתולוגי שלהם ״להתראות נעורים שלום אהבה״, החברים של נטאשה מארחים את אמיר דדון, רביד פלוטניק ועוד הופעות כחלק מסבב שכולל קיסריות והאנגרים. אומני טכנו מהטופ העולמי (שבוע הבא יום הולדת 33 לפורום עם מאנו לה טאף ודאבפייר מהגדולים בתעשייה). לפני חצי שנה נפתח מתחם חדש שהוא מועדון שיודע לעבוד בנפרד (דראפט) ומתוכנן שיפוץ ענק בקיץ בקרוב לקראת החורף הבא. יוסי בנאדם שכל הזמן חושב קדימה"
מה התוכניות לעתיד שלך באופן פרטני?
"התוכניות שלי באישי הן להתחתן, להקים משפחה בעזרת השם, ועדיין לקום כל יום לעבודה שאני אוהבת ולעשייה מבורכת".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]