צל"ש השבוע: ויקטוריה קבלו

"החלק האהוב עלי כאחות חדר ניתוח הוא המפגש עם המטופל ובני משפחתו באתר הקבלה, טרם כניסתו לחדר ניתוח כאשר תחושות של חרדה ופחד מלוות את המפגש מצידם. כאן המקום שלנו להסביר פנים, לתת יחס חם, להדריך ולהרגיע את המטופל ומשפחתו תוך מתן הסבר והבעת אמפטיה כלפיהם על מנת להפיג כל חשש. זהו סיפוק גדול עבורי", כך סיפרה ל'באר שבע נט' ויקטוריה קבלו, אחות חדר ניתוח במרכז הרפואי סורוקה, כששאלנו אותה מה החלק האהוב עליה בעבודה היומיומית.

ברוח החג, צל"ש השבוע הולך לויקטוריה קבלו ולכל הצוותים הרפואיים במרכז הרפואי סורוקה שעובדים מסביב לשעון למען הצלת חיים ושמירה על בריאותנו. ויקטוריה נולדה בקהיר ועלתה לארץ בשנת 1956 כשהייתה רק בת שנה. מאז היא חיה בבירת הנגב, גדלה ולמדה בבית הספר היסודי ע"ס קורצ'אק ובהמשך במקיף ג'. "בהמשך למדתי במתכונת העתודה הצבאית בבית הספר לאחיות פולה בן גוריון הצמוד לבית החולים סורוקה", סיפרה ויקטוריה, "את השרות הצבאי ביצעתי בתפקיד של קצינת חר"פ בתל השומר ובמסגרת זו הוכשרתי לתפקיד אחות חדר ניתוח". כיום ויקטוריה בת ה-64 נשואה, אמא לשלושה בנים וסבתא לארבעה נכדים.

ספרי קצת על תפקידך ביום יום כאחות בחדר הניתוח

"בתפקידי אני אחות חדר ניתוח מזה 42 שנה. במהלך תקופה זו ריכזתי את תחום הניתוחים האורתופדים והוכשרתי לניתוחים אונקולוגים בתחום. בהמשך, עם ההחלטה להקים את המחלקה לכירורגית לב חזה בסורוקה, זכיתי להיות חלק מהצוות והייתי אמונה על הכשרת אחיות בתחום מורכב זה. בתפקידי האחרון אני משמשת כמדריכה קלינית המרכזת את תחום ההדרכה בחטיבת חדרי ניתוח".

איך עברה תקופת הקורונה? גם ברמה האישית בבית ועם המשפחה וגם ברמת העבודה בבית החולים?

"בתרבות העבודה של צוות חדר ניתוח, השימוש במסכה הוא חלק בלתי נפרד משגרת עבודתנו. אנו נושמים, מדברים וצוחקים עם מסכה. עבורנו מסכה היא חלק מסימן ההיכר שלנו ומוזר היום לראות פריט זה הופך לנחלת ההמונים במתחם הפרטי והציבורי. ברמה האישית אני נמצאת בגיל שהוגדר בקבוצת סיכון אבל למרות זאת מתפקדת רגיל בבית ובעבודה. לדעתי צריך לחזור לשגרת חיים נורמליים וללמוד לחיות עם הקורונה בהקפדה יתרה על הכללים וההנחיות".

מה האתגר הגדול ביותר בעיניך בקורונה?

"תקופת הקורונה היא תקופה מאתגרת ולא פשוטה למערכת הבריאות בכלל ובפרט לאחיות חדר ניתוח המתמודדות במתן שרות ניתוחי למטופלים המוגדרים כחולי קורונה. בביצוע ניתוח אנו נדרשים להקפיד על טכניקה אספטית למניעת זיהומים תוך הקפדה על בטיחות המטפל והמטופל".

ספרי על רגע מרגש שזכור לך מהעבודה בתקופה האחרונה

"הרגע המרגש שלי הוא הזכות להיות אחות חדר ניתוח ראשונה שהשתתפה בניתוח לב פתוח בנגב בעיר בה גדלתי וצמחתי - חלום שהתגשם".

ויקטוריה מספרת שהיא חשה הערכה רבה לעבודת האחיות שעובדות 24/7 למען המטופלים ומסייעות בהצלת חיים: "ברמה האישית אני זוכה לערכה ופרגון מהמשפחה והחברים". היא מסכמת ומספרת שהמוטו שלה לחיים הוא: "לחלום ולפעול להגשמת חלומות".