"ככל שניקח יותר ויותר אחריות על המרחבים הציבוריים כך ייטב לנו"
20.12.21 / 16:22
תכירו את אורון מורג, באר שבעי, בן 30, נשוי באושר + 1, הנדסאי אדריכלות והנדסאי בניין, מרצה במכללה הטכנולוגית ב״ש, מייסד שותף בנגריה הקהילתית ב״ש, עוסק ביום יום בניהול פרויקטים בבניה. נפגשנו איתו כדי לשמוע ממנו, על תופעה אדריכלית שמוכרת לכולנו ואפילו לא ידענו על קיומה.
אם במקרה יצא לכם לעבור במרכז ח"ן בשכונה ב', או בפארק הסופרים, וודאי ראיתם מעין אינסטרומנטים שדי מוזרים בנוף העירוני, ובכלל - שינוי נוף כללי שיצר אווירה חדשה ורעננה. השינוי הזה מגיע בעקבות עשייה עירונית אשר נקראת "פלייסמייקינג". אז נפגשנו עם אורון לשמוע ממקור ראשון על המושג החדש, שסוחף אחריו אין ספור קהילות בבאר שבע.
אז מה זה בכלל פלייסמייקינג?
"פלייסמייקינג בגדול היא גישה מעשית בתחום העיצוב העירוני, הפועלת לתכנון ושיפור של שטחים ציבוריים פתוחים או מרחבים ציבוריים. תופעה זו היא חלק ממגמת ההתחדשות העירונית אך התהליך של יצירת המקום מגיע מלמטה למעלה: הרעיון אומר שאנשי קהילה המתגוררים בסמוך אל שטח ציבורי פתוח כלשהו, מנצלים שטח זה מתוך כוונה ליצור פלטפורמות ציבוריות שמקדמות תרבות פנאי, אקולוגיה, ספורט, חינוך או חקלאות אורבאנית. יצירת המקום תתבצע על פי חזון שגובש עם התושבים, תהיה מותאמת לאופיו וייחודיותו של האזור ותשאף לשפר את תחושת השייכות למקום ואת רווחת חיי התושבים. בדרך כלל מקומות אלו מתוכננים בשיתוף ובמימון של עמותות, רשויות מקומיות, או משרדי ממשלה".
איך הגישה באה לפועל הלכה למעשה?
"עבורי המפגש עם פלייסמייקינג קרה בשנה הראשונה לתואר, היה לי עסק לנגרות ועשיתי פרוייקטים קטנים, אבל הפרוייקט הגדול הראשון שלי היה תהליך חידוש מרכז ח״ן בשכונה ב׳. גדלתי באיזור והפרוייקט היה מאוד סנטימנטלי עבורי. בעיקרון מתן, מתכלל ״הרשת״ באותם זמנים, פנה אליי בבקשה לחלום, לתכנן, ולבצע יחד עם תושבי השכונה שיפור למרחב של המרכז המסחרי, ובעזרת בעלי העסקים, אנשי הרשת, ותושבים ממגוון גילאי רחב במיוחד יצרנו את ה״פסטיביאליק״. הוספנו ספסלים מסביב לעצים, במת ״דק״ לאירועים והפקות, גינה מוסיקלית, חיפויי קירות שתילת עצים ועוד ועוד. היה באמת חוויה משנת מציאות עבורי ועבור הסובבים אותי".
אורון מספר, כי רק כעבור שנה מאותו פסטיבל יצירתי, החלו לקרות באיזור באר שבע תהליכים "באמת מטורפים" כפי שהוא מגדיר אותם: בין אם זה סיור עם אנשי העירייה באגף גנים, שהבטיחו לשפר את פני המרחב (וקיימו בענק) ובתקציב לא קטן. פרוייקט נוסף והמשכי שקרה באותו מרחב, רק שנה לאחר מכן בשיתוף ״עושים רחוב״ - היה פרוייקט אדיר של אוניברסיטת בן גוריון, במסגרתו נבנו חיות פלייסמקינג אמיתיות. בתוך כך, נעשתה גם התרחבות היוזמה למרחבים נוספים בשכונה".
כמו כן, מציין מורג כי "עקב השת״פ בפרוייקט, התקבצה חבורת יזמים שלעבוד עם הידיים זה הקטע שלהם. יחד חיפשנו מרחב ליצור בו ללמד בו, ולייצר עוד פרוייקטים כאלה, ומצאנו אותו בתוך תיכון אמי״ת טכנולוגי-דתי. ועד היום אנחנו מפעילים שם את ״הנגריה הקהילתית ב״ש״. (עליה סיפרנו לכם כאן לא מזמן - בלינק). זה לא היה הפרוייקט הראשון שקרה בב״ש ובטח לא האחרון. זה חלק מתנועה של תושבים שרוצים ״לעוף״ על השטח הציבורי ומבינים את המשמעויות האדירות של זה. זה מייצר קהילתיות חמה שלא רואים בכל מקום".
אתה רואה את ההתחדשות העירונית משפיעה על הרעיון עצמו?
"לגמרי - כאשר ההתחדשות העירונית בפארק הסופרים קרתה, זה היה ברור שפרוייקטים של פלייסמייקינג יקרו שם. וכך קרה - גינות מוסיקליות, קבוצה שמפעילה את יער המאכל, ג׳אמים והופעות וכו׳. אבל כפי שהדגמנו במרכז ח״ן, גם הרעיון יכול להשפיע על ההתחדשות העירונית. שיטת ה״בוטום- אפ״: קודם כל אנחנו התושבים מראים שקריטי לנו שהמרכז המסחרי שלנו יהיה מרחב נעים, וגם העיריה נענית לקריאה הזאת בהתאם.
מה התגובות שקיבלתם מהתושבים?
"זהו החלק הכי טוב. קודם כל, לפני תחילת העבודה בשטח בתהליכים כאלה, קורה ״שיתוף ציבור״ - ישיבה בה מעלים את הרעיון ובאמת מקשיבים לתגובות. והן תמיד או טובות או ביקורתיות בקטע משפר. במהלך הפרוייקט עצמו, תמיד בעלי העסקים והתושבים יעזרו, בין אם זה בחשמל או מים, או כלי עבודה, או סתם חיוך וברכה. כמובן שיש גם מקרים הפוכים. אבל הם די נדירים".
יש חשש מוונדליזם, בכל זאת מדובר בפרוייקטים שנמצאים בחוץ, ונשקפת הסכנה הזאת שכל מה שבניתם ייהרס?
"לא הייתי קורה לזה חשש. ונדליזם קורה ויקרה ואנחנו לוקחים את זה בחשבון ומשתפרים מזה. אם זה בסוג החומר, בעיצוב, או במיקום הפרוייקט. את הגינה המוסיקלית במרכז ח״ן העיפו בבעיטה אחרי שבוע (חוץ מהקסילופון), אבל זה לא הוריד לאף אחד את הרוח מהמפרשים. למדנו מזה".
במידה ונראה עוד אנשים בבאר שבע מתעסקים בנושא, מה צפוי לקרות לעיר?
"קסמים. ככל שניקח יותר ויותר אחריות על המרחבים הציבוריים כך ייטב לנו. זה מה שמגניב בערים הכי טובות בעולם. ספריות ציבוריות, משחקי רחוב, מתקני רחוב אינטראקטיביים, גינות קהילתיות, אומנות הגרפיטי, באמת שאין סוף לאפשרויות. זה מחבר בין האדם לאדם ובין האדם לסביבה. זאת גישה שהיא כבר אסכולה לתכנון ויש דוגמאות כל כך מפותחות לזה בארץ (״תעשו מקום״, ״BUILD״, ״האוניה״) ואפילו קיים ארגון עולמי שמאגד את הידע בנושא. אני יכול לספר לך, שזוג חברות שלי עכשיו מעבירות קורס פלייסמייקינג בעיר העתיקה. שזה המרחב הכי קלאסי לפרוייקטים כאלה. אני מאמין שצריך לעסוק בזה יותר - ללמד קורסים כאלה במכללות ובאוניברסיטאות, להפוך את הנושא לנגיש ללמידה עצמית, ולשמר ידע של פרוייקטים כאלה ולהפיץ אותם. אני חושב שאנחנו יכולים להיות עיר מובילה בגישת הפלייסמייקינג, ולשמחתי הבסיס לזה כבר קיים ובגדול.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
