הפיזיותרפיסט הצבאי שמסייע לחולי הקורונה

"לפני מספר חודשים קיבלתי טלפון באחד מימי חמישי שסיפרו לי שצה"ל פותח מחלקת קורונה ברמב"ם ויש במחלקה חולים קשים שצריכים טיפול נשימתי ולכן צריך גם פיזיותרפיסט, אז נקראתי לדגל וכבר בראשון על הבוקר מצאתי את עצמי בבית החולים ברענון ומיד מתחיל לטפל בחולי הקורונה במחלקה", כך סיפר ל'באר שבע נט' רס"ן יבגני רוזנפלד על הצטרפותו למחלקת כתר צה"ל בקריה הרפואית רמב"ם, שינוי של 180 מעלות מהחיילים בהם היה רגיל לטפל בימים שבשגרה.

במסגרת התפרצות נגיף הקורונה והעלייה בתחלואה בארץ ישראל, נפתחה מחלקת כתר צה"ל בקריה הרפואית רמב״ם, במחלקה מעניקים טיפול רופאים צבאיים לחולי קורונה אזרחים. כחלק ממכלול הטיפולים הרפואיים, אשר מוענקים למטופלי המחלקה, מוענקים טיפולי פיזיותרפיה על ידי פיזיותרפיסט מוסמך מטעם חיל הרפואה. הפיזיותרפיסט הזה הוא רס״ן יבגני רוזנפלד מבאר שבע אשר שינה את תפקידו מטיפול בלוחמים צעירים אשר נפצעים באימון או בפעילות מבצעית, ועבר לטיפול באוכלוסייה מבוגרת משמעותית ושונה לחלוטין.

רס"ן רוזנפלד, בן 31, נשוי פלוס ילד מבאר שבע, סיים בשנת 2011 את התואר הראשון שלו וחזר לשירות הצבאי. עד כה טיפל רוזנפלד בחיילים במרחב דרום והיה ראש תחום ארגונומיה בצה"ל, כאמור לאחרונה החל לסייע במחלקת הקורונה של צה"ל לחולי הקורונה. מטרתו של הפיזיותרפיסט היא לעבוד על המערך הנשימתי של החולים ופעמים רבות, בזכות הפיזיותרפיה, נמנע הצורך בחיבור למכונות הנשמה ונמנעת הדרדרות במצב החולה ואף תמותה.

כיצד הפיזיותרפיה מסייעת לחולי הקורונה, כיצד הטיפול עוזר הנשימתי לחולים?

"בפיזיותרפיה לחולי קורונה אנחנו מתמקדים בטיפול הנשימתי כדי לסייע לאותו מטופל לנשום בצורה טובה ולהצליח לקחת אוויר, כי המטופלים הרבה פעמים מגיעים עם קושי להכניס אוויר לריאות אז הם מתחילים להתנשף ומתעייפים. התרומה שלנו כפיזיותרפיסטים היא ללמד אותם לנשום בצורה מתונה יותר, לא לבזבז אנרגיה על תהליך הנשימה ולהפוך אותה ליעילה יותר. זאת כדי שלא יגיעו למצב של מצוקה נשמיתית ונוכל לשמור אותם במצב רפואי יציב. בנוסף מעבר לטיפול הנשימתי אנחנו עוזרים גם בטיפול פיזי ושיקום, ישנם חולים במצב פיזי ירוד עצם המחלה או מחלות רקע קודמות אז אנחנו מסייעים להם בשאר הבעיות, למשל קשיש שיש לו גם רגל שבורה שצריך לעבוד על שיקום שלה ועוד".

זה תפקיד שונה ממה שהיית רגיל לעשות ביום יום בתפקיד?

"כן ללא ספק, כחוויה אישית היא מאוד מעניינת כי אתה לא מטפל באזרחים בהיותך לובש מדים ביום יום, זה שונה לחלוטין גם מבחינת האוכלוסייה המטופלת, מבחינת הבעיות בגינן הם מקבלים טיפול. וגם ברמה הרגשית שבסוף אתה לא מטפל בחיילים צעירים ובריאים כדי להחזיר אותם לפעילות, אלא מטפל בחולה קשה שיכול להיות סבא שלך... וזה שינוי תפיסתי עבורי. כשאני יודע שבחוץ יש מצב רפואי לא פשוט אני נרתם למשימה כמו כל חיל הרפואה וצה"ל, חשוב לנו לקחת חלק ולסייע".

אילו אתגרים אתה חווה במסגרת התפקיד בימי הקורונה שלא הכרת?

"במחלקת הקורונה קשה לעבוד עם המיגון המלא, עם משקף מגן שמתמלא באדים תוך עשר דקות, מאוד חם, גם פיזית המיגון מרחיק אותך לכאורה מהמטופל. מקצוע הפיזיותרפיה כולל בו הרבה מגע עם המטופלים בשגרה ופה יש בנינו מיגון שלם. אבל המטופלים במחלקה לומדים לזהות אותך דרך העיניים ולמרות שלא רואים את הבעות הפנים אנחנו לומדים לחייך עם העיניים, להיות יותר ורבלים במהלך הטיפול וכדומה. מצד שני דווקא המיגון מאפשר למטופלים עם קורונה שכולם מתרחקים מהם להרגיש כן מגע וביטחון, אפשר ללחוץ להם את היד דרך המיגון, אפשר לתת להם חיבוק ולסייע תוך כדי בהליכה... מצד אחד זה מאתגר ומצד שני מאפשר לנו הרבה מאוד. ברמה האישית גם הריחוק הגיאוגרפי לא פשוט, אני גר בבאר שבע, את רוב הנסיעות שלי בשגרה אני עושה לתל השומר לתפקיד אז בתקופה הזו העתקתי את עצמי בנסיעות לחיפה, יש לי תינוק בן חודשיים בבית אז זה גם אתגר לא פשוט".  

רס"ן רוזנפלד מספר שבשהותו במחלקת הקורונה הוא רואה את הבדידות של המטופלים כשאין סביבם את המשפחה שתתמוך מקרוב. "יש גם מבוגרים וקשישים שלא שולטים באמצעים הטכנולוגיים כדי להיות בקשר עם המשפחות אז זה קשה", סיפר רוזנפלד, "הייתה מטופלת מבוגרת שטיפלנו בה, עבדתי איתה נשמתית והורדתי אותה מהמיטה לכיסא והיה נראה שהיא התייצבה. דיברנו ארוכות, היא סיפרה לי על המשפחה שלה ואני סיפרתי לה על שלי. עם המטופלים במחלקה אנחנו גם עוברים תהליך, מהווים להם אוזן קשבת ומשענת. לצערי היא נפטרה לאחרונה, אבל יש גם הרבה מטופלים שאנחנו עוזרים להם ומשתחררים בסוף. אנחנו תמיד מנסים לתמוך ולעשות הכי טוב שאנחנו יכולים עבור המטופלים".  

מה היית רוצה להגיד לקוראים הבאר שבעים? בתור איש צוות רפואי ואיש צבאי, יש אופטימיות עם החיסונים?

"יש הרבה אופטימיות, החיסונים מזמנים לנו תקווה שנצא מהקורונה. חשוב לי להעביר כמסר לאנשים שזה עוד לא נגמר, עדיין יש היקפי תחלואה גבוהים במדינה וחשוב להיזהר למרות שאולי אנחנו נכנסים לשאננות וחושבים שזה מאחורינו. כי עד שזה לא פוגש אותנו זה רק מפריע לנו עם השגרה, אבל כשנפגשים עם הקורונה זה לא נעים לחלות, זה קשה, אנשים באמת חולים ונפטרים מהמחלה הזו. אז בואו ניזהר ונשמור גם על עצמנו, גם על הקרובים שלנו, בתקווה גדולה שנוכל להניח את זה מאחורינו ויום אחד להיזכר ולספר לילדים שלנו שחיינו בתקופה משוגעת כזו. אני גם רוצה לציין את הצוותים הרפואיים שעובדים מאוד קשה בשנה האחרונה ולא תמיד זוכים להערכה בימי שגרה. חוץ מאיתנו בחיל הרפואה שנכנסנו מתחת לאלונקה, יש את הצוותים שנמצאים במאבק הזה וחשוב לזכור אותם ולהעריך אותם גם ביום שאחרי הקורונה".