"המתאמנים צריכים את הספורט גם בשביל הנפש"

"הסגירה של חדרי הכושר משפיעה עלינו, אני מאמן כושר ורגיל להתאמן שנים בחדר כושר, אז כשמעלימים את זה, המצב לא פשוט גם בפן הכלכלי וגם בפן הנפשי, זו ההכנסה העיקרית שלי", סיפר ל'באר שבע נט' דניס קוז'מיאקין, מאמן כושר בגרייט שייפ בבאר שבע, "מזל שהצלחתי קצת לחסוך, הלוויתי מחברים כי הבנקים לא רוצים לדבר עם העצמאיים. או שאתה הולך לבקש עזרה מהורים או החברים או שאתה מתפלל שישלחו את הקיצבה בזמן ועדיין, הסכום לא מתקרב אפילו למשכורת חודשית וההוצאות ממשיכות".

דניס מבטא את מצוקתם של אנשים רבים במדינה, שכירים ועצמאיים. על רקע ההנחיות החדשות והסגירה המחודשת של חדרי הכושר, שמענו ממנו על התחושות כמאמן כושר שנאלץ להפסיק את עבודתו, על הרצון של המתאמנים לשוב ולהתאמן וגם על הכעס כלפי המדינה. דניס , בן 32, עוסק בתחום הכושר קרוב ל-12 שנים, והוא כמו רבים אחרים מוצא עצמו ברגעי מצוקה וחוסר וודאות.

ספר איך התחושות עם המצב הנוכחי והסגירה המחודשת של חדרי הכושר? עד כמה המצוקה גדולה בקרב המאמנים והצוות בחדרי הכושר?

"זה מצב דיכאוני ומתסכל, כולנו נפגעים מזה, זו הפרנסה שלנו. גם הלקוחות לא מבינים מה קורה וקשה לסדר את הלו"ז כמו שצריך, יש הרבה חוסר וודאות... אני לא יודע מה יהיה איתי עוד חודש, מה יהיה בסוף שנה או בתחילת השנה הבאה כי מיום ליום משנים הכל. זה משפיע עלינו ברמה הנפשית, אתה קם בבוקר ולא יודע איך להתנהל, אולי עוד חודש לחלקנו לא יהיה מה לאכול... אם היו מביאים מספרים גבוהים של הדבקות בחדרי הכושר או מביאים לנו פיצוי ראוי, אז הסגירה מובנת, אבל זה לא המצב וגם המענקים האלה של כמה מאות שקלים לא באמת עוזרים. זה מקומם, התחושה היא שמנותקים מאיתנו".

האם אתם שומעים מצוקה גם מצד המתאמנים שרוצים לחזור להתאמן?

"ברור, יש אנשים שבאמת צריכים את זה ברמה הפיזית והמנטלית, מתאמנים קבועים שזו השגרה שלהם, למשל אנשים מבוגרים שמתמידים במשך שנים והספורט באמת מאריך להם את החיים ומסייע להם בכל הרמות. אנחנו המאמנים יוצרים קשרים עם המתאמנים שלנו, כבר הופכים לחברים, מדברים, הטיפול הוא גם פיזי וגם נפשי. הלקוחות מתוסכלים מהמצב, יש כאלה שתלויים בחדר כושר ובמאמן האישי שלהם, שמגיעים באופן קבוע לשיעורים וזה משפיע עליהם, הם שולחים לנו הודעות ורוצים לחזור. המתאמנים שמגיעים שומרים על מרחק, כולם עם מסיכות ועם מזרון משלהם, אחרי הסגר הראשוני אנשים חזרו לאט לאט להתאמן ועכשיו שוב לשבת בבית בלי לעשות שום דבר פעיל זה מעורר קושי".

דניס אומר כי אם אין מספרים גבוהים של הדבקה בחדרי הכושר אין הצדקה לסגירה הזו. "אין כמעט מקרי הדבקה בחדרי הכושר ובכל זאת החליטו פשוט לסגור את כולנו. אנחנו רואים שרוב היום חדר הכושר ריק, יש לרוב בערב עומס אז אם חוששים שיעשו הגבלה של כמות, הרשמה מראש בזמנים מסוימים, תסגרו בשעות הלחץ או תפתחו רק לאימונים אישיים. יש דרכים בהן אפשר להתחשב ולהקטין את הסיכון", הוא מסביר, "גם מבחינה כלכלית נפגענו, כמעט חודש וחצי ישבתי בבית ולא קיבלתי שקל מהמדינה. גם כשכן מעבירים מענק זה אולי שליש משכורת ואין לנו איך להתקיים עם זה". דניס, כמו אזרחים רבים אחרים, מרגיש שהמדינה מנותקת ושסגרו את חדרי הכושר ללא סיבה מוצדקת.

איזה טיפים היית רוצה לתת בכל זאת למתאמנים שינסו לשלב כושר גם מהבית?

"אני ממליץ לכל המתאמנים להישאר בקשר עם המאמנים והצוות מחדרי הכושר והסטודיו כדי שיוכלו לסייע להם מבחינת תזונה ודרכים לאימון בבית ובחוץ. אפשר להיפגש עם מספר חברים אם עם מאמן אישי ולקיים אימון בחוץ בהתאם להנחיות, עם רצועות או משקולות. אחרי הסגר הראשון היו הרבה מתאמנים שחוו רגרסיה ולא שמרו על כושר, אז פעילות גופנית יכולה לסייע להם לעבור את התקופה הזו גם מבחנה מנטאלית, כשיש לנו לחץ ואי וודאות זה גם משפיע על הגוף שלנו, לכן חשוב להמשיך ולהפעיל את עצמנו. בנוסף, בגלל שאנחנו מתאמנים פחות וההוצאה הקלורית קטנה, צריך לצמצם במעט גם את ההכנסה הקלורית וכמות האוכל שאנחנו אוכלים. אני ממליץ לכולם לנצל את הזמן הזה לשפר יכולות שהיו חלשות כמו למשל איזון וגמישות, אנשים מבוגרים יכולים לעבוד על יציבות ולהתחזק. אנחנו מאוד מתגעגעים ומקווים שנוכל לחזור להתאמן במהרה, הקורונה לא תעבור בקרוב וצריך לדעת איך להתנהל עם זה בצורה נכונה".