המקרר הקהילתי מחזיר אהבה: הושק התו החברתי לבעלי העסקים המשתתפים במיזם

ברביעי האחרון (23/02) הסתובבו מובילות המיזם עמר ויס ומאי אביטל, בין עשרת העסקים שמעבירים מזון למקרר באופן שוטף, והעניקו להם את "התו החברתי להצלת מזון" כאות הערכה.

ישראל נמצאת במקום השני בבזבוז מזון במדינות ה-OECD ובמקום האחרון בעולם בהצלת מזון, כלומר איסוף מוצרי מזון ראויים לאכילה שנועדו להתבזבז. על פי הערכות- 2.4 מיליון טון מזון נזרק מדי שנה, המשול לכ- 19.5 מיליארד ש"ח. נתונים נוספים מצביעים כי כ-50% מהמזון שנזרק ראוי למאכל, ו-25% מהמזון שאנחנו קונים נזרק – למרות שחלקו הגדול טוב למאכל.

'המקרר הקהילתי' הינו מיזם חברתי קהילתי ששם למטרה לצמצם את בעיית בזבוז המזון, תוך שילוב והעצמת הקהילה סביבו. כיום פעילים מקררים קהילתיים רבים בישראל, כאשר 'המקרר' בבאר שבע היה השלישי שהוקם לפני שלוש שנים כמעט, מופעל על ידי "הרשת: באר שבע", ומתמלא מידי יום ב כ-200 ליטר של מזון.

מילוי המקרר מתבצע כך שבסוף כל יום עוברים הפעילים של המקרר בין העסקים המשתתפים במיזם, ואוספים מהם את עודפי המזון שכבר לא ניתנים לשימוש מסחרי ביום העסקים הבא, אך בהחלט ראויים ורצויים למאכל. הפעילים מביאים את הסחורה למקרר והחל מאותו רגע זמינים המוצרים לשימוש הציבור הרחב.

אז כך, ברביעי האחרון (23/02), יצאו פעילי "הרשת באר שבע" לחלק תווים חברתיים לאותם עסקים שתורמים בכל יום למאמץ בצמצום זריקת המזון. "כעת הגיע הזמן שלא רק אנחנו נדע שהעסקים הללו תורמים בצורה מעוררת השראה למקרר, אלא שכל מי שקונה אצלם, ידע שהוא קונה מאנשים אקטיביים לבעיות סביבינו." מספרת מאי אביטל, ממובילות המיזם.

דוד לגזיאל הירקן ממרכז ח"ן, שתורם מזון למקרר מיום הקמתו, התרגש מאוד מחלוקת התו החברתי. סיפר: "אין אושר גדול מזה, אני תמיד מוכן לעזור במקום לזרוק."

"הרשת באר שבע", יוזמת המקרר הקהילתי בבאר שבע, היא התארגנות צעירים עירונית צעירה, הנמנית כחלק מרשת הקהילות של ארגון "ארץעיר". הארגון מקדם את חיי הקהילה בערים באמצעות הקמה וליווי של קהילות עירוניות – קבוצות מקומיות הפועלות להעשרת חיי הקהילה והתרבות ולקידום שינוי חברתי. הקהילות תורמות להגברת החוסן החברתי, לשימור אוכלוסיות מקומיות ולמשיכת תושבים נוספים.