הלוחם בלחם: ממילואים קשים בעוטף עזה למאפייה מקסימה וביתית בבאר שבע
03.09.24 / 10:18
זה סיפור של לוחם: טל וינוקור (27) מבאר שבע, שהתייצב בשבעה באוקטובר יחד עם הצוות שלו בקיבוץ 'ניר עוז' ולחם תחת יחידה 6212 בצפון ובדרום במשך 170 ימים. אחרי שראה גופות ואלבומי משפחה מאושרת זרוקים בדשא, הוא הפנים יותר שצריך להילחם על המדינה ולחסל את חמאס. ואז הוא חזר הביתה למאפייה הביתת שפתח אצלו בדירה, שם הוא אופה לחמי מחמצת בעבודת יד עם קמח מים ומלח בלבד ובמחירים הכי נוחים. מי מזמין לשבת?
הלוחם בלחם: אתם חייבים להכיר את טל וינוקור, רווק בן 27 מבאר שבע, סטודנט באוניברסיטת בן גוריון שמתפרנס אחר כבוד כאופה לחמים ומאפי מחמצת בעבודת יד מלטפת ואוהבת כל בצק, במאפייה הביתית שהקים בדירה שלו ברחוב שלמה המלך בבאר שבע לפני שנתיים. "הייתי אופה כל שבוע" נזכר לאחור בחיוך. "חוקר את הביולוגיה, כימיה, לומד את המקצוע תוך כדי ניסוי וטעייה. לוקח השראה מאופים מקצועיים ברשתות החברתיות. בהתחלה הייתי מחלק לחם ומאפים לשכנים וחברים, עד שיום אחד החלטתי שאני רוצה לפתח את הכיוון, להגדיל את הכמות ולמכור".
מה עשית בשביל זה?
"בהתחלה אמרתי שאני אמכור בכמויות קטנות, אבל הבנתי מהר מאוד שזה לא משתלם. כמות הזמן שאני עובד על כל לחם היא רבה. בתהליך שאני אופה בו עכשיו לוקח לי לייצר לחם כשלושה ימים, אבל הסיפוק הוא גדול. התהליך הוא ארוך כי מתבצעת תסיסה מחומרים טבעיים, החיידקים והשמרים הטבעיים מאפשרים לתהליך לכלול רק קמח, מים ומלח. השמרים הטבעיים מספקים תפיחה והחיידקים מספקים תסיסה וטעם שהוא אחר מלחם רגיל שקונים בסופר".
אתה בהחלט מאמין בלחם שלך
"בסוף אני מאמין שעם כל ההתפלספויות על תהליך של לחם, מדובר מוצר בסיסי ונכון למכור מוצר בסיס במחיר הגיוני. לכן התמחור שלי מאוד נמוך כדי שכל מי שרוצה ליהנות מלחם בריא וטעים יוכל לאפשר לעצמו כלכלית".
והכל באמת רק על בסיס של קמח, מים ומלח?
"הבסיס של הלחמים זה קמח, מים ומלח. אבל יש גם תוספת לחם אגוזים, לחם אחד זיתים ועוד תוספת מיוחדת כמו שרי מיובש וטימין או רוזמרין, ושום קונפי".
טל שירת בצבא ביחידת אגוז, התגייס לגולני, עבר גיבוש והגיע ליחידה. בשבעה באוקטובר הוא היה בתל אביב כשהמפקד שלו אבידן צלצל אליו בשבע בבוקר ואמר לו בנחישות: "בוא וינו יוצאים דרומה". משם הוא חתם על ציוד יחד עם שאר המילואימניקים תחת יחידה 6212, כשכל הצוות מגיע לקיבוץ ניר עוז בעוטף. אחרי 170 יום לא נשכחים, טל שוחרר והחל להגשים את כל מרצו במאפייה הקטנה, האיכותית והנעימה שלו בבית.
איך עברו הימים הקשים?
"התקופה במילואים הייתה סיזיפית ומאתגרת, אבל עם הרבה מורל ומוטיבציה לשרת את המטרה להחזיר את החטופים ולחסל את חמאס!"
מה היה הכי קשה לכם לחוות?
"הצוות שלי ואני הגענו לקיבוץ ניר עוז, ממנו אחרון המחבלים יצא לפני שהספקנו להיכנס. המראות היו קשים, לראות ולהבין תוך כדי שהעם שלי עבר את הטבח הכי נורא מקום המדינה עד לפני כמה שעות. מגופות ודם לאורך שבילי קיבוץ פסטורלי ויפה, ועד למראה תמונות מאלבום של משפחה צוחקת ושמחה זרוקות על דשא ירוק חצי שרופות. כמו סצנה מסרט, אבל אני חייב להגיד לך שאתה מזועזע מצד אחד, ומצד שני זה נותן לך מוטיבציה למה אנחנו כאן ולמה נלחמים כל יום מחדש כבר 11 חודשים".
ומה קרה לך אחרי שחזרת הביתה אחרי מספר חודשים?
"ניצלתי את ההזדמנות להכין ולמכור לחם במעט זמן שהיה, פעם בשבוע. לאט לאט אנשים הכירו יותר עם הרבה לקוחות חוזרים ושמועה שמופצת מפה לאוזן. הגדלתי את הכמות לפעמיים בשבוע והיום יש לי לקוחות מהעוטף שבאים כל הדרך לבאר שבע לקנות אצלי, מאופקים ובעיקר באר שבעים וסטודנטים. הכמות עדיין לא ברמה תעשייתית אז הכל נחטף יחסית מהר ואני מקבל מלא הודעות מפרגנות".
הצטרפו לקבוצת האינסטגרם של טל:
: https://www.instagram.com/tal_win0?igsh=Zjlsa3g1NGdyMHY=
טלפון להזמנות: 0545336523
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
