החלת נגמר, מה עושים עכשיו?

לתקופת הקורונה יוחסו אתגרים רבים, תרבות הפנאי נעצרה, המסגרות החינוכיות עברו למתכונת לימודים מרחוק, המסכות הפכו לפריט חובה והיכולת לצאת מהבית הוגבלה. אך יחד עם כל אלו, תקופה זו זימנה תנאי נוחות שקשה היה שלא להתרגל אליהם- דמי האבטלה, שאפשרו לרבים מהאזרחים לקבל כ-70% ממשכורתם מבלי לעשות דבר, ואף עודדה את חלקם שלא לחזור לשוק העבודה. על פי נתוני מרכז מעגל החיים והתעסוקה בבאר שבע (נכון לחודש שעבר), יש 9,583 מובטלים מתוך 209,000 תושבים בעיר, 4.6% מהאוכלוסייה מובטלת.

מי יוותר על כסף במתנה?

מאוד נוח לקום מתי שרוצים, להישאר בפיג'מה ולהמשיך לקבל שכר, גם אם הוא נמוך יותר. מסיבות אלו רבים בחרו להישאר בבית, אבל יש כאלה שפשוט לא השתלם להם לעשות את זה, ביניהם אוכלוסיית הסטודנטים שרובם בחרו לקבל דמי חל"ת גם אחרי שהתחסנו. הסטודנטים, לרוב עובדים בעבודות מזדמנות עם שכר נמוך או בחצי משרה, ומתקשים לתמרן בין עבודה ללימודים האקדמאים המאתגרים שגוזלים חלק נכבד מזמנם.

פגשנו את א', סטודנט שנה ב' באוניברסיטת בן גוריון והוא מספר: "אני לא גאה בזה, אבל אני מבין כל סטודנט שלא יצא לעבוד. אני בתואר מאוד דורשני ואם הייתי צריך לתמרן בין העבודה לבין הלימודים הייתי מרוויח שכר נמוך מאוד ביחס להשקעה שלי. אני כסטודנט לא יכול לעבוד מלא שעות כדי להגדיל את ההכנסה ועשיתי את החישובים, יותר השתלם לי להישאר בבית, העבודה הייתה מזכה אותי במאות בודדות של שקלים. חוץ מזה, השנה הלימודים היו לי יותר קלים בזכות זה לעומת שנה שעברה שקרעתי את עצמי".

יאיר אדרעי, סטודנט שנה א', בחר דווקא לעבוד בעבודה מאתגרת ומעצימה, זאת על אף שהיה זכאי לדמי החל"ת. "אני סיימתי עבודה במשרה מלאה לפני שהגעתי לבאר שבע, ואם רציתי יכולתי לקבל דמי אבטלה בגובה לא רע". מספר יאיר. "הרבה אנשים אמרו לי שאני פראייר, אבל היה לי חשוב לעבוד, להמשיך להתפתח ולהיות פעיל, עברתי לעבודה בחצי משרה כמדריך בעמותת אחריי, ואם הייתי בוחר באפשרות דמי האבטלה הייתי מקבל יותר כסף.

זה היה שווה את זה, הרווחתי ערכים וחוויה משמעותית עם החניכים שלי, וצברתי ניסיון שיסייע לי בהמשך הדרך. מלבד זה, אני מאמין שאני יכול לתת מעצמי ואין שום סיבה שאקח כסף מהמדינה. אני בריא, צעיר, ויש לי את היכולות לעבוד, לכן אין סיבה שאחתום אבטלה".

מרכז עירוני למען מחפשי העבודה

למרבה המזל, בבאר שבע קיים מענה עירוני עבור מחפשי העבודה, "מרכז מעגל החיים והתעסוקה" השייך לאגף הרווחה של עיריית באר שבע. "אנחנו מרכז שירות תשתיתי אזורי להכוונה תעסוקתית לאוכלוסיית רווחה. המרכז הוקם לפני כעשור ועל בסיסנו הוקמו עוד עשרות מרכזים כאלה. אנחנו פועלים למען אוכלוסיות רבות של בני 18 ומעלה המתקשים בצורה מובהקת בכל מה שקשור בעולם העבודה". מספרת סיוון, מנהלת המרכז. "אנחנו נפגשים באנשים שמחפשים עבודה במשך תקופות מאוד ארוכות ולא מצליחים לעבור ראיונות, באנשים שנכנסים לעבודות ולא מצליחים להתמיד בהן. אנחנו לא שיפוטיים, ומבינים שלעיתים יש חסמים מהעבר שמונעים מהם להצליח. אנחנו מסייעים להם ומאפשרים להם תעסוקה מותאמת עבורם".

מרכז מעגל החיים והתעסוקה כשמו כן הוא, מסייע לאנשים לחיות טוב יותר, להיות עצמאיים יותר ולהתפתח באמצעות עולם התעסוקה. "המקום מהווה בית פיזי לכל השירותים והתוכניות שאנחנו יכולים להציע לכל מי שמגיע לכאן. אנחנו פועלים על מנת לייצר מוביליות חברתית עבור משפחות ויחידים תוך שימוש ברובד התעסוקתי כמחולל שינוי. תעסוקה היא לא רק פרנסה, היא מחוללת שינוי בכל מעגלי החיים האנושיים. המטרה שלנו היא שהמגיעים למרכז ישיגו עצמאות כלכלית בצורה המיטבית וישפרו את המצב האישי שלהם, כשהפרנסה היא הבונוס" אומרת סיוון.

איך מסייעים למי שמגיע למרכז?

יש לנו 11 תוכניות במרכז, המותאמות לצרכים ולקהלי היעד המגוונים. לדוגמא יש לנו תוכנית שמדמה את עולם התעסוקה ומקבלים בה כלים איך להתמודד עם מצבים בעבודה. האתגרים של שנת 2020, החל"ת והריחוק החברתי הביאו אותנו לפרצה בכל מה שקשור לעבודה מרחוק. אנחנו עושים לא מעט סדנאות במרכז כגון הכנה לראיונות עבודה מרחוק וקרוב, שיטות לחיפוש עבודה, כתיבת קורות חיים, נטוורקינג, ניהול זמן, מכינים למרכזי הערכה, ומדברים על מיתוג ושיווק עצמי. בגדול אנחנו עושים פה קסמים (צוחקת). אנחנו מחכים שהחל"ת יגמר כדי שנוכל לאסוף את כל מי שיצטרך את עזרתנו, יש לנו מרכז שעושה מעל ומעבר בשביל האנשים האלה.

פגשנו 3 נשים מופלאות שפועלות במרכז מעגל החיים והתעסוקה: אנה, מנהלת תוכנית הסיוע לגמלאים, הילה עמר אחראית המעסיקים, והדס כהן מדר מקדמת תעסוקה וקריירה מוסמכת, והן מספרות בריאיון למערכת באר שבע נט על המצב מנקודת המבט שלהן.

כללי המשחק השתנו?

כן, כללי המשחק מעט השתנו. השוק הוא דינאמי וצריך ללמוד אותו כל הזמן. בתקופת הקורונה הרבה אנשים נכנסו לחל"ת, אנשים התרגלו לרעיון של הישיבה בבית ונוצר מצב שמאוד קשה להם לצאת החוצה. עכשיו חודשיים אחרי שהקורונה דעכה, הרבה מאוד מעסיקים נותרו ללא עובדים.

התמריץ הכי משמעותי לשכנוע האנשים לצאת לעבוד, הוא שבשוק קורה משהו חדש. יתכן שנראה עליה בביקוש למשרות, אם בעבר על כל משרה התמודדו 4 אנשים ככל הנראה בעתיד נראה 10.

מה לדעתכן גרם לאנשים להישאר בחל"ת?

הסגר הראשון הביא את כולנו לטלטלות וחוסר וודאות, לתחושה שאנחנו לא שולטים על החיים שלנו, הייתה חרדה אישית, כלכלית ובריאותית. ניכר שהרבה מאלו שיצאו לחל"ת הראשון היו אמהות, נשים ובני שישים. זה היה שיקול כלכלי- מי מרוויח יותר ומי יצא ויעבוד. בהתחלה לא הייתה וודאות לחל"ת, והיה נוח להישאר בבית.

מעבר לנוחות לא היו קיימות מסגרות, והפחד הבריאותי על הילדים ומבידודים, השגרה מאוד השתבשה. הרבה אימהות היו שמחות לחזור לשוק התעסוקה ולהחזיר את הילדים למסגרות. זאת הייתה ועדיין תקופה לא קלה עבור המעסיקים, אלו שניסו לגייס ניסו "להעיר" את האנשים. אנחנו במרכז, מתעסקים עם הרבה אנשים שלא עבדו במשך שנים, בשבילנו העבודה הייתה להעביר את הערך המוסף של העבודה. ניסינו לעודד את האנשים כך, בחלק מהמקרים זה עזר, בחלק מהמקרים לקח לאנשים יותר זמן להבין את זה.

מה אחוזי ההצלחה שלכם?

יש לנו מעל 90% אחוזי השמה, אנשים נכנסים לעבודות איכותיות, מצליחים להגשים חלומות. פרנסה זה עולם, זה לא רק כסף. זה שלום בית, בריאות נפשית, ואנחנו כל כך מאמינות במה שאנחנו עושות ובשליחות של המקום הזה. אנחנו עוזרות למגיעים לבנות חזון, לנסות להבין מה השאיפות האישיות, לבנות קורות חיים. למקום באמת יש יכולת לעזור להרבה מאוד אנשים. 

ומה עם האוכלוסייה המבוגרת?

דווקא כאן תמונת המצב קצת יותר אופטימית. עד החיסונים, כולם היו בבית והוצאו לחל"ת. אם זה מבחירה או מחוסר בחירה, היו גם כאלה שבאמת חששו לצאת. לאחר שהמבוגרים חוסנו הם קיבלו הרבה הזדמנויות בשוק העבודה, והם קיבלו במשק הרבה תפקידים בכירים וזוטרים בכל התחומים. רבים מהם למדו ועשו קורסים דרך המדיה, הם לא ישבו רגל על רגל ועשו משהו עם עצמם. המעסיקים הבינו שיש להם אנשים שזמינים לעבודה, והייתה להם תקופה נהדרת.

טיפים למחפשי העבודה החדשים?

שיבוא אלינו! במעגל החיים והתעסוקה עושים חשיבה עם הבן אדם מה הוא רוצה לעשות, נותנים אמונה ביכולת, מחזקים את הביטחון, ומעבר לכל הכלים האלו אנחנו יורדים לרזולוציות של הפרקטיקה. התהליכים הם תהליכים ללא עלות, יש לנו פה הרבה אנשים איכותיים ותקציבים וזה שירות ממשלתי. כל אדם מגיל 18 יוכל להיעזר בשירות הזה. הבינו שאחרי הקורונה כל אחד יכול להפוך לאוכלוסיית קצה.

מעבר להגעה אלינו, אם בעבר הכדור היה בידיים של מחפשי העבודה והמעסיקים היו קצת מתפשרים, כי באמת היה חסר כוח אדם, היום הכדור הוא בידיים של המעסיקים. יש הרבה יותר מחפשי עבודה ממשרות, ברגע שיש יותר מועמדים הסיכויים להתקבל יורדים.

חשוב להתחיל לחפש עבודה כבר מאתמול, לחפש בכל מקום אפשרי, אם זה להפיץ לחברים ומשפחה, אם זה להגיע למדיה ובדיגיטל, גופי תעסוקה, כל מקום שיכול לחשוף אותך לכמה שיותר משרות וכך גודל הסיכוי למצוא התאמה. חשוב להגיע כמה שיותר מוכנים לריאיון העבודה, למעסיקים חשוב לדעת שאדם שישב בבית בזמן החל"ת לא ישב רגל על רגל.

לחזור לשגרה זה פי כמה וכמה יותר קשה, להיות פתוחים לשינויים שהשוק עבר, יש המון כישורים שמעסיקים מחפשים כמו גמישות, עבודה מרחוק, עבודת צוות מרחוק. הרבה דברים שלא היו קיימים בעבר היום נדרשים בשוק. אנחנו ממליצות לא להישאר אדישים ולהתחיל לחפש ולבדוק, כל מי שצריך את הדחיפה אנחנו כאן. תהליך חיפוש תעסוקה הוא תהליך קשה שלעיתים מוריד את הביטחון ויש כאן מאמנים שיכולים לתת להם את כל הכלים.