"בסוף כוחנו הוא באחדות שלנו"

עומר חיון (37) אמנם גדל והתגורר ברוב שנותיו בירושלים, אך לפני כשש שנים ארז את הפקלאות, ועבר דרומה. מהרי ירושלים הנפלאים, הגיע חיון אל באר שבע, כשבאמתחתו חלומות גדולים על שינוי, וכמובן תארים בקרימינולוגיה ובעבודה סוציאלית. המעבר עצמו דרך אגב התרחש עקב התמחותה של אשתו ברפואת נשים בסורוקה.

כיום, עומר הינו העו"ס הקהילתי של שכונה ג', תפקיד אותו הוא ממלא באחריות רבה, ועד כה גם השיג כמה הצלחות בתחום החברתי/קהילתי תוך עשייה מתמדת בשכונה שדי נשכחה מאחורה – "לאחר שנים רבות בהן השכונה הייתה בשוליים, ישנה התעוררות חזקה מאוד - תוך שכונתית וגם מבחינה עירונית וזה הזמן להתכנס ביחד לטובת השכונה".

נפגשנו איתו למעין ראיון מסכם שנה, אבל בפועל מה שיצא הוא ראיון בו למדנו עד כמה המלאכה רחוקה מלהיגמר, ואף על כמה תוכניות מעניינות לקראת העתיד.

כבר כמה זמן אתה פועל בשכונה?

"אני בפועל עובד מטעם מחלקת קהילה ברווחה, ומזה כשנה שאני נמצא בשותפות מטעם העירייה יחד עם פלג הנזל מ"אגף התחדשות עירונית" ושניר סבג מ"כיוונים" כחלק ממודל חדשני במיוחד. אנו חולקים ידע, נכסים ומטרות משותפות וכך מפחיתים כפילויות בעבודה ומקבלים פרספקטיבה רחבה מאוד של המציאות מהיבטים של: קהילה, תרבות ופנאי, והתחדשות עירונית. המשולש הזה רלוונטי לכל שכונה בארץ והמודל מוכיח את עצמו כל יום".

עומר מסביר כי למרות הכוח "המנהלתי" שיש לו, והגב הכלכלי שהוא מקבל מגופים שונים, הוא לא יכול לעשות זאת ללא עזרתם של תושבי השכונה עצמם – "התושבים הם המומחים האמיתיים. השכונה היא המקום בו הם גרים כל חייהם ובו גם מגדלים את ילדיהם, אך לא תמיד יש בכוחם בלבד לשנות את המציאות. לכן החיבור בין חוכמת התושבים הפעילים לבין המערכת העירונית הוא חיוני מאין כמותו. ברגע שהחיבור נוצר, ויש מודעות גם לזכויות וגם לכוח של התושב, יחד עם חיבור לגופים עירוניים השמיים הם הגבול".

איך זה בא לידי ביטוי?

"בסוף כוחנו הוא באחדות שלנו, ואני מתכוון באחדות לכלל הגורמים, תושבים ואנשי מקצוע כאחד. דוגמא טובה מאוד ניתן לראות ביוזמת תחנת המשטרה הקהילתית שנחנכה לפני חודשיים בשכונה - הרעיון התחיל ממכתב וקריאה של קבוצת הפעילים, ויצא לפועל בזכות יהוד טירן מפקד משטרת ב"ש, ובכירים בעירייה שתוך זמן קצר מאוד הרימו את הכפפה, וזו גם ההזדמנות להגיד שאפו! וזאת רק ההתחלה. כמו כן, לצד פעילויות רבות שעומרי תכלת (עובד השכונה) ואני מובילים לטובת נוער ילדים וזקנים, גולת הכותרת של העבודה הקהילתית היא ללא ספק קבוצת הפעילים שעובדת (בין היתר) לפי מודל של שינוי מדיניות (דוגמת תחנת המשטרה), יחד עם פעולות שונות בשטח מתוך אג׳נדה לפיה התושבים הפעילים מחליטים במה להתמקד מתוך סדר העדיפויות המושכל שלהם בתור תושבי השכונה".

אתה חושב שיש עוד לאן להתקדם, או שהגעת לתקרת הזכוכית של העשייה?

"היום בהחלט, זהו זמן ג'! לאחר שנים רבות בהן השכונה הייתה בשוליים, ישנה התעוררות חזקה מאוד -  תוך שכונתית וגם מבחינה עירונית וזה הזמן להתכנס ביחד לטובת השכונה. נדרש מהעירייה כמו מכל האגפים השונים, הסתכלות כפולה, כלומר להשקיע גם בהיבט השגרתי של חוגים, פעילות בלתי פורמאלית, חיזוק בית הספר המקומיים וכו'. וכמו כן גם בהיבטים רחבים יותר בעלי חזון רחב ורחוק כמו: איך רובע החדשנות המתהווה ישפיע לטובה על תושבי השכונה? בנוסף נדרש שינוי של 180 מעלות בבירוקרטיה כלפי מיזמים חברתיים ועסקיים בשכונה, גם ברמת רישוי עסקים וגם ברמת אפשרויות של יוזמות מקומיות, ישנן עשרות יוזמות מדהימות ועסקים שיכולים לשנות לגמרי את התרבות והפנאי השכונתי שלצערי נופלות על יתר בירוקרטיה של הרשות".

כיום בשכונה ג', גרים קרוב ל-12,000 תושבים ברבגוניות מדהימה – בשכונה מתגוררים משפחות ותיקות לצד סטודנטים, יחד עם עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, זאת לצד כמובן כ-3000 תושבים ערבים "חסרי מעמד", אשר חלקם נמצאים תחת הפיקוח של "משרד הביטחון". בתוך הרבגוניות הזאת, מנסה עומר לתמרן, על מנת להשיג תוצאות בשטח – "חשוב להבין, שהשכונה בתהליך ההזדקנות, ולכן חשוב מאוד לתמרץ ולקדם הניידות של משפחות צעירות וחזקות לתוך השכונה, ע"י תשתיות, חינוך דיור וכ', זהו הבסיס לצמיחה חיובית. אם לא נעשה זאת, נפסיד בתור עיר את השכונה עם הפוטנציאל הכי גדול שיש – ג' עצמה נמצאת במיקום מדהים מבחינה אסטרטגית, היא צמודה למוסדות פאר כמו אוניברסיטת בן גוריון ו"סורוקה", ויכולה להתהוות יחד עם רובע החדשנות כשכונה אטרקטיבית שמשלבת בין חדש לישן, בין מסורת וקדמה, ברב תרבותיות נפלאה."