איך הצליחה מיתר בשרן בגיל 22 לסחוף אחריה נשים ללמוד לרקוד בכל גיל
04.09.24 / 16:07
אף פעם לא מאוחר לרקוד ונשים בגילאי 50 פלוס יכולות להתחיל לרקוד. את זה הבינה מהר מאוד מיתר בשרן, בת 22 מבאר שבע, מי שרוקדת מגיל שלוש וכיום היא יזמית קהילת הנשים הרוקדות והבעלים של סטודיו 'MY' לריקוד לנשים הממוקם במרכז הספורט של אוניברסיטת בן גוריון, שהצליחה בפלפליות הטבעית והאנרגיות המקפיצות שלה, לגרום למאות נשים בבאר שבע, גם בגילאי 50 פלוס, להגיע לסטודיו שלה כדי לנענע את הגוף ולרקוד דאנס, היפ הופ, לטיני ועד ריקודי בטן באנרגיות של צעירה בת 20. ולא, לכולן יש ניסיון קודם. עכשיו התור שלה להיחשף ולגלות מה עומד עומד מאחורי הרעיון לגרום לאישה בת חמישים לרקוד כמו בטיק טוק.
מיתר בשרן כבר מזמן טוענת לכל אישה מגיעה הזדמנות לרקוד לפי המוטו שלה: תרקדי כאילו כולם רואים, גם אם למחרת יכאב לך הגב תחתון, הכל טוב. איך אומרים בסלנג מותאם: עופי על עצמך. זו הסיבה שנהרות של נשים מגיעות אליה לסטודיו לרקוד מהיפ הופ ועד דאנס, כמו שתמיד חלמו ולא ידעו איך ממשים פנזטיה של ריקוד בלי לפחד להעז. עכשיו התור שלה להיחשף.
כל החיים עפת על עצמך?
"כל החיים רקדתי, החל מגיל שלוש. התחלתי מעולמות המחול, מודרני ומהר מאוד עולם ההיפ-הופ שבה את ליבי. טסתי לייצג את ישראל בכנסים בחו"ל, רקדתי בלהקות ייצוגיות, הדרכתי נערות, זכיתי באות הצטיינות לאומית בכנס בצפון הארץ ובעיקר רקדתי כל הזמן."
מה עומד מאחורי המוטו: תרקדי כאילו כולם רואים?
"כל אישה לפני שהיא מגיעה לסטודיו חוששת שהיא הכי פחות טובה, שאין לה קורדינאציה בכלל וכשאנחנו נצעד לימין היא תהייה בכיוון שמאל ובמהלך הדרך הבנתי שהמון נשים מתביישות או חוששות להגיע לסטודיו, חשבתי על זה ואמרתי- נהפוך הוא. אנחנו נוכיח את האתגר ונגרום לו להיות הדבר שאנחנו הכי מתגאות בו. ובמקום שיגידו לנו כל הזמן לרקוד כאילו אף אחד לא רואה ולהסתתר, הפוך! אנחנו נרקוד כאילו כולם רואים ונתגאה בעצמנו, נחגוג את עצמנו ואת היותנו נשים ונתגאה במי שאנחנו.
מיתר שירתה בצבא ב- 8200, ומבחינתה הדרך משם הייתה סלולה ללא פרסה להמשך קריירה מבטיחה בהייטק, רכב צמוד ומשכורת מנפחת חזה של מינימום 30,000 שקל. כל חודש. "חברות שלי כבר שכרו דירה בהרצליה" נזכרת לאחור. "ואז ישבתי עם עצמי, חשבתי ושאלתי את עצמי 'מיתר, מה החזון שלך?. ידעת תמיד איך לגרום לכל אישה לאהוב את עצמה בדיוק כמו שהיא, אז איך את יכולה לעשות את זה? וגם עניתי לעצמי: באמצעות הריקוד".
איך קידמת את עצמך?
"בתקופת ה07/10 התנדבתי והעברתי סדנאות ריקוד לאימהות ולנערות במקלטים ברחבי באר שבע. זוכרת שאחת האימהות ניגשה אליי במהלך סדנא ושאלה אותי אם אני מלמדת גם נשים בוגרות שמרגישות את הרצון להשתחרר ולרקוד ולהתחיל לעשות משהו בשביל עצמן. השבתי בשלילה והחלפנו מספרי טלפון כדי שאעדכן אותה במידה ואשמע על משהו דומה - לא דמיינתי לעצמי ששלושה חודשים לאחר מכן היא תגיע לרקוד אצלי בסטודיו".
שמעת על נשים בוגרות שחיפשו מקום לרקוד בו ולהרגיש צעירות וחופשיות?
"בעולם של היום, לנשים מאוד קל לשכוח את עצמן בין כל המטלות, הדאגה לילדים, העבודה השוחקת והן שוכחות לעצור לרגע להקשיב לעצמן ולעשות משהו טוב עבורן, להשתחרר ולהרגיש חופשיות. הסטודיו הוקם כדי לאפשר לאותן נשים שמרגישות שהן רוצות להתחיל לבחור בעצמן ולרקוד כאילו כולם רואים, להגיע פעם או יותר בשבוע לשעה של כושר שמלווה באנרגיות ובשמחה עם קהילת נשים מפרגנת ומרימה וללמוד לרקוד כאילו כולם רואים במגוון של סגנונות לפי בחירה אישית: היפ-הופ, לטיני, בטן ועוד".
הסטודיו הינו מקום שיוצר קהילה של נשים בוגרות בעלות זיקה לריקוד שלוקחות חלק בתהליך של בחירה בעצמי ואהבה עצמית . נשים ו שזקוקות לקהילה ולמקום שיחבק, יחזק וירים אותן. הרי מי לא רוצה שיהיה לה את המקום המחבק לשתף, לפרוק, לספר על החופשה האחרונה באילת או לדבר על כל דבר שעולה ברוחן. או כמו שאומרת מיתר: "בסוף כולנו אנשים וכולנו זקוקים לאנשים בחיינו".
כשנדלק לך הרעיון ישר ידעתי שהוא יצליח?
"כשנרקם הרעיון לפתוח סטודיו לנשים בוגרות, לא ידעתי אם ועד כמה זה יצליח. התחלתי מפוסט בפייסבוק שהגיע ל-300 תגובות, ואז הבנתי שיש צורך לנשות הדרום שמחפשות ורוצות סטודיו לריקוד, להגיע ולהגשים את האהבה שלהן לרקוד. דווקא בתקופה הזו, כשהכל כל כך כאוטי, הסטודיו מהווה מקום חם, שמח שממלא אותך באנרגיות להתמודד עם שאר הדברים למשך כל השבוע ואני מאמינה ושומעת שזו התפרקות ונקודת אור עבור המון נשים בתקופה הזו".
כל אחת יכולה לרקוד, גם אם אין לה קשר לעולם הריקוד?
"בתשובה קצרה - בהחלט כן. הסטודיו מותאם לכל הרמות, כך שגם מי שמעולם לא רקדה בחייה וגם מי שרקדה בעבר יכולות להגיע ולרקוד. רוב בנות הסטודיו אלו נשים שרקדו אי שם בגיל 15 ואז הגיעו החיים והן השאירו את החלום לרקוד אי שם במגירה, או נשים שמעולם לא רקדו ורוצות לחזור לרקוד וללמוד משהו חדש".
במה זה מעצים נשים אם את מגיעה לסדנה שבה את לא מצליחה לרקוד כמו אחרות?
"אני תמיד אומרת בשיעורים הראשונים: המטרה היא להיכשל! אין סיבה או אופציה שתצליחי את הכל. כשאת מסתכלת על בנות ותיקות יותר ומבינה שהן היו בדיוק במצב שלך חודש וחצי לפני ואת רואה את המקום שאליו את יכולה עוד להגיע אז זה בהחלט נותן מוטיבציה ורצון להמשיך ולהתמיד".
ספרי על ערבי הקהילה, מה התוכניות, מתי והיכן נפגשות ומה המטרה?
"כששאלתי את עצמי איך אני ממששת את החזון שלי ומאפשרת לכל אישה לאהוב את עצמה בדיוק איך שהיא בדרך טובה עוד יותר, ישר חשבתי על קהילה, כי רק ביחד אפשר לעשות דברים באמת משמעותיים. כשאני אומרת קהילה אני מדברת על כ-350 נשים בקבוצת הוואצאפ שלנו וכ-400 בקבוצת הפייסבוק, שרתומות לחזון. אחת לחודש אנחנו נפגשות לערב קהילה, כל פעם בקונספט אחר לפי סקר שנשלח בקבוצות שלנו. הייתה לנו הרצאת NLP בסטודיו, היה לנו פסטיבל ריקודים במתחם הקטר, אנחנו יוצאות למסעדות באופן קבוע יחד והנשים מאוד רתומות, יוזמות מקומות למפגש, מעלות רעיונות שהן חושבות שהקהילה צריכה לקחת בהן חלק, יוצרות קשר אחת עם השנייה, לובשות את פרטי הלבוש של הקהילה והתחושה היא מאוד חמה ועוטפת. מטרת ערבי הקהילה היא לגבש ולאפשר יצירת חברויות בין נשות הקהילה".
נשים מעל גיל 40 או 50 מצליחות לרקוד היפ הופ או דאנס? זה נשמע ממש קשה
"לגמרי. יש בסטודיו נשים מכל טווח הגילאים, החל מ20 ועד לנרשמת בת 70! הממוצע הוא 37 ובגלל שהרמה ושיטת הלימוד שעיקרה מקצוענות, קהילתיות והעצמה מותאמות לרמת מתחילות - כולן מצליחות ומגיעות להישגים שהן לא חשבו שיגיעו אליהן. זה הכיף בתהליך, לפתוח את השיעור הראשון בסטודיו עם מחשבה שלא תצליחי ושזה מאתגר מידי ולגלות בדרך שאת ממש מצליחה ואפילו נהנית מהתהליך".
מה אתן אומרות לנשים שמחליטות לצאת למסע של בחירה בעצמן דרך הריקוד ? איך זה משפיע עליהן?
"הליווי הוא מאוד צמוד ועוטף, בתהליך למידת ריקוד לא פעם נדרשת העלאת מוטיבציה, חיזוק ביטחון עצמי, שיחת עידוד- ואלו הדברים שמשנים את התמונה. המון נשים שעיקר עיסוקן הוא הבית, העבודה, המשפחה שרוצות להתחיל לבחור בעצמן ולעשות משהו שעושה להן טוב לגמרי מושפעות לטובה מהשיח שקורה בסטודיו, מיצירת החברויות עם נשים שדומות להן ומתהליך הבחירה בעצמן ובמה שעושה להן טוב".
מה הסוד שלך שאת מצליחה להלהיב נשים לצאת מהבית ולרקוד כמו פעם, ובמיוחד לחזור וליהנות!
"וואו, זו שאלה מעולה! אני חושבת שזה הכוח שבורא עולם נתן לי כדי לעזור לכל אישה לאהוב את עצמה ולהעלות את הביטחון העצמי שלה, זה הייעוד שלי ואני נהנית מכל שנייה ביום לא משנה כמה אתגרים, קשיים או הפתעות שאני חווה. אני רואה את ההתלהבות, ההתרגשות והרצון שלהן ללמוד עוד ולרקוד עוד וזה מה שממלא אותי בכוח וברצון להמשיך ולהיות הסטודיו לריקוד לנשים הכי גדול במזרח התיכון!"
ציפית שאלו יהיו התגובות ושהסטודיו יצליח בעוצמה הזו תוך תקופה כזו קצרה?
"לגמרי לא. התחלתי מחלום קטן לגרום לכל אישה לאהוב את עצמה יותר, לפתוח סטודיו לריקוד לנשים שמעניק העצמה, מקצועיות והתפתחות אישית בו זמנית אבל לא ידעתי עד כמה נשות הדרום באמת זקוקות לדבר כזה. כיף גדול לשוחח עם כולן ולהכיר נשים מדהימות בדרך שלי, לגמרי בלתי נתפס המעצמה שהפכנו להיות".
ספרי לי מה את חווה בסדנאות ריקוד, אי הנשים מגיבות, אי הן זורמות, מה קשה להן וממה הן נהנות בעצם?
"חווית למידת הריקוד מלווה בסל של רגשות - יש שיעורים שהבנות מצליחות ממש ועפות על עצמן ויש שיעורים מאתגרים יותר שיש תחושות של חשש ותסכול כשלא מצליחים משהו וזה חלק מהתהליך. אם הכל היה קל זה היה משעמם. המטרה היא לרקוד, לאתגר את עצמן, ללמוד משהו חדש ולרקוד בביטחון ובחופשיות. הנשים מאוד מתלהבות וזורמות, הן שולחות לי שירים שהן רוצות שיהיו בחימום, אתגרי טיקטוק שהן רוצות שנלמד, יש לנו ספיישל של ריקודים מוכרים בסטודיו- למדנו את Single ladies, Sorry ועוד אז זה כיף ענק".
ומה התוכניות שלך הלאה?
"להגיע לכמה שיותר נשים, בכל גיל, בכל צורה, בכל גזרה, לפתוח סניפים נוספים ברחבי באר שבע והדרום ולהתפתח ולהיות הסטודיו לריקוד הכי גדול במזרח התיכון. המטרה היא לגעת בכל אישה החל משהיא נערה ועד שהיא אישה בוגרת ולהרחיב את הקהילה. אני יכולה לשתף שכבר עכשיו אנחנו פותחות סניף נוסף ב'מועדון חברים להבים' עבור ילדות מכיתות א' ועד י' ואלו דור העתיד של קהילת הנשים הרוקדות, אז זה ממלא ומספק".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
