ערבית מדוברת – נמוך זה גם יפה
16.01.19 / 01:29
השפה הערבית, כמו כל שפה, נחלקת לשתי רמות. האחת גבוהה יותר וקרובה אל שפת המקור והשניה היא זו שמוותרת על דיוקים, על הארכות ועל עיצורים מכבידים. היא קלילה יותר, שגויה מעט ופופולרית. בכל שפה החלוקה הזו קיימת ובמקרה של ערבית היא נחלקת אפילו לשלושה חלקים; המדוברת בשפת העם, הקלאסית ליצירות כתובות והשלישית היא לתקשורת אבל כאן נדון רק בשתיים האחרות, ערבית מדוברת וערבית ספרותית או קלאסית. ייאמר בצד שערבית ספרותית אינה ענין של שפה יפה שמבוטאת בחן, כך שגם אם מישהו מדבר ערבית במנגינה יפה, זה עדיין לא אומר שהוא לא נכתב בשפה מדוברת. מקורה של השפה הספרותית הוא הקוראן והפואמות העתיקות, אלו שנמצאו במכה ונכתבו כנראה בתקופה הפרו איסלמית.
ערבית מדוברת מול ערבית ספרותית – מצרים כדוגמה
במצרים, כמו בכל מדינה ערבית, ישנה הערבית המצרית שמדברים בה ברחוב וישנה המצרית הקלאסית, ששימשה את אנשי הרוח. הראשונה נקראת עאמיה והשניה, הספרותית, נקראת פוסחא. במאות הקודמות, עד למאה העשרים, הפוסחא שימשה את המשוררים והסופרים, כמו גם את כהני הדת. במאה העשרים התיאטרון והמחזות טיפטפו את הערבית המדוברת אל תוך הספרותית, בעיקר בשנות החמישים אחרי המהפיכה. המשטר החדש של נאצר, עם הגישה הסוציאלית שלו, נתן מקום לשפה המדוברת גם בתוך היצירות ואישר למשוררים ולכותבים לכתוב מלים של ערבית מדוברת ופשוטה יותר, שהיא שפה הקרובה גם לאנשים הלא משכילים בעם.
ערבית מדוברת – כשהשליט מנסה להגיע אל העם
כך, בשנות הששים, אנחנו מוצאים מחזות שנכתבו בשפה שהיא ערבית מדוברת. המטרה לא היתה קשורה במלים, כי המטרה היתה להגיע אל ההמונים וההמונים, כידוע, מדברים את השפה שבמכולת ובאיטליז; תמציתית, קצת גסה וכמובן עם קיצורים ודילוגים על עיצורים. אגב, בעולם התרבות ככלל, בכל הפעמים בהן רוצים להגיע אל ההמונים, משתמשים בשפה זולה יותר. בואו נגיד את האמת, השפות המדוברות מכילות גם את המלים הזולות יותר וכוללות את הכינויים, הקיצורים וגם אם לא נעים לומר, את הגסויות.
הרי לא תאמר כמו שאמר הגשש החיוור "יחרב ביתך" אלא יחרב ביתאכ, כמו שצריך, כמו שברור, כמו ערבית מדוברת. ואם כבר הזכרנו את שלישיית הבדרנים ההיא, אז איך אם לא הזרבובית, שהיא הוורסיה הספרותית לצ'ופצ'יק של הקומקום. גם ברדיו וגם בכל מקום, הזרבובית מקומה לא יכירנה אלא אם מדובר בתכנית ספרות או בפאנל של אנשי רוח. אצל ההמונים, כשהקומקום רותח, אפשר לשמוע את המים הרותחים שורקים דרך הצ'ופצי'ק שלו ואילו הזרבובית תשרוק את האדים במגדלי השן. כיום, במגדלי השן, שורקים גם שורקים כי עולה טענה שאם ימשיכו לדבר ערבית שהיא עאמיה אזי השפה תתפצל לשפות כמו שהלטינית התפצלה לאיטלקית וספרדית, אולם בהחלט ייתכן שלא מדובר אלא בנגישות של סיפורים איכותיים לקהל הרחב.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
