ארתור וסרמיל – נזכור ולא נשכח

ארתור וסרמיל נולד בשנת 1936 בורשה, בירת פולין להורים איזק ולילי. לפי אימו, לילי, היו להם חיים נפלאים טרום המלחמה. "ארתור הקטן היה מסתובב בפארק עם האמנת הנוצרייה שלו. דמותו הייתה מושכת את תשומת ליבם של האנשים, מכיוון שהיה דומה מאוד לילד שהופיע בזמנו על גבי עטיפת שוקולד מוכר".

באותם שנים עלה אדולף היטלר לשלטון. לאיש לא הייתה אפשרות לדעת לנבא איך יתהפכו החיים השלווים והפסטורליים של משפחת וסרמיל, ושל העם היהודי כולו.

חייו של ארתור וסרמיל היו קצרים. "הועברנו עם שאר היהודים למיידאנק" סיפרה בעבר לילי לעיתונאים "מחנה בו מצא בננו היקר את מותו כשנזרק לבור כאילו היה צעצוע שאף אחד לא חפץ בו. באותו רגע החלטתי שלא אביא יותר ילדים לעולם, ההחלטה הייתה קשה, אך החלטית".

בן 7 בלבד היה ארתור במותו. אף תמונה או מזכרת לא שרדו את התקופה הנוראית. בעקבות כך, גם במוזיאון יד ושם, המידע עליו דל מאוד. למרות זאת, לילי החליטה שבשום פנים ואופן היא לא תיתן לזכרון בנה היחיד להעלם.

בעלה של לילי ואביו של ארתור, איזיק, היה כלוא אף הוא במחנה מיידאנק. הזוג המשיך להיפגש על בסיס יומיומי וזאת עקב שוחד שהעבירו לאחד מחיילי האס אס שסידר את הפגישות ביניהם. לילי סיפרה כי דבר מותו של ארתור לא עלה בשיחות ביניהם, אבל כשבכל זאת עלה – פרצו שנייהם בבכי מרורים. בשלב מסויים, הוצע ללילי לעבור למחנה עבודה בלוק-רפרזנטיר באושוויץ. בעצת בעלה, הסכימה לילי להצעה. זו הייתה הפעם האחרונה בה השניים נפגשו.

בתחילת שנת 1945 החליטו הנאצים לשרוף את מחנה אושוויץ ופינו את לילי ושאר שורדי המחנה. אז החליטה לילי לעלות ארצה יחד עם חבריה. במהלך העלייה פוגשת לילי את מי שיהפוך לבעלה השני בעתיד, סלומון פרידמן. בארץ נוצר לראשונה הקשר עם דוקטור דוד פסט.

דוקטור פסט היה הרופא של הפועל באר שבע בין השנים 1960-1998. בין משפחותיהם של פסט ולילי נוצר קשר ידידות עמוק ואמיץ. ד"ר פסט היה ראשון שהכיר ללילי את עולם הכדורגל. "לא היה לה שום קשר לעולם הכדורגל לפני כן" אמר ד"ר פסט "אבל היא התחילה לבקר במגרשים ולהבין בתוצאות משחקים. היא הבינה שבאצטדיון מתחנכים ומתאמנים אלפי ילדים, שכולם ממשים את החלום של בנה, ארתור"

בדצמבר 1988 טרגדיה נוספת פקדה את לילי – שודדים פרצו לבית משפחתה, וכתוצאה מהשוד חטף בעלה, סלומון, התקף לב ונפטר. לאחר מותו, החליטה לילי להנציח את זיכרון בנה. היא תרמה כספים לשיפוץ אצטדיון הכדורגל בבאר שבע. "אמרתי ללילי שאחד הדברים היפים ביותר יהיה להנציח את שמו של ארתור בכך שהאצטדיון יקרא וסרמיל, ויקימו קבוצה של נערים וילדים שהיא תהיה הספונסרים שלה" סיכם ד"ר פסט.

ב-1998 נפטרה לילי פרידמן-וסרמיל. שמו של בנה יישאר חקוק לעד בזיכרון האוהדים של הפועל באר שבע, וגם בהיסטוריית הכדורגל של מדינת ישראל. לפני כשנה הופיעו דיווחים ולפיהם העירייה מתווכנת לקרוא למתחם מגרשי האימונים הסמוך לאצטדיון טרנר, הכולל את מתחם הבית האדום ואת המגרשים הסיננטים, על שמו של ארתור וסרמיל. עד כה, מהלך זה לא יצא לפועל.