כנגד כל הסיכויים
15.09.17 / 11:17
רק בן 24 וכבר הקים חברת הפקות משלו ומפיק אירועים בתרומה לילדים שאין להם. זהו סיפורו המיוחד של מאיר ריאחי, הבחור שנלחם ולא מוותר.
"את החברה שלי פתחתי בגיל מאוד צעיר ואחרי המון זמן שעבדתי בתחום הזה. התחלתי מאפס, מכלום... לא היה לי רכב לנסוע לאירועים. להורים שלי אף פעם לא הייתה את האפשרות לתת לי תמיכה כלכלית וזה הקשה עלי בקניית ציוד בסיס והתחלתי", משתף מאיר ריאחי, תושב העיר ומפיק אירועים. "ביום שבו השתחררתי כבר פתחתי חברת הפקות משלי. ההתחלה לא הייתה פשוטה אבל בתור לוחם חסכתי את כל מה שקיבלתי במשכורת הצבאית כי ידעתי שבחוץ אין לי מאיפה לקבל".
-
מאיר ראיחי בן 24 מבאר שבע, עבר ילדות לא קלה. עוד כשהיה תלמיד אובחן עם דיסקלקוליה, לקות למידה במתמטיקה שיוצרת פער במיומנויות החשבון. גם בצבא הקשו עליו בגלל זה ולא רצו שייצא לקורס מפקדים, אבל מאיר לא וויתר. "תמיד היו לי קשיים, עוד בלימודים אובחנתי כילד עם דיסקלקוליה. בצבא בשריון לא נתנו לי לצאת לקורס מפקדים בגלל הבעיות שלי בלמידה. הבעיות מאוד הקשו עליי בזה, אז לא עברתי פשוט מבחנים עיוניים, אבל כל מה שהיה מעשי עברתי בקלות. גם אז החלטתי שאני לא מוותר ויצאתי לקורס לאחר מאמצים רבים וסיימתי בהצלחה", הוא נזכר.
ההצלחה לא איחרה לבוא
כל תחום ההפקות בארץ הוא מאוד קשה, ולא קל להצליח בו ולהתקדם. על אחת כמה וכמה כשאתה בחור צעיר בלי ניסיון. גם זה לא עצר את מאיר והוא נלחם על החלום שלו כדי להצליח: "לכל הפקה יש מפיק ולרוב הם שייכים לחברות הפקה גדולות שאליהן מאוד קשה להתקבל. במיוחד אם אין לך תואר ובמיוחד אם אתה צעיר. תחום ההפקות מאוד קשה וכמעט בלתי אפשרי להצליח בתור מפיק אירועים בדרום". למרות כל הקושי, מאיר פתח את חברת מג'יס ויצא לדרך. וכמו שאומרים, ההצלחה לא איחרה לבוא והיו לו הרבה פניות והתעניינות.
"הרבה התחילו לשמוע עלי בגלל גילי הצעיר ובגלל הטעם השונה שאני מכניס לכל אירוע. הקיץ הגעתי למצב שאני פשוט תפוס בלי זמן פנוי ביומן. זוגות מכל הארץ שרוצים לתת לי לארגן להם חתונות בלי היכרות, נטו המלצות שקיבלו. חברות גדולות שיוצא לי להפיק עבורם אירועים", משתף מאיר. הוא מספר שאנשים מופתעים מגילו הצעיר, בכל זאת רק בן 24. "כולם בהלם ברגע שהם פוגשים אותי כי כולם רגילים לדבר איתי בטלפון או במיילים. אני כיום בין המפיקים אולי היחידים בגיל הזה בארץ שמצליחים לקבל לידיים הפקות גדולות כמו עכשיו, אני מפיק את הסליחות באצטדיון טרנר ב-28.09 עם 16 אלף איש". מאיר וחברת ההפקות שלו מפיקים מגוון אירועים, מחתונות לבר מצוות ועד להפקות סיום של תלמידים בבית ספר התיכון.
-
עומד על הרגליים
למרות כל ההצלחה המקצועית של מאיר, לא הכל הולך לו פשוט. יש לריאחי מאבקים בריאותיים על בסיס יומיומי, בעיות שמקשות עליו בהתנהלות פשוטה בשגרה, כמו הליכה ועמידה. "הדבר שאיש לא יודע עלי זה שאני מתמודד עם בעיה ברגליים שלא מוצאים לה פתרון ולא מרפא. אני לא מסוגל לעמוד יותר משלוש ארבע דקות. הייתי אצל מיטב המומחים בארץ... ניסו הכל, עשיתי כל בדיקה אפשרית וכלום", מספר מאיר. קשה לו מאוד עם העובדה שהוא לא יכול לעמוד רגיל כמו כל בן אדם, אבל הוא מצליח לחיות את חייו ולהתקדם למרות זאת. "לפעמים זה שובר אותי שאני לא מסוגל לעמוד כמו בנאדם רגיל ותמיד צריך לשבת. אבל אני מתמודד עם הכאב הזה ולא מוריד עין מהמטרה. אני לא מוותר על החלום שלי לרגע".
אז איך אתה מצליח בתוך עולם האירועים שהוא מאוד דינאמי ואינטנסיבי?
"בגדול זה מאוד פשוט לעצור את החיים ולא לעשות כלום ולהגיד אני מוותר עכשיו ואני מחכה עד שיימצאו לי פתרון לבעיה. מה שאני לא מוכן לעשות... אני לא מוכן לעצור ולהגיד שאני לא עובד עכשיו ולא מתפקד יותר, כי זה הכי קל להגיד את זה. יש לי בעיה שמגבילה אותי, לפעמים יש לי קביים. אנשים כמעט לא יודעים מה שאני מספר לך עכשיו. כשאני מספר את זה לאנשים הם אומרים לי שהם בהלם, איך הגעת לזה עכשיו. כי אני מאוד פעיל אז לא רואים את זה, אבל מי שמכיר אותי באמת שם לב, יש לי בעיה ברגליים. אבל יש לי עובדים שאיתי שעושים מה שאני אומר להם".
-
מאיר מצליח לשמור על האופטימיות ולנסות להיות עם גישה חיובית כדי להמשיך ולעשות את מה שהוא אוהב. "הדבר היחיד שמשאיר אותי שמח זו העובדה שכל יום אני חלק משמחה של אנשים. וזה גורם לי לשכוח מהכל ולצעוד תמיד קדימה מבלי לוותר. האירועים בשבילי זה כוח ועושה לי טוב. הרבה אומרים לי שאני מקור השראה בשבילם. אני מצליח לשנות להרבה את חשיבת ה"אני לא יכול" וזה עובד", הוא מספר. למאיר יש משפחה מאוד תומכת ועוזרת, שהייתה לצידו לאורך כל הדרך. כיום, בעקבות מצבו הבריאותי של אביו, מאיר הוא זה שנמצא ועוזר למשפחה גם כלכלית. "אבא שלי נכה ואמא עובדת חצי משרה בשביל לטפל בו. להורים שלי אולי לא היה את היכולת הכלכלית לתת, אבל מעבר לכסף הם נתנו לי אהבה ולימדו אותי איך להתמודד עם כל דבר בחיים".
עברת תקופה לא קלה
"כשהייתי בן 13 להורים לא היה כסף לעשות לי בר מצווה... אני זוכר שלכל הילדים הייתה בר מצווה נוצצת ומושקעת ואותי הילדים שאלו מתי הבר מצווה שלך. זה צבט אותי כל יום עד דמעות. וכשפתחתי את העסק שלי הצבתי לעצמי יעד- בכל שנה לקיים עשר בר מצוות בתרומה מלאה לילדים שאין להורים שלהם את האמצעים לקיים אירוע. וללא ספק אני עומד ביעד ואפילו עובר אותו. בקיץ האחרון הפקתי הפנינג ענקי בבית ספר אילנות לילדים עם מוגבלויות. אני מאמין שזה סוד ההצלחה- לתת מעצמך. אני יודע איך מרגיש אדם שאין ביכולתו לקבל. היום אני בצד אחר, בצד שלא מפסיק לתת ולהעניק וזה חוזר אלי בגדול...".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
