סיפורו של חלל צה"ל יוסף ברוך ז"ל שלא זכה להנצחה

יוסף ברוך ז"ל הוא תושב באר שבע לשעבר. הוא חי וגדל בעיר במשך שנים עם בני משפחתו לאחר שהם עלו ארצה מהודו. הוא שירת בגדוד 12 של חטיבת גולני כשנפל במלחמת ששת הימים בקרב על תל פאחר ברמת הגולן, ונקבר בעיר עפולה בצפון. לא ברור מדוע, אך יוסף לא זכה להנצחה ביד לבנים באר שבע אחרי מותו, הנצחה לה זוכים כלל חללי צה"ל תושבי העיר באר שבע. במשך שנים ניסו בני המשפחה להבין מדוע הוא אינו זוכה להנצחה אך ללא מענה. כעת, אחרי שנים רבות, נראה כי ארגון יד לבנים ינציח את זכרו של יוסף ברוך ז"ל.

את סיפורו של יוסף הביא לראשונה שלמה מן בבלוג "נעמוש / הרמה הסורית / מלחמת ששת הימים". יוסף נולד ב-1964 בעיר בומביי בהודו, כאשר הוא ומשפחתו עלו לארץ בשנת 1959, תחילה גרו בחצרים ולאחר מכן עברו לרחוב סנהדרין בשכונה ד' בבאר שבע. הוא בנם של אהרן ואסתר ז"ל, השני מבין חמישה אחים. הוא למד עד כיתה י' ב"נווה הדסה" בגברעם ולאחר מכן למד מסגרות וגם עבד בבאר שבע כמסגר. בשנת 1966 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הרגלים בגולני. הוא לקח חלק במלחמת ששת הימים שם שירת כחבלן וסייר ונפל בקרב תל פאחר על רמת הגולן ב-09.06.1967. רכב הזחל"ם בו היה יוסף הגיע לעורף המוצב הסורי וחטף אש נ"ט מהסורים. חלק מאנשי הפלוגה ששהו בזחל"ם קפצו וברחו מהמקום, אך יוסף לא הספיק לקפוץ.

מסתבר כי כל חללי פיקוד צפון אשר נהרגו במלחמת ששת הימים נקברו בבית העלמין הצבאי בעפולה. חלק מהמשפחות ביקשו להעביר את יקיריהם לבתי העלמין בהתאם למקום המגורים שלהם וכך היה, אך יוסף ברוך נשאר קבור בעפולה למרות שהיה תושב באר שבע. איציק ברוך, אחיו של יוסף ז"ל, סיפר לשלמה מן כי ישנו מנהג לפיו לא מוציאים מתים מקברם, ולכן אביו של יוסף בחר להשאירו קבור בעפולה. בעקבות החלטת המשפחה לא להעביר את יוסף, ביד לבנים בבאר שבע לא הסכימו להנציחו בטענה שהוא לא קבור בעיר, וביד לבנים בעפולה נאמר למשפחה כי הם מנציחים רק את אלו שנפלו באזור הצפון. לכן, נכון לעכשיו המקומות היחידים בהם מונצח יוסף הם מוזיאון חטיבת גולני ומצפה גולני תל פאחר.

הבירוקרטיה מנצחת?

מפקד הגדוד של יוסף תיאר אותו כמסור ונאמן לגדוד בפרט ולמדינה בכלל. הוא סיפר במכתב ניחומים למשפחתו שיוסף מעולם לא נרתע ולא היסס לבצע את כל המשימות, גם הקשות ביותר, בחירוף נפש ובמסירות עילאית. מדובר בבחור שאהב את החיים, את המדינה, אהב לשחק כדורגל ורצה לתרום מעצמו עבור המקום בו הוא חי. יחד עם זאת, הוא לא זכה להנצחה ראויה ביד לבנים, כפי שזוכים כל חללי צה"ל באשר הם, בגלל עניינים בירוקרטיים חסרי כל חשיבות. אביו של יוסף, אהרון, עוד ניסה להילחם ולדאוג להנצחת בנו, אך ללא הצלחה. גם אחיו איציק פעל בנושא אך לא זכה להיענות מצד יד לבנים. אמו של יוסף, אסתר, וגם אביו כבר הלכו לעולמם וגם אחיו הבכור, דוד. כעת, שלושת האחים הנותרים למשפחת ברוך מתגוררים בבאר שבע.

עדיין לא ברורה הסיבה בגינה בחרו בארגון יד לבנים בבאר שבע לא להנציח כל השנים הללו את יוסף ברוך, תושב העיר שגדל כאן. גם אם יוסף קבור בעפולה, אין זה אומר שלא מגיע לו הכבוד האחרון להנצחה ושימור שמו ומורשתו. ואכן, נראה כי בעקבות פרסום סיפורו של יוסף, ארגון יד לבנים הבין את טעותו ויפעל כדי לתקן את העוולה שנעשתה כאן. בסופו של דבר, יוסף ברוך צפוי להיות מונצח ביד לבנים בבאר שבע כפי שמגיע לו. יהיה זכרו ברוך.

תגובת ארגון יד לבנים:

לפני שבוע קיבלנו פניה בענייו בפעם הראשונה ומיד טיפלנו בעניין, נשלחו פרטים להנצחה לסניף יד לבנים בבאר שבע. בנוסף נוצר קשר עם האח של החלל והנושא הובא לידיעתו.