הכפר הנעלם: "עמותת איילים והעירייה נטשו אותנו"

עד לפני שנה וחצי פעלה עמותת איילים ברחוב בר גיורא שבשכונה ד' בבאר שבע. כל המתנדבים שלקחו חלק בפעילות זו, התגוררו בכפר סטודנטים שהוקם בלב הרחוב, בדירות אשר ברובן שייכות לחברת עמידר.

הסטודנטים שהתנדבו בשכונה תיחזקו מרכז משפחות נוער הנקרא מרכז "עופרים", בו התקיימו פעילויות העשרה קהילתיות, כמו שיעורי נגינה בפסנתר והקרנות משותפות של סרטים. כמו כן, אותם סטודנטים מהעמותה תחזקו גינה קהילתית שיצרו יחד עם תושבי השכונה, כאשר אחת למספר שבועות היו המתנדבים מעלים מופעים והצגות בשיתוף עם תושבי השכונה ברחבת הרחוב.

תושבי השכונה מעידים כי בתקופה בה כפר הסטודנטים פעל בשכונה, האזור היה מלא חיים ופעילות. ילדים לא הסתובבו כמעט ברחובות חסרי מעש ורוב השגרה ברחוב התנהלה על מי מנוחות. אך ברגע אחד הכל נגמר והחלום שבו רחוב אחד בשכונה ד' הופך מושקע ומלא חיים, החל להתמוסס.

על פי עדויות, כפר הסטודנטים שהיה בשכונה נעלם ביום בהיר אחד, ואיתו הסטודנטים המתנדבים ואף חלק מהציוד שהביאו כתרומה לקהילה. איתי רעני, סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה, נכנס לשכונה בזכות מלגה של הדירות הפתוחות עוד בתואר הראשון. הוא מספר כי בשכונה מופנית אצבע מאשימה כלפי עמותת איילים, שחשו נטישה מצדם. "הכי קל לזרוק אחריות מאחד לשני. אני חושב שהתושבים מדברים בכללי על הזנחה, אבל הם בעיקר חשים נטישה בגלל שהייתה בשכונה פעילות של גורם כלשהו שיום אחד קם והלך, אז השיח מתרגם ישר לשיח של נטישה ולא רק הזנחה, כי זו בעצם הזנחה מכוונת".

לאחר עזיבת כפר הסטודנטים של עמותת איילים את המקום, המקלט פעל תחת ארגון "פר"ח" למשך מספר חודשים, ולאחר מכן הוא ננטש גם על ידם. תושבי הרחוב מספרים על תחושת נטישה לא פשוטה שחשו בה בעיקר הילדים והנוער, שלטענתם הביאה להתדרדרות במצב השכונה ואף בשגרת חיי היום-יום של ילדי השכונה.

ואכן, לפני מספר חודשים פרצה שריפה במקלט שהפעילו עמותת איילים ועמותת פר"ח וציוד רב בתוכו נשרף, כשלא ידוע מי האחראי למקרה וונדליסטי זה. משטופלה השריפה, הגיעו נציגים מהעירייה ומהמשטרה, צילמו את המקום, אספו עדויות- אך עד היום לא נעשה כלום בנידון.

כעת עומד המקלט פתוח לרווחה, כשאחד מקירותיו שבור לחלוטין והוא מלא אשפה, ציוד שרוף וריח חזק ולא נעים של שתן. רחבת הרחוב גם היא סובלת כיום מהזנחה רבה, ספסליה עקורים ממקומם, הגינה הקהילתית הושחתה כליל והפרגולה שהוצבה בה נלקחה מן המקום, שכנים עימם דיברנו סיפרו כי הפרגולה נלקחה על ידי עמותת "איילים". מהעמותה, כמובן, מכחישים.

ניסים, תושב השכונה מספר כי התושבים חשים זלזול מצדו של ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ' אשר הפקיר אותם לטובת פיתוח של אזורים אחרים בעיר. "בחיים לא ראיתי שהוא היה פה, ביקר פה, העלה רעיון על לסדר פה את השכונה. הוא כנראה יותר משקיע באזורים שמשלמים ארנונה יקרה יותר. לפי דעתי זה המקום שהכי מצריך עזרה בעיר וכשהיו פה סטודנטים באופן קבוע לא היית רואה מקרי וונדליזם כאלה. הילדים פה הם ברמת סיכון גבוהה והם יכולים לרדת למקום של פשיעה וכשכולם הלכו הם הרגישו נטישה. גם איילים נטשו אותנו, גם העירייה, כולם".

"עמותת איילים הוקמה בשנת 2002 ע"י צעירים יוצאי צבא במטרה לחזק את ההתישבות בנגב ובגליל. עד כה הוקמו 22 כפרים ומתחמים לסטודנטים ובוגרים בהם מתגוררים למעלה מאלף איש", סיפרו לנו מעמותת איילים את המטרה שלשמה הגיעו ללב השכונה מלכתחילה, "אחת ממטרות העמותה היא חיזוק הישובים הקיימים באמצעות פעילות חברתית קהילתית והתיישבותית בשיתוף תושבי המקום והסטודנטים המתנדבים. עד היום, למעלה מ-40% מהבוגרים המשיכו להתגורר בנגב בגליל ובלוד במסגרת גרעיני התיישבות אשר הונבטו מתוך כפרי איילים".

כששאלנו מדוע בחרה העמותה לצאת מהשכונה, ענו: "הסטודנטים אשר התגוררו בכפר איילים בבאר שבע, התגוררו בדירות עמידר אשר לא היה להם ביקוש. יחד עם הסטודנטים ביצענו שיפוץ בדירות אשר יאפשר מגורים. במהלך פעילות הכפר הופעלו מספר מרכזים חברתיים ולימודיים לטובת תושבי השכונה כמו גם חניכה פרטנית של ילדי השכונה וארועי שיא שונים. לאור עליה בביקוש לדירות אלו החלטנו לפנות את הכפר ולאפשר לתושבי השכונה להנות מפתרון דיור במקום".

ומדוע לא המשיכה העמותה בפעילות גם לאחר שפינו את הדירות? "גם לאחר שהכפר פינה את מקומו, העמותה המשיכה להפעיל שנה נוספת את המרכז למשפחות שהקימה בכדי לא ליצור שינוי פתאומי. חשוב לציין שכל הפעילות שלנו מתבצעת בשת"פ מלא עם הרשויות".

אז פנינו לרשויות            

כשנתקלנו לראשונה בסיפור מאחורי כפר הסטודנטים הנטוש בשכונה ד', הכעיס לגלות את תחושת הנטישה השוררת סביב תושבי השכונה. מזה שבועות מספר שאנו יוצאים לשטח, מדברים עם השכנים, מתקשרים לפעילים לשעבר ונציגי העמותות השונות. מי שלכאורה צריך לעבוד ולתקן, אחד אחרי השני גולל הלאה והסיר ידיו מאחריות. 

ואז קיבלנו את תגובת דוברות עיריית באר שבע.

בפנייתנו לעירייה סיפרנו לדובר, אמנון יוסף את הסיפור כולו. על איילים, עמידר, הציוד שנשרף והתחנה שנשארה במקום מאז השריפה. שאלנו מדוע העירייה לא פועלת על מנת לחזור ולחדש את הפעילות בשכונה, או אף לטפחה על מנת שגם לתושבי השכונה תהיה סביבה נעימה לגור בה, שאלנו גם מדוע לא טיפלה העירייה בעניין המקלט השרוף.

להלן תגובת עיריית באר שבע הרשמית: "מבדיקה שערכנו, עולה כי מדובר בדירה שנמצאת בקומת קרקע ולא במקלט ציבורי. מדובר בדירה שאינה בבעלות עיריית באר שבע".

ובלי מילה אחת על תושבי השכונה.

מעמותת "איילים" נמסר: "כיום, עדיין מפעילה העמותה בעיר העתיקה בב"ש את ה"חלוץ 33" - חצר התרבות של עמותת איילים אשר מעניק במה לאמנים ויוצרים ישראלים. בנוסף, הודות לפעילות ולקבלת הפנים החמה בעיר, עשרות בוגרים שלנו מצאו את ביתם בבאר שבע גם לאחר סיום לימודיהם".