שנה לנפילתו של רנ"ג יהודה קאדר, המש"ק המיתולוגי של אשכול עין הבשור

"כל הניידת שלנו מחוררת. 3-5-7 (מדווח בקשר). ירו עלינו RPG וחיסלנו שני מחבלים." זו הייתה ההודעה האחרונה ששלח רב-נגד יהודה קאדר, מש"ק עין הבשור מג"ב דרום, בקול בוטח ובשליטה. "כאוס גדול. המון מחבלים, רימונים ברצפה, מטורף." הוא דיווח בהודעה נוספת.

שמחת תורה היה החג הראשון ממועדי תשרי, בו אמור היה יהודה קאדר, שוטר עם ותק של 33 שנות שרות במג"ב, לבלות בחיק משפחתו. אך האזעקה הראשונה העירה אותו ובני משפחתו מהמיטה. רעייתו איריס והילדים אליה ואביעד מיהרו לממ"ד בביתם באופקים. בתוך זמן קצר קיבל דיווחים על המתרחש ולבש את המדים. בתו הבכורה אליה ניסתה לעצרו, אך הוא נראה חדור מטרה. לפני שיצא, ביקשה ממנו לשמור על עצמו, נישקה אותו ואמרה לו: "אני אוהבת אותך, תחזור בשלום."

יהודה, בעל תושייה רבה, חמוש באקדח ובמחסנית בלבד, לקח ניידת והיה בדרכו אל תוך התופת. יחד עם מפקד החבל פקד עמית גור, הם פגשו את המחבלים שנסעו לכיוון אופקים, חיסלו עשרות מהם ונעצרו את ההתפשטות של האיום על העיר. יהודה, ניהל את הקרב במקצועיות ושיקול דעת, הציל חיים רבים והצליח לנטרל את האיום.

בזמן הקרב, הוא גם דאג למשפחתו והשאיר לאיריס הודעה להנעל את כל הבית. בשיחה נוספת הזהיר חברי יחידה נוספים שלא להגיע לשטח, ובכך הציל את חייהם. כאשר הגיע לעין הבשור, פתח את הנשקייה, חילק כלי נשק לכיתת הכוננות והציל את המושב. כל החלטה שנטל, הייתה מצילת חיים.

למרות הסכנה המשיך לחתור למגע

יהודה לא היסס להילחם. הוא ידע שהמחבלים בעלי עדיפות מספרית וצבאית, אך המשיך לחתור למגע ולפגוע בהם. בטיול ביעדים מסוכנים, כולל צומת מעון ויער רעים, המשיך לאותת על קרב קשה תוך כדי הפגנת תושייה ומקצועיות. בקרב האחרון, בסמוך לצומת מעון, פגעו בו המחבלים והוא נפל בשדה הקרב, אך גבורתו הצילה רבים.

איריס, רעייתו של יהודה, סיכמה את אישיותו במילים: "יהודה לימד אותנו שחשוב להיות אדם חשוב, אבל חשוב יותר להיות בן אדם." יהודה, שהיה איש משפחה למופת, גידל את ילדיו על ערכים של נתינה, אהבה וגבורת לב.

"יהודה היה איש של רעות, אחדות ואחווה"

יהודה קאדר נולד באופקים בשנת 1973. בוגר שירות במג"ב בסדיר ובקבע, יהודה ייחד את עצמו בתפקידי מפתח במגוון אזורים, ובמיוחד בעוטף עזה. בנוסף, היה אדם ערכי, צנוע ומחויב לתמוך ולהעניק מעצמו לכל אדם. ההתנדבות בבית הקשיש ובבית הגלגלים, שבהן זכה להערכה רבה, היו רק חלק מהעשייה הציבורית שהייתה חלק מהווייתו. הקרבה לאזרחים, הצלת חיי אדם וחתירה תמידית למגע במצבים של סכנה, הפכו אותו לדמות מופת לא רק במשפחתו ובקרב חבריו, אלא גם בעיני הציבור הרחב.

שנה לאחר הירצחו: זיכרונות של גבורה

שנה לאחר נפילתו של יהודה, משפחתו וחבריו עדיין מנסים לעכל את האובדן. אליה, בתו הבכורה, משתפת: "אבא שלי הלך בעקבות הלב שלו, נתינה וגבורה." היא לא שוכחת את אהבתו והדאגה שהפגין תמיד כלפי כל אדם, ועכשיו כאשר הוא איננו, היא מצהירה כי היא תשאף ללכת בדרכו, להתגייס למשמר הגבול ולהמשיך את דרכו המופתית.

הבן אביעד הוסיף: "אבא תמיד היה מודל לחיקוי שלי. עכשיו, אני רוצה להמשיך את דרכו במג"ב, כדי שהוא יהיה גאה בי''. בני המשפחה והחברים זוכרים את יהודה כגיבור אמיתי. דני סלח, חבר קרוב, אמר: "הדבר שהכי הצטיין בו הייתה אהבה לכל אדם, ממש כמו מלאך."

יהודה קאדר, בן 50 בנפילתו, הועלה לאחר מותו לדרגת רב-נגד. מקום מנוחתו בבית העלמין הצבאי אופקים.