לראשונה: בתה של אשת התקשורת חיה גולן ז"ל מספרת על כמעט שנה בלעדיה

חיה גולן, אשת התקשורת הוותיקה, הלכה לעולמה במפתיע בזמן אשפוז בבית חולים 'סורוקה', בימים שעוד תכננה לטוס לטייל בחו"ל ואף חשבה שהיא חוזרת לשדר יום למחרת. חיה הייתה האישה והפרח, הדמות המזוהה עם העיר כבר יותר מארבעים שנה, מהעיתונאיות הבולטות בעיתונות המקומית, ששימשה כעורכת 'כל-בי' והגישה במשך שנים את התוכנית המיתולוגית של יום השישי 'חיה בסבבה' ברדיו דרום, שחשקה תמיד בעולם התרבות, השירה בציבור, טיולים בארץ ובחו"ל, מסעדות טובות ובעיקר לחיות בסבבה, כמו השם השני שלה.

אביטל גולן (41), גרושה ואמא לשתי בנות ואחות קטנה ליוני, עובדת כמנהלת צוות בשירות התעסוקה. היא גדלה בשכונת נווה נוי בבאר שבע עם הוריה חיה ואלי, שתגרשו כשהייתה בצבא, מה שהוביל למגורים משותפים שבעיניה היה כמו לחיות עם חברה טובה: הכל בסבבה. ילדות מאושרת סך הכל עם אמא חיית תקשורת של העיר שמוכרת בכל בית בדרום. "אמא תמיד אהבה לשיר, להיות באירועים, לצרוך תרבות, טלוויזיה רדיו" משתפת אביטל. "מגיל צעיר שמתי לב לזה. היו מגיעים אלינו מפורסמים הביתה והיא הייתה מראיינת אותם. הייתי הולכת איתה לערבי שירה ורואה אותה על הבמה, תמיד מכניסה אותנו מאחורי הקלעים בהצגות ולנו כילדים זה היה כיף. כשהייתי בתיכון, כל יום חמישי היו מביאים לי מכתבים למסור לה לפני התוכנית בשישי. אז לא הייתה את כל המדיה שיש היום". 

איך זה לחיות בבית עם אמא חיה שכולה אנרגיות ורוח שטות, שאוהבת לחיות את החיים, להתעסק בעיתונות, אמנות, רדיו ואירועים?

"רוח שטות לגמרי. אמא הייתה שרה כל הזמן, יוצאת הרבה לאירועים ומדברת המון בטלפון. בתור ילדה היו רגעים שזה קצת הפריע לי ושאלתי למה אמא יוצאת כל כך הרבה ולמה אי אפשר להסתובב איתה בשקט בקניון, אבל ידעתי שאמא היא אישה עסוקה ופעלתנית. היום? אני גאה בה ומחזיקה ממנה, כי היא כבשה את העיר, עשתה מה שהיא אוהבת ונהנתה בלי להחסיר מאיתנו דבר ומבלי לדפוק חשבון". 

חוויות שזכורות לך עם אמא

"וואי יש מלא במה להתחיל. יום אחד היא הגיעה לכיתה שלי להרצות על תקשורת, והייתה התלהבות בבית ספר בעיקר מהמורות. כשבאר שבע לקחו אליפות בכדורגל היא שרה על הבמה, כשהייתי בת 20 בערך חברות חגגו לה יום הולדת בבית וכשחזרתי הבייתה חשפן פתח לי את הדלת. זה היה מביך, אבל עכשיו שאני חושבת על זה, זה היה מצחיק".

איזו אמא היא הייתה?

"אמא לא הייתה אמא שגרתית, אבל לצד זה תמיד דאגה ותמכה. הקריירה הייתה חשובה לה והיא השקיעה בה הרבה. היא ידעה לאזן והרעיפה עלינו המון אהבה. בגיל 12 הסכימה לי ולקחה אותי לעשות קעקוע. אז זה היה נראה לי מגניב, אבל בדיעבד זו הייתה טעות. חבל שהסכימה חחחח אבל זה היה החיים המצחיקים והלא שגרתיים עם אמא מיוחדת".

מה היא לימדה אותך בעיקר ומה היו איסורים מבחינתה ומה מותרות?

"היא הייתה אמא מאד מאפשרת, מאד פתוחה, היה לה מאד חשוב להיות האמא המגניבה. הייתה לה את הדרך שלה להציב לנו גבולות, לא היו פשוט איסורים וזהו".

איך היא הייתה מפנקת אותך?

"היא אהבה אוכל טוב, אז זה בעיקר היה סביב אוכל. בעיקר מסעדות".

היית הולכת איתה לעבודה בעיתון, ברדיו?

"כילדה הייתי המון במערכת עיתון 'כל בי' וברדיו דרום, שהיה אז עוד רדיו פיראטי. אפילו הייתה לי תוכנית ילדים ברדיו, וכשהתבגרתי והיה לי מדור רכילות וחיי לילה. הלכתי בעקבותיה. ראיתי מולי אישה חזקה שהפכה את התחביבים שלה לקריירה".

כשאביטל הייתה ילדה קטנה, היא חשה על בשרה את מחיר החשיפה והפרסום, במיוחד כשהלכה עם אמא להסתובב ברחוב או בקניון, וכולם הכירו אותה מהרדיו ומתוכנית הבישול והאירוח שהייתה לה בטלוויזיה המקומית. כל שניה היה מי שיעצור את אמא ויבקש תמונה במצלמה הפרטית, חיבוק או סתם ככה לדבר על מה שחשוב להם. את אמא חיה זה היה מחייה, אבל את הילדה הקטנה שלה שצריכה בעיקר תשומת לב מאמא - פחות. "כילדה זה היה מתיש" נזכרת בחיוך. "אני זוכרת שממש הייתי מתעצבנת שאנחנו מתעכבות בכל מקום. היום אני אומרת איזה כיף שהייתה לי אימא כזאת".

מה היה מיוחד באימא?

"הייתה טיפוס חברותי, לא שמרה טינה, לא שפטה.  תמיד התעסקה בעיקר ולא בטפל ו תמיד נרתמה לעזור".

מה היה מעצבן את אימא?

"קנאות וצרות עין. אימא הייתה אישה מאד מפרגנת ומעצימה, היה הרבה מה ללמוד ממנה".

היא פעם אמרה לך מה זה בשבילה התוכנית רדיו של יום שישי?

"היא לא הייתה צריכה לומר. "חיה בסבבה" היה הבייבי שלה. הד"שים, השירים, הצחוק, לשמח ולעבוד על אנשים בטלפון היו בדמה. תמיד היו אומרים לי שמתעוררים לצלילי התוכנית שלה בשישי עם הריח של הניקיונות והבישולים. אפילו כתבתי על המצבה שלה "חיה בסבבה".

איך היא הייתה בתור סבתא?

"למרות שהיא נבהלה מהתואר סבתא כי זה מסגיר את הגיל, היא הייתה סבתא מאוד פעילה ומעורבת ורצתה לבלות הרבה עם הנכדות שלה".

לפני מותה, אביטל התגרשה מאבי בנותיה לאחר 11 שנות נישואים. לאמא חיה הגרושים לא היו קלים, וכמו כל אמא פולניה, מסבירה זאת אביטל בעדינות, היא לקחה את זה קצת קשה, אבל לא הפסיקה לדאוג לה ולבנותיה ולהרעיף אהבה כמו כל סבתא טובה ומגנה. "גירושים זה לא דבר קל, אבל אני ואב בנותיי בקשר טוב שמבינים שמה שחשוב זה הן" מספרת אביטל. "חודשיים אחרי שהתגרשתי אמא נפטרה. עם ההומור השחור שלי, כשזה קרה אמרתי לכולם שהלכה לי הבייביסיטר.  זו הייתה חתיכת שנה, אבל אני עם הפנים קדימה. אמא לא הייתה רוצה שאשקע בעצב, להפך - הייתה רוצה שאשקיע בעצמי ואהיה מאושרת".

ספרי מה קרה לאמא בשבועות לפני שנפטרה, מה היה לה, ועד שהתאשפזה –  היו שינויים שהעידו על הבאות?

"לא היה סימן לזה, אפילו תכננה לטוס לחו"ל, הכל היה כרגיל. זה דווקא מנחם אותי שלא סבלה או פחדה יותר מדי".

מה היא אמרה לך בבית החולים – פחדה? חשבה שהיא הולכת למות?

"גם אם פחדה היא לא הראתה את זה. אם היא הייתה חושבת שהיא הולכת למות, מאמינה שהייתה מערבת גורמים בכירים יותר. ביום חמישי ישבתי אצלה ואמרתי לה תודיעי ברדיו שלא תבואי מחר והיא אמרה לי עוד לא. היא חשבה שהיא תשתחרר".

מה מצליח לנחם אותך?

"יש משהו שקצת מנחם אותי בזה שהיא לא ידעה ולא סבלה. הלכה בשיא שלה כשהיא עוד ברדיו ובערבי שירה שכל כך אהבה, ושככה יזכרו אותה. היא נפטרה מקופת בהמון חברים אוהבים. היו סביבה 50 חברים בטיפול נמרץ ולא זזו מהמיטה שלה".

שתפי אותנו על הרגע בו נפרדת ממנה בבית החולים, איך זה השפיע עליך.

"בבית החולים עדיין לא עיכלתי, פעלתי על אוטומט. זה קרה מהר מדי, החזקתי לה את היד, נישקתי אותה והודיתי לה על הכל. האסימון נפל לי בערב שירה שעשו לזכרה אחרי חודש. היה מאוד מרגש, כל החברים עלו לשיר ושתפו זיכרונות. אני לא בן אדם שבוכה הרבה ובטח לא ליד אנשים, אבל בערב הזה התפרקתי. היה קשה לעצור שם את הדמעות".

ממה היא נפטרה בעצם?

"היא נכנסה עם כאב חד בבטן ואיכשהו נפטרה לאחר יומיים מקריסת מערכות. שקלתי לתבוע על רשלנות, אבל זה לא יחזיר אותה ולמי יש כוח להתעסק בזה. אני זוכרת ששלושה רופאים הכניסו אותי לחדר לבשר לי על כך שלא תתעורר יותר ששלוש שעות לפני עוד ישבתי ודיברתי איתה. הרבה אנשים גילו על מותה דרך הפייסבוק".

ספרי על ימי השבעה

"בלוויה כל החבר'ה מהשירה בציבור עלו לשיר. רוביק דנילוביץ עלה לדבר וסיפר כמה אמא שלו התרגשה שחיה גולן טעמה מהאוכל שלה. אמא ארגנה לי שבעה של יום וחצי כי נפטרה בחג שבועות. קצר ולעניין מה שנקרא. המון אנשים באו וסיפרו חוויות, זיכרונות, חיבקו ותמכו".

החיים מאז מותה  - איך את מסתדרת, יצא לך כבר לחלום עליה?

"אמא נפטרה במפתיע חודשים אחריי שהתגרשתי. חסר לי השיחות, התמיכה, הדאגה והעזרה. חלמתי עליה אבל אני לא זוכרת מה היה. מחכה שעוד תגיע בחלומות".

מה היא הייתה אומרת לך אם הייתן יכולות להיפגש לחמש דקות?

"הייתה אומרת לי למחוק מיד את תאריך הלידה שלה מהמצבה. אם הייתה יודעת שכולם עכשיו יודעים את הגיל האמיתי שלה, הייתה מתה פעמיים".

מה לא ידענו עליה?

"אולי הרבה לא יודעים, אבל אמא אהבה אומנות ואהבה לצייר. יש לי המון ציורים שלה, חשבתי לעשות תערוכה לזכרה".