עומר דהן טס על החיים
11.07.21 / 22:14
זה סיפור חיים מעורר השראה שיכול לשמש כתסריט משובח לסרט הוליוודי על טייס שעשה הכל כדי להגשים את החלום, רק שבמקום לתת את התפקיד ללאנרדו דיקפריו, במקרה הזה יש לנו את המקור מבאר שבע. קבלו באור זרקורים את עומר דהן, רק בן 30, אבל עם רזומה מכובד של 50 מבחני תאוריה ו16 רישיונות טייס (הגדירים), שהחל את חייו כשחקן טניס מקצועי, אבל הגיע לעולם סצנת הלילה כצלם נעים הליכות וחייכן בעיר, רק כדי לחסוך לטיסה, והיום הוא עם טייטל של מי שהטיס מטוס קל מאמריקה לארץ, שבוע וחצי מעל האוקיינוס ( "אין הרבה אנשים שעושים זאת בעולם"), עם מעמד של טייס מטוסים קלים, טייס על מטוסי נוסעים, מטיס ראשי וניסויים בתעשיות הכטב"ם (כלי טייס בלתי מאוישים ), בוחן כטב"ם של רשות התעופה האזרחית ותמשיכו לנשום - יועץ בפרויקטים של כלי טייס עם שאיפה קדימה: להיות קברניט ולהגיע לחלל. תזכרו למי אמר קודם.
וכן הוא נשוי, לכל מי שתהתה לרגע. תתכוננו להמריא.
חזרה לאחור: בגיל עשר אבא של עומר לקח אותו לשדה תימן כדי לחוות טיסה יחד בשמי הארץ, וכבר בזמן השהייה באוויר הפתוח, בין עננים ואלוהים אחד, עומר לחש לעצמו שזה מה שהוא רוצה להיות שיהיה גדול: טייס, אבל מהר מאוד הוא הפנים שבשביל להגיע לכנפיים צריך הרבה כסף בכיס "עשיתי הכל סביב זה, הרבה דברים" שיתף "כי הבנתי שאם אני רוצה להיות טייס ולא יודע אם אתקבל לחיל האוויר, וזה עסק יקר, אצטרך לחסוך הרבה כסף". אז בכיתה י' הוא התחיל למכור פלאפל בפלאפל של ראם כהן במשך שנה, פתח אתר חיי לילה, קנה מצלמה והתחיל לצלם במועדונים, תמונות פילמס ווידאו וכל מה שמוכר נכון "בראש תמיד עלתה לי המחשבה שאני צריך להרוויח עוד כסף וכל רווח זה עוד עשרים דקות טיסה" סיפר לי בשיחה "וזה הוביל לפתיחת חנויות באי.ביי ואמזון כדי למכור דפי מגנטים לאירועים. הייתי השני בארץ עם עסק מגנטים, אני וגלעד שקד ורועי הרפז, ואחרי בית הספר ההינו הולכים לבדוק סוגי דפים, סוגי דיו וכו'. אז לא ידעו כלום, באירוע הראשון חתכנו מגנטים על לוח גבס עם סכין יפנית."
ומתי החל השינוי המתבקש?
"זה לא שהוא החל, כי גם באותה תקופה התעסקתי בסימולטורים, קהילות של סימולטורים ( vatil/ VFS), השתתפתי בפרויקט קהילת סימולטור עם אל על, קורס שלם של בואינג 737, הברזתי חודש מבית ספר פלוס חודש מהחופש הגדול ונסעתי כל יום ברכבת לנתב"ג בגיל 17 כדי להשתתף בקורס 737 של אלעל ולשמוע. לא הייתי מבין הרבה, אבל יושב ומקשיב".
ומה היה בצבא?
"בצבא רציתי להיות בקורס טייס, התלבטתי בהתחלה אם לעשות קרבי או טייס, אבל לטייס לא זימנו אותי כי הייתי גבולי עם ציוני הצו ראשון, אז אמרתי לעצמי שאעשה שירות בצנחנים ונבקש העברה באמצע, ככה נרוויח גם וגם. הייתי ביחידת "סמנים" ולקראת סוף השרות נפגשתי עם מי שצריך כדי לבקש אישור לקורס טייס. גם היו לי המלצות מהמפקדים, אבל נפצעתי בתאונה שבוע לאחר מכן, אחרי שהתהפך עליי באגי, מעיין טרקטורון מבצעי, ושבר לי את הזרוע. היו המון כאבי תופת, היה לי שבר פתוח, חצי שנה הייתי בשיקום, טיפולי פיזיותרפיה, קיבלתי תו נכה צה"ל והמזל היחיד היה שזה סוף השירות שלי. הכי מעניין פה זה שמי שפינה אותי בשטח היה אלוף אהרון חליבה, שאז היה מאו"ג 98, ומאז יצא לי להטיס אותו בכמה הזדמנויות. סגירת מעגל".
לא פחדת שהחלום ייגנז בגלל הפציעה?
"פחדתי שהפציעה תשפיע ואיך שהרגשתי טוב נסעתי לרופא תעופתי כדי להוציא תעודה רפואית לטייס, כדי לבדוק שאין בעיה."
לאחר תקופה קשה ומטלטלת, טס עומר לארצות הברית לפגוש חברים שהיו איתו ב"תגלית" בזמן הצבא והחל לעבוד במחנה קיץ של יהודים בניו יורק במשך כחודש וחצי כמדריך, משם המשיך לבית ספר לטיסה בוושינגטון ולמד עוד את עולם הטיסה "באתי מאוד מוכן מהסימולטורים בארץ" סיפר " למדתי הכל, התנסיתי ולמדתי יותר את תחום הסימולטור, שעות של סימולטורים, באתי לשם והודעתי שאני מסיים תוך שבועיים וחשבו שזה אני די דבילי אם זה מה שאני חושב, אבל זה קרה בקצב שיא והשגתי את הרישיון הראשוני שלי שהיה רק התחלה לדרך ארוכה שאעבור. הייתה רק מחשבה מאחור לעשות הכל בצורה יעילה, כי כל קורס עולה הרבה כסף ושהייה בחו"ל, אבל באתי במטרה לתקתק ולהתקדם. לא להימרח".
וסיימת מהר
"סיימתי רישיון פרטי בזמן מהיר ומשם התקדמתי ללימודי "הגדר מכשירים". סיימתי את הדברים שרציתי שהמטרה למולי הייתה להגיע לקבלת רישיון טייס מסחרי, ובשביל להשיג אותו צריך באמריקה 250 שעות טיסה. חזרתי לארץ, עבדת שנתיים בביטחון, חסכתי כסף וטסתי שוב לארצות הברית עם עוד חבר שהוא לא טייס, לקחנו מטוס קל ובמשך חודש וחצי עשינו טיול של אחרי צבא והקפנו את כל אמריקה בטיסה. ככה גם צברתי שעות טיסה לקבלת רישיון טיסה מסחרית וגם טיול של אחרי צבא".
זה בעיקר חלום של טיול אחרי צבא.
"ממריאים ולא תמיד יודעים לאן. מוצאים מקום נחמד ונוחתים בו, ממשיכים מוושינגטון למיאמי ללאס וגאס, אחרי זה לוס אנג'לס וכל מה שמקיף את ארצות הברית".
עומר חזר ארצה והחל בהמרות של רישיון אמריקני לרישיון ישראלי, החל לעבוד בחברת רחפנים ראשונה בארץ בשם "בלייד וורקס", נכנס לתחום הרחפנים, הרבה עבודה אינטנסיבית תוך השלמת תאוריות בארץ לרישיון טיס, מבחן מעשי וכל מה שהוביל לקבלת רישיון טיס מסחרי ישראלי. המטרה להגיע לטיסות של איירליין" אמר בנחישות נעימה ""לחברות גדולות, לרוב נדרש מינימום אלף שעות טיסה ואז התחלתי לעשות טיסות כיף בארץ שכללו טיסות בשמי הארץ, תוך כדי כך צבירת שעות ועבודה עם כלי טיס בלתי מאוישים וב2015 עזבתי וטסתי לארצות הברית, לקחתי מטוס דו מנועי והשגתי רישיון טייס דו מנועי תוך שלושה ימים. "אני וחבר טייס מצאנו מטוס דו מנועי בגרושים, עשינו טיסות בכל ארצות הברית וצברתי שעות נוספות, אבל עדיין לא אלף. 400 כן."
המסע אחר שעות עבודה
"אמרתי שאני חייב לקושש עוד כמה שעות, לא יודע למה ואיך, צלצלתי לאנשים שאני לא מכיר, חיפשתי קבוצות ופורומים לאנשים שלא מכיר, ד שהגעתי לבחור בארצות הברית שצריך להעביר מטוס מניו יורק לעירה בטקסס על גבול מקסיקו, ישבתי לו על המוח ולא יודע איך הצלחתי לקחת את זה. הוא נתן לי. שכנעתי חבר שלי מאמריקה שיקפיץ אותי לניו יורק ממישיגן אחרי טיול טיסה שעשינו, 15 שעות נהיגה, ושהגענו לשם הוא חיכה לנו. עוד ארבעה ימים של טיסות לגבול מקסיקו., פגשתי יהודי בן 85 שהמטוס שלו ונשארנו אצלנו ללילה."
אז הוא חזר ארצה וכחבר באגודה התעופה הכללית, בתקופת הבחירות נבחר להיות חבר ועד בדירקטוריון של האגודה, נכנס לענייני שינויי ההתנהלות כדי לשנות דברים שפחות אהב, "בשורה התחתונה ארגנו תרומה עבור השגת מטוס קל מיהודי אמריקני כדי שהחברים בארץ יטוסו במחירים מעוטים" אמר בחן "האישיו היה איך מביאים מטוס קל לארץ, נלחמתי כדי להביא אותו לארץ בטיסה ולא במכולה כדי להרוויח שעות טיסה וגם לחוויה המטורפת של טיסה במטוס קל מסן פרנסיסקו לישראל, והצלחתי בסוף. היו לי כמעט חודשיים רק לתכנן כי זה אירוע מסובך להטיס מטוס קל מאמריקה לארץ, שבוע וחצי מעל האוקיינוס. אין הרבה אנשים שעושים זאת בעולם."
אתה לא אחד שמוותר בקלות
"זה כן, אבל יש גם קטעים מצחיקים בדרך. מטוס שהבאתי מאמריקה היה צריך חתימה של מכונאי בכרתים. אני והבעלים התבלבלנו וחשבנו שקבענו ברודוס וטסנו לשם. איך שהגענו קיבלתי הודעה שאנחנו באי הלא נכון, ישנו בלילה ולמחרת בבוקר טסנו לכרתים"
ההורים לא היו לחוצים?
"ההורים פחדו, ניסו לשכנע אותי לא לעשות זאת, אפילו אבא נשבע שאם אני חוזר בסדר ארצה אחרי חציית האוקיינוס האטלנטי הוא יטוס לאומן. הוא טס בסוף. ואז התחלתי לעבוד בטיסות נוסעים סדירות עם מטוסים דו מנועים משדה דב לראש פינה, במקביל עושה טיסות כיף."
עושה רושם שזה לא נגמר לך
"הייתי נותן שרותי הטסה ושרותי ניסויי טיסה בכטב"ם לתעשיות ביטחוניות, התחלתי לעבוד בהצנחות וגם בטיסות גשם (זריעת עננים) שבזמן סערות מפזרים חומר שיהיה יותר גשם. והייתי עושה עוד שעה ועוד שעה ולאט לאט מתקדם".
הפחד שיקרה משהו, קיים?
"כן, בכל דבר בחיים יש רמת סיכון, אבל צריך לדעת איך להפחית את הסיכונים. הניסיון חשוב מאוד. אבל גם אז תמיד טוב להכיר את המגבלות שלך ואם צריך להתייעץ במישהו מנוסה ממך, ולזכור שגם גם לעצור זה אופציה".
רגע, זה לא הסוף. בשנת 2017 החליט עומר שהוא רוצה לקפוץ מקפצה גדולה ולהטיס מלטים גדולים, תחום ששמור בעיקר ליוצאי חיל האוויר "ניסיתי להתקבל לחברות הגדולות בתחום כמטיס פנים, רובם אפילו לא התייחסו או סיננו כי לא היה לי את הניסיון הצבאי המתאים" משתף "בסוף נהייתי מטיס ראשי ומדריך ראשי של חברה בשם "בלובירד ארוסיסטמ", מוניתי לבוחן כטב"ם של רשות התעופה האזרחית. וכל הזמן הזה אני עדיין צובר שעות. ב2018 עברתי את אלף השעות שרציתי"
ב2019 התחתן עם אהובת ליבו אחרי שנים של יחד, זו שיודעת שזה הג'וק שלו והחיים שלה איתו יהיו על תקן בעל שמחסיר שעות רבות בבית , אבל כשהוא חוזר הביתה, האהבה שהיא מקבלת משתלמת יותר. מפה לשם, עומר עבר הסמכה באחת החברות למטוס סילון הראשון שלו, טס בחברת 'עיט תעופה', שזה כמו לטוס באל על מבחינתו.
זה עושה רושם שעשית את כל הרישיונות הקיימים
"יש חברים שצוחקים עליי שיש לי פטיש לרישיונות טייס. תראי, יש לי משהו כמו 50 מבחני תאוריה ורישיונות טייס (הגדירים), יש לי מעל 16, על אולטרה לייט,דאונים, רב מנועי, סילון וכטב"מים כנראה והכי הרבה הגדירים בארץ, גם כמטיס פנים ומטיס חוץ ומטיס קשר - עין. למה? אני לומד מזה המון מכיר הרבה תחומים ומתמקצע. זה המקצוע שלי ואני רוצה לשלוט בהכל ולהתפרנס מזה"
אתה בטח מתפרנס מזה ממש בכבוד.
"מתפרנס בכבוד, אבל גם ההוצאות בתחום הזה הן גדולות מאוד, כל אגרה של מבחן זה סכום מכובד מאוד ועוד לפני העלויות של כלי הטייס "
איזה עוד חלום נשאר?
"הדבר הבא זה להיות קברניט. אני כיום טס כקצין ראשון על מטוס Embraer 145, אחרי זה אולי חלל".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
