"התקופה הזו לחלוטין מאתגרת, אבל גם היא תחלוף"

"אני חייבת לציין שהפניות בנושא זוגיות והורות מזכירות לי את התקופה של אחרי החגים" סיפרה אביגיל על מה שקורה בבתים הסגורים בזמן הקורונה "חשוב להבין שהתקופה הממושכת של שהות של המשפחה יחדיו, מציפה את הבעיות שכבר קיימות. ביום יום ובשיגרה אנו פחות בשימת לב, אך כשאנו נמצאים המון זמן יחד אי אפשר להתעלם מהמצב. הוא זוקף קומה מולנו ודורש התייחסות של ממש". 

מה הדברים שבעיקר חוזרים? "עיקר התלונות בתקופה הזו הן של מי שנמצא בבית עם הילדים ללא עבודה או עבודה מהבית. התחושה שרוב הנטל נופל על ההורה שבבית כולל הילדים, הזומים, שמירה על הגבולות ובתוך זה הציפייה שאפשר יהיה גם לעבוד וגם לתחזק את הבית, היא פשוט מטורפת ולא הגיונית".

נורא קשה להחזיק מעמד כי נוצרים כעסים ומריבות בתוך הלחץ והעומס.  "נכון, הורים עייפים, לעיתים חסרי סבלנות, כעסנים, יוצאים משליטה מול הילדים. אני באמת מרגישה אמפתיה למצבם של ההורים וכמובן לילדים שמצויים בתקופה היסטורית וכאוטית בחייהם. תקופה לא מוכרת, לא בטוחה, גדושה בחששות. ילדים כבר כמעט שנה נמצאים בנדנדה של יש מסגרות, אין מסגרות יש מסגרות אין מסגרות, וזה בטוח לא תורם לביטחונם ולמסגרת יציבה שהם כל כך זקוקים לה. בטח ובטח בני נוער. ישנה עלייה ממשית בצריכת האלכוהול וסמים מתוך שעמום וחוסר מעש". 

את מרגישה שיש בזמן הסגרים יותר בעיות מאשר, בתקופות אחרות? "כמי שגם מטפלת בנפגעות טראומה מינית ובנשים שחוות אלימות בביתם, אין הרבה הפתעות. אך היה מקרה קשה שטיפלתי בו בתקופת הקורונה, הסיפור נוגע למשפחה שההורים רבו בהיסטרייה, צרחות, תוך זריקת חפצים לכל עבר, קללות איומות אחד כלפי השנייה. וכשהמריבה הסתיימה בטריקת דלת עוצמתית, בת המשפחה בת ה-5 קיבלה קיפאון מהפחד וההורים נאלצו לפנות לטיפול רפואי רגשי". 

איך עוזרים במקרה קשה כמו זה, מה את יכולה לייעץ להורים בסיטואציה כה קשה? "זו תקופה קשה! אבל עלינו ההורים לעשות כל מה שאפשר על מנת לשמור על שיגרה ועל אוירה נעימה. להטעין את עצמנו בדרכים שעומדות לרשותנו. חובה לעשות למען עצמנו כדי שנוכל להכיל, לכבד ולסייע לילדינו. הליכה, מנוחה, מוזיקה עם אוזניות להתנתק מעט ולהפליג בשירים, מקלחות מרעננות, לצפות בסדרות בכיף שלנו או לבד או ביחד כזוג. למצוא תוכניות מעניינות לנו ולילדים. בעיקר לבקש עזרה. אם אנו חשים מצוקה פיזית ורגשית לא להתבייש לפנות למשפחה, לגורמים מקצועיים. אם לא נטפל בעצמנו זה ישליך על ילדינו". 

תוכלי לתת לקוראים שלנו טיפים לשמירת שפיות בתוך הבית במיוחד בתקופה זו?  "תהיו אותנטים וכנים עם ילדכם ותסבירו להם שאתם צריכים זמן לעצמכם כדי להרגע, כי אתם כועסים ולחוצים. תדברו את רגשותיכם הרי הם חשים אתכם. וברגע שאתם תדברו רגשות זה ייתן מוטיבציה ולגיטימצייה גם לילדים לדבר את רגשותיהם. וזה כל כך חשוב השיח הרגשי האמיתי הזה. אם התנהגתם כלפיהם בצורה לא הולמת תתנצלו בפניהם זה שיעור מצויין לחיים שלהם. וזה נותן להם להבין שהורה הוא רק בנאדם כמו שילד הוא בנאדם. ובני אדם טועים ותוהים לעיתים, אבל הם לוקחים אחריות על התנהגותם".

"בנוסף, כשניתן צאו עם הילדים החוצה לאויר לרוץ, לקפוץ, לשחק, לקבל קצת ויטמין D, זמן איכות כייפי בטבע. לקטוף, להריח, להקשיב לציפורים, לשבת ביחד לעשות מדיטציה בחוץ יחדיו. זה מאד מרגיע. תחלקו את האחריות בין כל דיירי הבית, כולל כולם. ברמה של מי עושה כביסה, מי מדיח כלים, מי זורק אשפה, שיחה כזו וחלוקת הנטל מורידים את מפלס החרדה, ומעלה את תחושת הביחד, ומקרב בין כולם. תמצאו זמן לשיחות נפש עם חברים, בני משפחה כדי לפרוק. זה מאד מסייע לעשות וינטלציה במשך היום. וזה מפיג את תחושת הבדידות". 

ובכל זאת, לא פשוט להיות הורים לילדים קטנים בבית כשצריך להעסיק מבוקר עד ערב ובמיוחד בתקופת סגר שהיציאה מוגבלת מאוד. מה תמליצי לעשות בבית? "לפחות פעם ביום צאו מתפקיד ההורים הסמכותיים ותשתוללו עם ילדכם שימו מוזיקה קיצבית ויאללה לרקוד, לשיר בקולי קולות, לצחוק ולהשתובב. כולנו צריכים את זה. והעיקר לצמצם עד כמה שניתן פגיעה בעצמנו וילדינו. התקופה הזו תסתיים. לא ממש ידוע מתי. לכן עלינו להבין שאם לנו ההורים הבוגרים והמנוסים קשה עד כמה וכמה לילדינו היקרים. זה קשה כי אנו נדרשים כל פעם מחדש להמציא את עצמנו ולהיות יצירתיים על מנת להנהיג את משפחתנו בתוך סיר לחץ שעשוי להתפוצץ כל רגע שוב מחדש. התקופה הזו לחלוטין מאתגרת, אבל גם היא תחלוף. הילדים לא יהיו בבית לעד, ואנו נחזור לשיגרה שלנו. עלינו לחפש סבלנות ואת היכולות שלנו למצוא בעצמנו את הכוח להתמודד עם האתגרים הללו. האחריות לשמור על ילדינו היא שלנו, אבל לא במחיר של לשכוח את עצמנו. כי הכל בסוף מעגלי. אנו משפיעים עליהם והם עלינו".