איך אפשר שלא להתאהב בו- הזמר יובל גלבוע באלבום בכורה וקליפ באווירה דרומית: "הרגשתי שזו חובתי לחשוף את הקהל ליופי של הדרום"
07.09.22 / 15:32
הוא שר את שיריו במגוון שפות וסגנונות מתוך רצון להעניק למוזיקה שלו צבע אחר בכל פעם ושואף להפוך לאמן בינלאומי במטרה להנגיש את התרבות הישראלית לעולם. יובל גלבוע רק בן 28 אבל חולם בגדול והוציא לאחרונה את אלבום הבכורה שלו. בראיון ל'באר שבע נט' משתף יובל בדרך שעשה במוזיקה, על הקשיים והאתגרים, ועל החיבור המיוחד שלו לבאר שבע ולדרום עם לוקיישן מפתיע לקליפ החדש שלו לשיר "אם הייתי מאוהב"
מתוך החיפוש אחר אהבה בשירו החדש והרצון להראות את יופיו של הנוף הדרומי, מצא עצמו הזמר והיוצר יובל גלבוע (28) במפעל זכוכית בירוחם מצלם את הקליפ לסינגל שלו "אם הייתי מאוהב" כשהוא עומד על הר של שברי זכוכיות ובקבוקים שמתאר בפשטות את החיפוש של כולנו אחר השלם.
"למפעל הגעתי לאחר שביקרתי במוזיאון ארץ ישראל, שם ראיתי תמונה של הצלם עודד בליטי מתוך המפעל שפשוט הדהימה אותי. הר של זכוכיות ירוקות שנראות כמו ציור של ואן גוך", סיפר יובל ל'באר שבע נט', "אמרתי לעצמי, יש מחוזות נסתרים ומדהימים בארץ, בעיקר בפריפריה שאין בשום מקום אחר. הרגשתי שזו חובתי לחשוף את הקהל לחן, לאותנטיות וליופי המרגש של הדרום, היכן שלאו דווקא היינו מצפים למצוא".
יובל גלבוע יוצר וסינגר-סונגרייטר רב לשוני כותב ומבצע מוזיקה באיטלקית, אנגלית, עברית, צרפתית ועוד. הוא גיטריסט, מלחין, מעבד ויוצר, אשר יחד עם להקתו "הקאמריה של יובל גלבוע", המורכבת מקולקטיב מוזיקלי של שישה נגנים, יובל מביא צליל ורוח חדשה למוזיקה העממית, תוך כדי שהוא שומר על שורשיה. לפני מספר שבועות הוציא את הסינגל השלישי שלו "אם הייתי מאוהב" ובקרוב ישיק את אלבום הבכורה שלו "הקמאריה של יובל גלבוע" במופע חגיגי בתיאטרון תמונע (10/09).
"הקהל הבאר שבעי הוא מהסוג הכי טוב שיש. זו זכות אדירה בשבילי לבוא ולהופיע בדרום וזה משהו שאני עובד עליו באופן מאוד אקטיבי מתוך אג'נדה ואמונה שהתרבות צריכה להיות בכל רחבי הארץ ולא רק במרכז"
איך הגעת לעולם המוזיקה? מגיל קטן ידעת שזה מה שאתה רוצה לעשות?
"תמיד הייתה לי משיכה חזקה לאומנות. לפני המוזיקה העיסוק שלי היה בציור ורק בגיל 14, בהחלטה די ספונטנית, התחלתי ללמוד גיטרה אצל מורה פרטי. מהר מאוד התאהבתי בכלי והתחלתי לכתוב ולהלחין שירים כשלאט לאט צברתי רפרטואר והתחלתי להופיע, בין היתר עם כל מיני הרכבים שהקמתי עם חברים. בשירות הצבאי בחיל הים ניהלתי במות פתוחות בחיפה, עיבדתי ללהקת חיל הים וכתבתי פסקול להצגה. כשסיימתי את שירותי הצבאי עבדתי על אלבום הבכורה שלי ונרשמתי ללימודים בבית ספר רימון במסלול הלחנה, עיבוד וניצוח של המאסטרו ירון גוטפריד אותו סיימתי לאחר שלוש שנות לימוד וניסיון של עבודה עם תזמורות, ניצוח, הלחנה קלאסית ועוד".
הוצאת את אלבום הבכורה שלך - ספר עליו ועל הסגנון המוזיקלי שלך
"האלבום הוא איגוד של חומרים שכתבתי עוד מימי התיכון ועד גיל 24. בתיכון למדתי בבית ספר צבאי במסגרת נוקשה והנחמה הגדולה שלי הייתה כתיבת שירים תוך כדי השיעורים. הערצתי את בוב דילן ורציתי לכתוב וליצור כמוהו. עם הזמן הסקרנות שלי כלפי המוזיקה התפתחה ונפתחתי לעוד סגנונות מכל רחבי תבל החל מג'יפסי ג'אז שמקורו בצרפת, מוזיקה לטינית, מוזיקה איטלקית, קלאסית והיד עוד נטויה. יום אחד כתבתי שיר באנגלית שהטקסט שלו היה מאוד אינטימי. לא רציתי לחשוף את מה שכתבתי באופן ישיר, לכן החלטתי לתרגמו לאיטלקית. אחרי תהליך הכתיבה, נפתחה לי תובנה כלפי שפות. הבנתי שאפשר להשתמש בשפה לא רק כדי ליצור משמעות אלא גם ניתן ליצור דרכה אווירה, תחושה ומהמצלול, כל שפה עם האופי והייחודיות שלה וככה התחלתי לשלב מגוון שפות בשירי. האלבום מלכד מגוון רחב של סגנונות, תרבויות ושפות ויוצק אותם לתוך מסגרת של זמר יוצר, נווד ששר את מה שעל ליבו".
"אני חושב שישראל והתרבות העברית עדיין טאבו בתוך עולם התרבות הבינלאומי ויש לי שאיפות להנגיש את התרבות שלנו לעולם בצורה שתהיה רלוונטית ושאנשים מכל קצוות תבל יוכלו להתחבר אליה"
את השירים באלבום יצר יובל יחד עם הלהקה שלו, ״הקאמריה״ המורכבת מחמישה נגנים. הרכב הלהקה: גיטרות חשמליות: עומרי אלקיים, בס: מיתר גלמן, תופים: רון אבידן, חצוצרה: אילון עוזרד, סקסופון: אסף חריס ועל ההפקה יחד עם יובל, עוז קיסר. השירים באלבו כוללים השפעות מוזיקליות מדרום-מערב אירופה, אמריקה הלטינית, הבארוק העברי ואפריקה. את הסינגל השלישי מתוך האלבום, ״אם הייתי מאוהב״ כתב יובל בשבוע הראשון שלו לטירונות: "זה היה לאחר סיום קשר עם מישהי וכניסה למסגרת חדשה ולא מוכרת. מתוך המקום של הבלבול, על פתק קטן שהיה ברשותי כתבתי את מילות השיר במטרה לענות לעצמי על שאלות מהות האהבה, מה היא מספקת לנו? אם אי פעם הייתי מאוהב? ומה היה קורה או איך זה היה מרגיש אם אתאהב?".
ספר על הבחירה בלוקיישן כאן בדרום ועל השיר
"את הקליפ הפקתי שנים לאחר כתיבת השיר יחד עם חברי גיא ברטוב שצילם ומיכאל ״פרש״ רום שביים. הרעיון לקליפ הגיע לאחר שהלכתי לביקור במוזיאון ארץ ישראל בתערוכה בשם ״פוטומנטה״ בה פרסמו צילומים של מקומות מרהיבים מארצות הים התיכון. באחד מהחדרים נתגלתה בפני תמונה של הר ירוק. כשהתקרבתי, גיליתי להפתעתי שלא מדובר בציור אלא בצילום! ולא סתם צילום, אלא בצילום של הר בקבוקי 'קרלסברג' מתוך מפעל הזכוכית פניציה שבירוחם שצולם על ידי עודד בליטי. אמרתי לעצמי שאני חייב לצלם שם קליפ, זה היה נראה לא מהעולם הזה, וכך היה כשיום למחרת יצרתי קשר עם המפעל וקבענו לצלם. הקליפ מתקשר לשיר כשהוא בא לבטא דרך נוף הרי הבקבוקים המרוסקים את שבריריותנו כבני אדם בחיפוש אחר זוגיות שנותנת לנו תחושה של בית, אחדות ושייכות. מעבר לכך, היה חשוב לי להביע ולחשוף דרך יצירתי את היופי הטמון בתור הפריפריה והדרום בפרט ולנסות ליצור יופי ואסתטיקה מהמקומות שהכי לא היינו מצפים, כמו נוף של מפעל".
יש לך חיבור לבאר שבע ולדרום, אתה גם מופיע כאן- איך הקהל הבאר שבעי? איך התגובות עד כה למוזיקה והשירים שלך?
"הקהל הבאר שבעי הוא מהסוג הכי טוב שיש. יש כאן קהילה סטודנטיאלית מדהימה ואנשים שמחפשים ומשתוקקים לתרבות, מרגישים את זה כל פעם שבאים לכאן. בהופעה האחרונה שלי בבאר שבע, שהייתה בסלון בעיר העתיקה, התגובות היו כל כך נלהבות וחמות. זו זכות אדירה בשבילי לבוא ולהופיע בדרום וזה משהו שאני עובד עליו באופן מאוד אקטיבי מתוך אג'נדה ואמונה שהתרבות צריכה להיות בכל רחבי הארץ ולא רק במרכז והשינוי, לטעמי, צריך להגיע בין היתר גם מהאמנים עצמם שצריכים להופיע מחוץ לגבולות המרכז יותר".
"אמרתי לעצמי שאני חייב לצלם שם קליפ, זה היה נראה לא מהעולם הזה. הקליפ מתקשר לשיר כשהוא בא לבטא דרך נוף הרי הבקבוקים המרוסקים את שבריריותנו כבני אדם בחיפוש אחר זוגיות"
אתה מרגיש שלפעמים אולי המרחק מהמרכז ומה"תעשייה" פוגע באפשרות של אמנים מהדרום לפרוץ ולהצליח?
"שאלה פנטסטית, אני אומר לך את האמת, אני קצת משוחד כי אמנם אני גר במרכז אבל לא בתל אביב אלא ברמת השרון ולכן, מתוך מקום אידיאולוגי אני מסרב להאמין שניתן לפתח קריירה רק בעיר הגדולה. יחד עם זאת, אי אפשר להתכחש לעובדה שבמרכז יש יותר הזדמנויות, הכל יותר זמין ויש ברנז'ה גדולה של תרבות. אני רוצה להאמין שאם המוזיקה שאתה עושה טובה, המיקום הגאוגרפי לא רלוונטי. תראי למשל את פול טראנק שפרצו כשהם גרו בדרום, דניס לויד שפרץ מהספוטיפיי ויש עוד דוגמאות. החכמה האמיתית היא לגדל קהל שילך יחד איתך וזה תהליך הדרגתי ככה או ככה".
בתור מוזיקאי צעיר היו גם קשיים בדרך?
"יש אין סוף קשיים. כל יום קושי חדש ואני לא מאלה שמתלוננים... בדיוק דיברתי עם חבר, אמרתי לו שלהיות מוזיקאי זה מהתחומים האלה שאם אתה לא מרגיש עמוק בתוך ליבך שאתה חייב לעשות את זה אז עדיף שלא. מוזיקאי זה לא רק המוזיקה, היום מוזיקאי צריך להבין טוב מאוד בעולמות השיווק, היח״צ ועד לפרטים הקטנים ביותר. זה עסק לכל דבר".
מה מבחינתך החלומות הגדולים?
"הם משתנים ומתעצבים כל הזמן. אני רוצה להופיע בחו״ל ולפתח קריירה כאמן בינלאומי, אני חושב על איך לשלב את זה בצורה כזו שאביא את עצמי ואת התרבות ממנה אני בא. אני חושב שישראל והתרבות העברית עדיין טאבו בתוך עולם התרבות הבינלאומי ויש לי שאיפות להנגיש את התרבות שלנו לעולם (שעוד מתפתחת בתור מדינה צעירה) בצורה שתהיה רלוונטית ושאנשים מכל קצוות תבל יוכלו להתחבר אליה. אני רוצה להוציא כמה שיותר אלבומים מבלי להתפשר על איכות ובעיקר בעיקר להגיע אל כמה שיותר לבבות דרך המוזיקה".
View this post on Instagram
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
