פרשת במדבר נכון להיום / דוד שחר

לשבט לוי נערך מפקד באופן נפרד.ההחלטה להחליף את הבכורות עם שבט לוי נעשתה בעקבות חטא העגל, שבט לוי היו הנאמנים היחידים למשה ולא השתתפו בחטא העגל. לציון האירוע מתקיים טקס.  בשבט לוי נספרים הגברים מבני חודש ומעלה בשלוש משפחות: הגרשון, קהת ומררי. עבודות הקודש במשכן כולן באחריות שבט לוי, וכך יהיה גם בבית המקדש שיקום בעתיד בירושלים. במפקד התברר ש-273 בנים בכורים צריכים לפדות עצמם ב-5 שקלים.

המסע במדבר מחייב מבנה ארגוני מסודר. בני ישראל שהיו עבדים חסרי אמונה וחסרי מנהיגות מתחילים להתעצב על ידי משה ואהרון כיחידה אחת. שבט לוי יהיה במרכז ושאר השבטים יהיו מחולקים ל-4 קבוצות. ממזרח: השבטים יהודה, יששכר וזבולון. מהדרום: ראובן, שמעון וגד. מהמערב: אפרים, בנימין ומנשה. מהצפון: דן, אשר ונפתלי. בני ישראל הופכים להיות העם המובחר לאחר מעמד סיני.

הפרשה כולה עוסקת במפקד האוכלוסין שנערך, ובשבט לוי שמקבל חשיבות בפעם הראשונה בתולדותיו. שבט לוי מייצג את כל העם, יש להם תפקיד למלא והוא החלק הרוחני והדתי בעם. משפחת קהת, תפקידם לשנע את כלי הקודש של המשכן, וכל הגברים במשפחתם מגיל 30-50 נספרים. אהרון ובניו יכסו את כלי הקודש ורק אח"כ יוכלו בני משפחת קהת לשאת אותם - "זאת עשו וחיו ולא ימותו". אסור להם לגעת בכלי הקודש, אחרת ימותו. אהרון איבד את בניו, נדב ואביהוא, עקב התנהגות לא נכונה בקודש. האיסור כל כך חמור בנגיעה בכלי הקודש, כך שהוא מוזכר 3 פעמים. אין לזלזל בהוראות אלה משום שהדבר עלול לגרום למוות.

נחגוג את חג השבועות בעוד מספר ימים. בשנת 2,448 שנים לבריאת העולם, אלוקים הופיע במעמד הר סיני לעיני כל בני ישראל. במעמד זה קיבלו בני ישראל את התורה, החוקים והמצוות והתחייבו ללכת בדרכה. "נעשה ונשמע" אמרו בני ישראל לאלוקים. התורה שרדה וקיימת עד עצם היום הזה אחרי אלפי שנים. התורה משפיעה על מהלך חיינו ומרסנת את התנהגותנו, מכניסה לחיינו מוסר, צדק ואמונה. "חג השבועות" הוא הזדמנות טובה לשבת יחד וללמוד תורה כל הלילה עד אור הבוקר, דבר הנקרא "תיקון ליל שבועות" על שום אלו שלא החזיקו מעמד ונרדמו במעמד קבלת התורה.

בערב זה עלינו להיות מאוחדים בברית אחת ונצחית, באמונה ברוח התורה. אלוקים ירד בעצמו בערב זה והופיע במופע של ברקים ורעמים. אלוקים מבטיח לנו את א"י לעולם בתנאי שנקיים את החוקים והמצוות,  אנחנו נהיה לו לעם והוא יהיה לנו לאלוקים. הוא רוצה שנכבד את הברית איתו ואת האדמה הזו שהוא נתן לנו לנחלה. אלוקים נותן לנו את השפע הקיים בעולם ועלינו להודות לו, ולא לשכוח שהוא תמיד שומר ומגן עלינו, אם נדע לשמור על הברית איתו. עלינו להבין מהי זהות יהודית, בניגוד לעמים אחרים – התורה מאחדת אותנו והיא במרכז חיינו.

בחג השבועות עלינו לעצור רגע, להסתכל על עצמנו ולזכור שאנו חיים במדינה יהודית עצמאית, ושצבא יהודי מגן עלינו. רק לפני חודש חגגנו את יום העצמאות ה-69 של המדינה, שקמה אחרי 2,000 שנות גלות. הכוח הרוחני שלנו החזיק מעמד והעם היהודי לא נכחד גם בזכות התורה. בגלות, העם היהודי לא שכח את ארץ ישראל וירושלים בתפילות ושירים רבים שנכתבו. הרצל חוזה המדינה הבין ב"משפט דרייפוס" שמקומם של היהודים הוא בא"י. בקונגרס הציוני הראשון בהנהגת הרצל – קמה הציונות. יהודים רבים החלו לעלות לא"י, קמו ישובים חדשים ואדמות רבות ניקנו.

במלחמת העצמאות חיו בארץ כ-600,000 יהודים שהיו צריכים להתמודד מול צבאות ערב בקרבות קשים מאוד. לא הצלחנו לשחרר את הרובע היהודי בירושלים וגוש עציון, ורק במלחמת ששת הימים אוחדו ירושלים והכותל המערבי, והר הבית חזר לידנו. ירושלים עיר דוד חזרה להיות מאוחדת שוב, וחגגנו השבוע 50 שנות אחדות של ירושלים שהיא הלב של העם היהודי.

לפי המסורת, בערב חג השבועות השמיים פתוחים וישנה אפשרות לבקש בקשות מאלוקים, ומובטח לכל אחד התגשמות המשאלות והבקשות שלנו אם נשאר ערים כל הלילה עד הזריחה ונלמד תורה. אנו חייבים להבין את הברית הקיימת עם אלוקים. יש לכולנו אחריות אישית וציבורית מפני שאין קיצורי דרך בחיים, ואין כיבוש היעד כמו במלחמה. אנו כבר לא חיים במדבר.

הפטרת פרשת במדבר

הנביא הושע בן ארי פעל בממלכת ישראל לפני חורבן הממלכה. נבואותיו הן תוכחות להתנהגות רעה של אנשי ממלכת ישראל, במיוחד המלכים שהיו רוצחים אחד את השני. הוא התמצא בפוליטיקה הפנימית והיה שייך למעמד הגבוה. הוא ניבא במשך 40 שנים ונולד לשבט ראובן. ספר הושע נערך בידי חז"ל ונקרא כיום תרי עשר בפרשות השבוע. הנביא מדבר על חטאי העם והשחתת המוסר, ועל כך שהעונש הצפוי להם יהיה קשה. עם זאת, הגאולה תגיע לבסוף. הנביא הושע נחשב גם לנביא אהבה, החסד והרחמים בנבואותיו. ביחד איתו התנבאו ישעיה, עמוס ומיכה, אך הוא נחשב בכור הנביאים, ואחת הסיבות לכך היא מפני שהוא משבט ראובן – שהוא השבט הבכור בין השבטים.

הנביא הושע מלווה בנבואותיו את מלכות ישראל בימי ירבעם בן יואש, שהיה גדול המלכים באותה תקופה. הריסוק הסופי הגיע בימי המלך הושע בן אלה, אחרון מלכי ישראל. יחסי עם ישראל עם אלוקים הם כיחסים בין איש לאישה. בהתחלה, היחסים טובים ובהמשך האישה בוגדת בבעל והולכת עם אחרים. ממלכת ישראל הפנתה עורף לאלוקים ופנתה לעבודת האלילים.

בגישה זו הביאה על עצמה חורבן וגלות. בני ישראל התנהגו כמו מאהבים שמעמידים פנים כאילו אוהבים את האישה ומטרתם רק ניצול וניאוף. כשמגיע החורבן הם נעלמים ולא נראים יותר. למרות הכל אלוקים מרחם עליהם בגלל הסבל הגדול שהם עוברים ומחדש איתם את הקשר כמו חידוש קשר הנישואין.

אחרי שלמה המלך התפלגה מלכות דוד לממלכת ישראל וממלכת יהודה. בממלכת ישראל 10 שבטים ובממלכת יהודה 2 שבטים בלבד. ממלכת ישראל הייתה עשירה יותר והיא הושפעה מעבודה זרה של עובדי אלילים, מפני שהמלכים עשו בריתות בצורת נישואין עם מלכות זרות. ממלכת אשור כבשה את ממלכת ישראל ורוב התושבים הוגלו כעונש. הנביא הושע מדמה את בני ישראל לזונה שמביישת בהתנהגותה את ילדיה ומאהבים שונים שמבטיחים לה הבטחות שווא.

אף אחד לא יתחתן עם אישה זונה שכולם רואים את מערומיה. היא מבינה לבסוף שאין לה הצלה מאף אחד, היא מחליטה לבסוף לעזוב את דרכה הרעה ולחזור לבעלה הראשון והאמונה באלוקים, מפני שדרך זנונים רעה ביותר. במידה ויקשיבו בני ישראל לאלוקים ויחדשו איתו את הברית הוא ירחם עליהם ויחזיר אותם לאדמתם.

הכל תלוי בהתנהגות מוסרית נכונה ואמונה. אלוקים לא רוצה עבודת אלילים על אדמתו, הוא מוכן להגן על בני ישראל מפני סכנות שונות ומפני כל אוביהים רק במידה ובני ישראל יבטחו בו. כך הם יבטיחו לעצמם התנהגות כמו של בני זוג שמתחתנים והבעל דואג לכל מחסורה של אשתו.