פרשת ויגש נכון להיום 2016 / דוד שחר

בפרשה זו יהודה לוקח מנהיגות ואחריות אישית על האחים. הוא מבין שכמנהיג הוא חייב להוכיח אמינות ולדבר בתקיפות רבה. הוא ניגש לדבר עם יוסף ופונה לרגש של יוסף בתקווה שהוא יפתח את ליבו. הוא מבקש מיוסף שישחרר את בנימין לאביו. בנימין מואשם בגניבת הגביע ויוסף מאיים להשאירו במצרים. יהודה מספר ליוסף את ההיסטוריה של בית יעקב, הוא מסביר שחיי יעקב יהיו בסכנה אם בנימין לא יחזור איתם, והוא מבקש להתחלף עם בנימין.

יוסף הוא המשנה למלך ולא מגלה עדיין את זהותו לאחים. יהודה מבין שנעשתה טעות גדולה עם יוסף והאחים גרמו ליעקב כאב גדול, סבל רב ואסון אישי. יהודה גורם ליוסף להתרגשות רבה ושינוי דעתו.

אנו חייבים להבין שליוסף עוצמה רבה בחצר המלך פרעה. הוא מוקף באופן תמידי במצרים רבים שמבצעים את פקודותיו. יוסף יכול לעשות כרצונו כמשנה למלך פרעה. יוסף מבין שיש חרטה גדולה אצל האחים על מעשיהם, הם לא מוכנים לעשות את הטעות עם בנימין פעם נוספת. לאחר כל זאת יוסף מתרצה ומגלה להם את זהותו האמיתית - "ויאמר יוסף אל אחיו- אני יוסף".

האחים שלו בהלם גדול מאוד ומפחדים מתגובתו, מפחדים שינקום בהם. יוסף מסביר להם שאין בו רגש נקמה והוא סולח להם על מעשיהם. הוא מוציא את כל המצרים מהחדר ומדבר עם האחים לבד.

אחרי המפגש עם יוסף והידיעה שהוא חי ויש לו תפקיד רם מעלה במצרים, הם חוזרים לארץ כנען עם אוכל רב, מרכבות ומתנות רבות ליעקב אביהם והזמנה מיוסף לרדת למצרים בשנות הרעב. יעקב מקבל את הבשורה הטובה וההזמנה לרדת למצרים. אלוקים מתגלה אל יעקב בחלום ואומר לו שלא יפחד לרדת למצרים, וכי יהפוך את יעקב לעם גדול. משפחת יעקב כולה מונה 70 נפש בלבד. המפגש בן יעקב ליוסף היה מרגש מאוד, יעקב אומר שעכשיו הוא יכול למות בשקט. "ויאמר ישראל אל יוסף "אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי".

יוסף לא אומר דבר ורק בוכה. יוסף שותק ולא אומר דברים נוספים ליעקב. יוסף אוהב את אביו ומשפחתו ודואג לכל מחסורם במצרים בשנות הרעב הקשות, הוא קונה את אדמות מצרים מהתושבים תמורת אוכל. כשהאוכל נגמר לתושבים הם מוכרים עצמם לעבדים ואילו המקורבים לחצר המלוכה מקבלים אוכל ללא תמורה.

יוסף מצליח בגדול והופך את פרעה לבעל הקרקעות במצרים וקופת הממלכה התעשרה מאוד בכסף וזהב לרוב. יהודה ויוסף הם "המנהיגים", ומשבט יהודה בהמשך הדור קמה מלכות דוד. הכוח הכלכלי העצום של מצרים נמצא בידי יוסף, מצרים הופכת למעצמה כלכלית באזור שמספקת אוכל לכולם. משפחת יעקב מתיישבת בארץ גושן בעזרת יוסף והוא אומר להם להגיד לפרעה שהם רועי צאן בלבד, מפני שרועי צאן נחשבים במצרים למעמד נחות והוא לא רצה שמשפחתו תהווה איום על המצרים מכיוון שזה עלול לגרום להתנגדויות עם המצרים. המצרים עצמם היו עובדי אדמה שנחשבו לבעלי מעמד.

יוסף הוא המשנה למלך שנמצא בצד המצרי, הוא בעל עוצמה רבה וסמכותיות. יוסף האח הדחוי, לכאורה, בעל החלומות, סולח לאחים ודואג לכל מחסורם. למרות השובע והשלווה בארץ גושן הכל נפיץ ויכול להתהפך ברגע אחד. אין חסינות מכלום, והכל תכניתו  של אלוקים. העזרה של יוסף למשפחתו אינה מקרית.

יוסף חושב רק על טובת משפחתו, דואג לכל מחסורם, נותן להם חבל ארץ להתיישב בו ומעמדו במצרים כמשנה למלך רק מתחזק. מלך מצרים נותן לו כוח ועוצמה ומארח את משפחת יוסף בארצו.

נזכור את יוסף כאישיות מיוחדת וכמנהיג שהאמין באלוקים לכל אורך הדרך ולא סר ממנה למרות העוצמה, הכוח והעושר הרב שהיו לו, הוא נשאר יוסף מבית האבא.

הפטרה:

הנביא יחזקאל מדבר על תחייה לאומית, קיבוץ גלויות וחיבור בין ממלכת יהודה וישראל. לאחר מותו של שלמה המלך לא הייתה המשכיות לממלכת דוד והייתה התפלגות של ממלכת יהודה וישראל. הפילוג הביא לשבר גדול בעם והגיע הזמן שכולם יתאחדו ביחד. הנביא יחזקאל מבקש בנבואתו שעם ישראל ישמור על חוקי התורה והמצוות, שכן ללא זאת לא יהיה תהליך של איחוד.

האיחוד הזה יכול להתרחש רק בארץ ישראל. המלך יהיה מבית דוד המלך והמאבק בין מלכות יהודה ויוסף תסתיים. אלוקים בעתיד יחזור וישכון בתוך עם ישראל. ההתקבצות יחד של כל שבטי ישראל הוא השלב הראשוני ביותר. כדי להתקדם בתהליך זה צריך לחזק את האחדות בעם, לפתוח דף חדש ולא לחפש אשמים בחוסר האחדות הזה. הנביא יחזקאל רוצה את עם ישראל כעץ אחד חזק שמאוחד תחת מנהיג אחד. עם ישראל חייב להגיע לאחדות, הסכמות פנימיות, חוסן פנימי שיצמח מהתהליך ויגרום להשפעה מתקנת שיקרין לכל העולם. ללא מנהיגות שתוביל, חוסן חברתי, מוסריות בעם, לא תהיה אפשרות תיקון.

האיחוד הזה יחזיר לעם את תקופת הזוהר שלו כמו בימי דוד ושלמה שמלכו בירושלים, שהייתה מרכז דתי ומדיני של ממלכת ישראל.

רחבעם בנו של שלמה המלך לא הצליח לשמור על שלמות הממלכה והיא התפרקה לשניים. מלכות יהודה כללה את שבט יהודה, בנימין ולוי בירושלים כעיר הבירה.

ממלכת ישראל כללה את כל עשרת השבטים האחרים שבמהלך הדורות לא נשאר מהם זכר. יחזקאל הנביא רצה את כולם תחת קורת גג אחת, אחדות גורפת, הוא רוצה את כל עם ישראל בארץ ישראל וביקש שישמרו את הברית עם אלוקים.

המצב הקיים במדינה הוא חוסר אחדות מוחלטת, ניתוק מהמסורת ורדיפה אחרי אלוקי הכסף והזהב.

עלינו להבין שללא אחדות בעם ישראל, נאבד את החוזק הפנימי והכוח שלנו, שיגרום לאויבנו להבין שאין לנו חוזק פנימי.