מעט הלכות והנהגות ליום ראשון יא' כסלו התשע"ז
11.12.16 / 16:48
"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא" - הלכות והנהגות ליום ראשון יא' כסלו התשע"ז מפי כבוד האדמו"ר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א מתוך הסידור ליום חול אמרי פי לע"נ הצדיק רבי חיים פינטו הגדול זצוק״ל
א. מובא במעלת לימוד הזהר הקדוש, בכתבי הרב "מקדש מלך" בספרו "כסא מלך" (תיקון מ"ג אות ס'), לימוד הזוהר בגירסא בעלמא בונה עולמות, וכ"ש אם יזכה ללמוד ולהבין פירוש מאמר אחד, יעשה בו תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד הפשט שנה תמימה.
ב. מצוות טלית קטן קודם לטלית גדול משום שהעיבור קודם ליניקה, והטלית גדול קודם להנחת תפילין שהיניקה קודם לגדלות (עיין קול יעקב). ומובא ב"שערי תשובה" (סימן כ"ה ס"ק ב') בשם ה"ברכי יוסף" שלדעת האר"י הקדוש זצוק"ל אף שהוא לבוש טלית קטן, יש ללבוש גם טלית גדול קודם התפילין. וכתב רבנו "הבן איש חי" זצוק"ל (וירא, אות כ) אם היה לובש תפילין בלא טלית גדול מפני שלא היה לו טלית גדול, ואחר כך הביאו לו טלית גדול, צריך להסיר התפילין וילבש הטלית, ואח"כ ילבש התפילין בלא ברכה, דכן מוכרח להיות על פי דברי רבנו האר"י הקדוש זצוק"ל.
ג. "הכנף פתיל תכלת" (במדבר טו, לח). וכתב בסידור "קול יעקב" בזמן שהיה בית המקדש קיים היה נוהג התכלת, ומובאת הגהת הגה"ק מטשעכנוב (על סידור קול יעקב) וז"ל, הענין הזה הוא מכתבי האר"י זצוק"ל והדבר תמוה, והרי מבואר בגמרא (מנחות מב:) דגם בימי האמוראים היו מחזרין אחר תכלת, וצ"ל דדעתו בזמן בית המקדש היה מדאורייתא, ואחר כך הוא מדרבנן זכר למקדש, כמו לולב במדינה שבעה ודומיהן עכ"ל. ועיין שם (בהערות עטרת זקנים) שהקשה ממנחות (מ.) דמעיקר הדין תכלת דוחה כלאים אף בזמן שאין בית המקדש קיים, ואי הוי מדרבנן אינו יכול לדחות.
ועוד מובא תירוץ אחר בשו"ת "ישועות מלכו" (או"ח, סימן א'-ג') וז"ל שם בסימן א', בדורות הראשונים של אמוראים שחשו לדעת רבי דמעכבין זה את זה (עיין מנחות לח.), הוצרכו לסכן עצמם לתכלת כדי שלא לבטל מצות ציצית לגמרי.
אמנם בדורות האחרונים שהוקבע להלכה דתכלת ולבן אין מעכבין זה את זה (ע' רמב"ם ציצית פ"א ד'-ה') סמכו, כיון שיש חשש סכנה בתכלת (עיין בספרי פרשת ברכה, ובסנהדרין דף יב.), על כן לא קיימו אלא לבן בלבד.
וכן הורו לכל ישראל, ואתא שפיר מדרשו של האר"י ז"ל דאין תכלת אלא בזמן בית המקדש, ודבריו נראין כסותרין לכמה מקומות, ועם האמור צדקו, לכן ודאי שאין לנו להחמיר ולחוש לצבוע חוט מדם דג ידוע, אחר שכבר הוחזק אצל ישראל זה יותר מאלף שנה שנגנז התכלת, ופשט לשון הספרי ומדרשו של האר"י ז"ל מסכים לזה. ובסימן ג' כתב, איברא שאם היה בנמצא תכלת בבירור, והיה ידוע לנו כיצד צובעין, ודאי היה ראוי לאחוז במצוה זו, אלא שאין לנו בירור גמור שזה הוא תכלת, גם מלאכת הצביעה לא נתברר לנו בברור גמור.
--- לימוד שתי משניות יומי ---
לע"נ הצדיק רבי מאיר שלום אבוחצירה בן פרחה - ה"בבא מאיר" זצוק״ל
שקלים, פרק א' משנה ד':
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הֵעִיד בֶּן בּוּכְרִי בְּיַבְנֶה, כָּל כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹקֵל אֵינוֹ חוֹטֵא. אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, לֹא כִּי, אֶלָּא כָּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ שׁוֹקֵל חוֹטֵא, אֶלָּא שֶׁהַכֹּהֲנִים דּוֹרְשִׁים מִקְרָא זֶה לְעַצְמָן, וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל, הוֹאִיל וְעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלְחֶם הַפָּנִים שֶׁלָּנוּ, הֵיאָךְ נֶאֱכָלִים:
שקלים, פרק א' משנה ה':
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ, אֵין מְמַשְׁכְּנִין נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים, אִם שָׁקְלוּ מְקַבְּלִין מִיָּדָן. הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי שֶׁשָּׁקְלוּ, אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן. וְאֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן קִנֵּי זָבִין וְקִנֵּי זָבוֹת וְקִנֵּי יוֹלְדוֹת, וְחַטָאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. נְדָרִים וּנְדָבוֹת, מְקַבְּלִין מִיָּדָן. זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁנִּדָּר וְנִדָּב, מְקַבְּלִין מִיָּדָן. כָּל שֶׁאֵין נִדָּר וְנִדָּב אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן. וְכֵן הוּא מְפֹרָשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר לֹא לָכֶם וְלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ:
זכות הלימוד תעמוד לרפואת והצלחת מו"ר עט"ר הצדיק רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט"א בן הרבנית זהרי.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]