דבר תורה לפרשת בראשית

ברש"י ז"ל בפסוק "יהי רקיע" (א, ו) יתחזק הרקיע שאע"פ ששמים ביום ראשון נבראו, עדיין לחים היו, וקרשו בשני מגערת הקב"ה באומרו "יהי רקיע".

וכן בפסוק "יהי מאורות" (א, יד) כתב רש"י ז"ל מיום א' נבראו וברביעי ציוה עליהם להתלות ברקיע, וכן כל תולדות שמים וארץ נבראו ביום א', וכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו.

***
והנה מדברי תורתנו הקדושה לומדים יסוד גדול, שעל כל יהודי ויהודי לשים מול עינינו בראשית השנה, בזמן שמתחילים את תורתנו הקדושה מבראשית. הנה האדם בכל ענין וענין אשר עושה בחייו רוצה לראות את התוצאות של הדבר מהר, וכמה שמתארך הזמן מלהגיע לתוצאות, האדם או מתייאש לפעמים הבאות או מאבד רצון ויכולת להמשיך, ונופל במצולות היאוש.

אך דבר זה אינו נכון, יהודי צריך לדעת שאין דבר טוב שקורה ברגע אחד, כל דבר טוב וחיובי חייב להבנות בשלבים צעד אחר צעד, ודברים שנוצרים מהר אין סימן טוב להם. הנה גם בבריאת העולם, הקב"ה בורא את עולמו אך לא ברגע אחד ולא בפעם אחת אלא בשלבים, ולאט לאט העולם התייצב צעד אחר צעד. ותמיד ההתחלה קשה וההמשך קל, וכמו שמובא באיוב (ח, ז) "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד", ולהודיע שגדולות ונפלאות לא בפעם אחת יבראון. "כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת" (קהלת ה, יד) קטן וצל, חלש ורפה אברים, ולאט לאט יתאמץ והוא לאיש גבר בגוברין.

וכך כל דבר ודבר ישיג שלמותו רק לאט לאט, וידע האדם שכל התחלות קשות. ועל זה הגמרא (תמיד לב) איזהו חכם הרואה את "הנולד"?‏ היינו האדם כשנולד, הוא ג"כ דבר מזער וכלא יחשב, ובכל זאת ברבות הימים ישגשג, ומוסר השכל זה צריך שיהיה תמיד נגד עיניו.

**
וזו מה שמלמדת אותנו תורתנו הקדושה בבריאת העולם "ראשית" לעולמו, דהיינו "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" כלומר השמים והארץ היה להם גם כן "ראשית" תחילת צמיחה, ולא בפעם אחת קיבלו שלמותן. וזה שאמר לעיני כל ישראל "בראשית ברא אלוקים‏", שדבר זה יהיה לעיני כל ישראל תמיד, בריאת העולם שלקחה בשלבים, ומזה יקחו מוסר להתנהל בחייהם במתינות.

**
וזה דברי התנא באבות (ה, א) "בעשרה מאמרות נברא העולם וכו' והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא ליתן שכר טוב לצדיקים וכו', ולהפרע מן הרשעים. ועומק הדברים שהטוב לא נברא ברגע אלא בעשרה מאמרות בהדרגה, הקב"ה בורא את הטוב בהדרגה.

**
וכך חובה עלינו להתחיל את התורה הקדושה מבראשית, במחשבה וידיעה והרגשה שהכל נבנה צעד צעד לאט לאט, ודברים שנבראים בחפזון אינם אמיתיים ואינם נכונים. וככל שהדבר גדול ובעל משמעות, הבניה שלו לוקחת יותר זמן.

וככל שהאדם רוצה לשנות הכללים, מקשה על עצמו בתחילה באמצע ובסוף, והאכזבה היא תהיה בסוף מנת חלקו. הרבה חכמים היו בעולם שניסו לשנות סדרי מעשה בראשית, אך אכזבה הייתה מנת חלקם. יש כללים שגם העולם נברא בהם, וגם תינוק שנולד כך נברא, וכך כל דבר בחיינו כך נוהג וכך מתקיים. העולם נברא בעשרה מאמרות ובשלבים, וכך כל טוב והצלחה של אדם נבראת בשלבים.

**
כך אנו מוצאים, יוסף הצדיק שולח לאביו ליעקב "וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים"
(בראשית מה, ח), יוסף הצדיק יודע שהוא נמצא בזמן רגיש ביותר, הוא צריך לשכנע את אביו יעקב אבינו לרדת למצרים עם כל משפחתו, ויוסף הצדיק יודע שיעקב אבינו ע"ה זהיר מאוד וכל תזוזה שלו חייבת להיות מחושבת מאוד. ויודע יוסף שאם יעקב אבינו יחשוד שהצלחתו של יוסף אינה הצלחה מהקב"ה ויונקת מהקדושה יעקב לא ירד לארץ מצרים, לכן שולח יוסף ליעקב תדע לך שכל ההצלחה והעליה שלי בארץ מצרים הייתה הצלחה ועליה בשלבים ובהדרגה מהקב"ה, וזה וישימני ל"אב לפרעה" ול"אדון לכל ביתו" ו"מושל בכל ארץ מצרים".

**
ויוסף הצדיק למד דבר זה מהחלום אשר חלם "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה, והנה קמה אלומתי וגם ניצבה (בראשית לז, ז)..ואביו שמר את הדבר" מדוע יעקב אבינו ידע שזה חלום אמיתי? כי החלום היה חלום של שלבים, "קמה" וגם "ניצבה" אלומתי, ודבר של שלבים הוא מהקב"ה והכח שלו גדול ביותר.

***
ולכן עלינו לקחת מוסר בימים אלו, אשר אחת מעצות היצר הרע הוא להשיג הכל מהר, ומה שלא נהיה מהר נקרא כישלון. לדעת שהחפזון הוא הסכנה הגדולה, והזמן שעובר בונה ומייצב את העולם, את האדם, את חייו ואת משפחתו, כמו שבבריאת העולם היה צריך זמן לייצב העולם.