16 שנים לפיגוע התופת מול עיריית בבאר שבע
31.08.20 / 22:22
כזכור, הפיגוע בבאר שבע אירע ב-31 באוגוסט 2004, כאשר שני מחבלים מתאבדים שהגיעו מחברון עלו בתחנה המרכזית לשני אוטובוסים עירוניים של חברת מטורדן ועל הכביש הראשי בשדרות רגר, מול רחבת העירייה, פוצצו את עצמם בזה אחר זה. כעת, אנו מציינים בטקס מקוון בשל מגבלות הקורונה את הטקס המסורתי לזכרם של יקירי העיר שנרצחו בפיגוע הארור
בטקס מקוון שנערך פתח ראש העיר ואמר: "משפחות יקרות ואהובות שלנו 16 שנים חלפו עצב גדול יגון וכעס 16 נרצחים מקרב תושבות ותושבי העיר באר שבע, היקרות והיקרים לכם מכל, הם קמו ליום עבודה מלאי תקווה ואמונה. לכל אחת ואחד מהם היה חלום, לגדל משפחה, לתמוך בקרובים, לצחוק, לשמוח לעשות וליצור, אבל ברגע אחד חייהם נגדעו. אנחנו בעיר באר שבע לא שוכחים, כמדי שנה אנחנו מקיימים את הטקס העירוני שמציב אותם כאבוקה של זיכרון, היקרים שלנו של העיר באר שבע ושל מדינת ישראל. אנחנו לא נשכח!".
עוד הוסיף בפנייה למשפחות: "ואתן משפחות יקרות על אף שהשנה בכאב גדול בשל נגיף הקורונה, לא נוכל לחבק אתכן, אנחנו עושים זאת עם הרבה מאוד אהבה, את אותו טקס שמסמל ומייחד את האהבה שלנו, את הגעגועים שלנו ואת הזיכרון של כולנו. מורשתם וצוואתם של האהובים שלכם, שהם היקרים שלנו, שנמשיך לחיות, ליצור ולאהוב בעיר שלנו ובמדינה שאנחנו כל כך אוהבים. יהי זכרם ברוך!".
במהשך קרא פרק תהילים הרב הראשי של באר שבע וראש אבות בית הדין - יהודה דרעי שליט"א.
חיים אוזן בנו של אליהו אוזן ז"ל שנרצח בפיגוע אמר תפילת קדיש.
את דבר המשפחות השכולות אמרה אורית אורה אחות של קארין מלכה ז"ל שנרצחה בפיגוע:
"שלום לכם משפחות שכולות יקרות תושבי העיר באר שבע, לכן האימהות העומדות בכאב במשא השכול המייגע ולכם אבות יקרים הנושאים באיפוק את הכאב, לכם אחים ואחיות, לכם נשים גברים וילדים אשר נושאים בכאב את אובדן יקירכם. 31 לאוגוסט 2004 תאריך קשה וארור למשפחותינו זהו יום עם זיכרונות קשים למשפחותינו. איך עוברות השנים, 16 שנים עברו מאז שעת הצהריים האכזרית, עיר שלמה עצובה, כואבים ממה שקרה. הרגשנו כאב חזק, גדול ונורא בשעה הזו לפני 16 שנה קיבלנו מציאות חדשה, חיי השכול הם חיים של התמודדות אין סופית מבחינת מסע להכרת החיים בצל כהה וגעגועים שהולכים ומתעצמים, בצל תחושה שהולכת וגוברת זהו סרט שלא נגמר ולא יגמר, השעון מתקתק והזמן חולף, לפני 16 שנה קיבלנו מציאות חדשה שאף אחד לא הכין אותנו לקראתה, מציאות עצובה. איך שפתאום הכל נגמר ביום אחד, 16 שנים חלפו והם לא השכיחו את זכרם של יקירינו, זיכרונות שהותירו בליבנו פצע שלעולם לא יגליד, אנו נושאים את פצעי השכול המסרבים להגליד".
"דמותם של יקירינו מלווה אותנו מדי יום במחשבותינו ובעשייתינו כשרונות גדולים שלא מומשו, תקוות וחלומות שנגוזו, נישארו חקוקים בליבינו איש אינו יכול לחלוק עמו בני המשפחות השכולות את מסע הצער ואת כאב האובדן. אין זמן שאנו לא חושבים על יקירינו, אין זמן שאנו לא נזכרים בהם, הם עזבו אותנו בלי להיפרד ולנו יש את תחושת ההחמצה איך לא הספקנו לומר להם שלום. אנו נזכרים ומזילים דמעה על כל השנים שאינם כאן איתנו, מסתכלים בתמונות ודמעות זולגות איך הלכתם בלי לחזור? לפעמים עולה בנו המחשבה אולי לפתע תופיעו. געגועים עמוקים הלב כואב ולא מעכל, געגועים לזיכרונות געגועים שלפני הכל לגורל אין רחמים, הפרידה מכם מאוד קשה והלב לא תופס שזאת פרידה תמידית. אנחנו חייבים להמשיך את מסלול החיים בצל הכאב ולעולם לא נשכח את יקירינו שנרצחו, השנים חולפות ודמותם לעינינו ניצבת, אנו צריכים לחיות את הכאב, לחיות את האהבה, להביט אל המחר, לחיות ולהזכיר אותם לנצח. החיים חזקים מכל, למענם נמשיך לחיות ולגדל את משפחתינו. הצביטה תשאר תמיד בליבנו, לנו השארתם קטעי תמונות, סרטונים, רסיסי זיכרון, זה מה שנשאר לנו מלפני 16 שנה. לנצח נישא אתכם עימנו וניזכור אתכם כפי שהייתם".
ואלה הם יקירינו:
אביאל אטאש
נרקיזה אוסטרוגורסקי
אליהו אוזן
ויטלי ברודצקי
לריסה גומננקו
תמרה דברשוילי
דניס חדד
טרואייט טקלה
עמנואל יוסף
רוזיטה לימן
קארין מלכה
מריה סוקולוב
רומן סוקולובסקי
שושנה עמוס
ראיסה פורר
טטיאנה קורטנצנקו
יהי זכרם ברוך!
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
