עד האסון הבא: מדוע מסרבת העירייה למגן תושבים בשכונה ה' מפני טילים?

לפני מעל לשנתיים הבינו בקהילת כוכב דרום - קהילה דתית לאומית של דוברי אנגלית שחלקה הגדול גר בשכונה ה' בבתים פרטיים, כי קיים מחסור בממ"דים בבתים ובמקלטים ציבוריים בשכונה. על כן באותה עת החלו תושבי השכונה בקידום פתרון של מיגוניות בשכונה.

בקהילה ניסו לייצר שיח מול אגף תכנון שלא נשא פרי. זמן קצר לאחר מכן החל מבצע "שומר חומות" ובקהילה הוחלט לנצל את המומנטום ולגייס תרומות לבניית מיגוניות בקרב מכרי הקהילה, יהודים בארה"ב ואנגליה, כאשר חברי הקהילה הצליחו לגייס כ-80,000 ש"ח מיהדות התפוצות, אשר יועדו להצבת 2 מיגוניות בשכונה ה', באזור שבו אין מקלטים במרחק קרוב מספיק. לאחר שהבינו חבריי הקהילה כי העירייה היא היחידה שיכולה להציב מיגוניות במרחב הציבורי פנו חברי הקהילה לעירייה עם הצעה למיקום מיטבי של המיגוניות וכמו כן הציעו לתרום את הכסף שאספו כתרומה למטרה זו כל זאת במטרה לקדם את התהליך.

בשיח מול התושבים טענו בלשכת מהנדסי העיר כי אושר תקציב לפתרון עיצובי למיגוניות קיימות (כלומר - להפוך אותן ליפות יותר), ויש כוונה להכניס את המיגוניות המבוקשות בשכונה ה' תחת הפרויקט הזה. החלטה זו העלתה חשש בקרב מובילי הפרוייקט כי ההצעה עשויה לעכב את הפרוייקט. בד בבד הודיעו בלשכת מהנדסת העיר כי יערכו סיור בשכונה ה' על מנת לבחון את מיקום הצבת המיגוניות. מאז נדמה כי הפרוייקט לא התקדם והצבת המיגוניות מתעכבת. אז מדוע לעירייה היה חשוב כל כך למצוא פתרון עיצובי למיגוניות? ומדוע הפרוייקט הכה חשוב הזה שעשוי להגן על תושבים בשעת לחימה ולמנוע אובדן חיים לא התקדם מאז? אנו במערכת באר שבע נט החלטנו לבדוק זאת ופנינו אל חברי הקהילה שהיו מעורבים בשיח מול הגורמים השונים בעירייה.

אחת מחברות קהילת כוכב הדרום היא מנוחה סאטוויץ' שמתגוררת בשכונת נווה זאב וטוענת בשיחה עם באר שבע נט כי התהליך של הקמת ממ"דים היה קשה מן המצופה: "לבסוף הדברים לא הסתדרו ולא שמו לנו ממ"דים בשכונה. העירייה שלחה מישהו מטעמה שיבדוק הנושא, אך זה לא התקדם ולבסוף וויתרנו על הפרוייקט, גם בגלל שניסינו רבות לקדם הפרוייקט מול העירייה ללא הצלחה וגם בגלל שאנו אנשים עובדים שאין להם זמן רב לעסוק בנושא".

בנוסף מנוחה טוענת כי הבעיה היא לא רק בשכונה ה': "ישנו צורך גדול בשכונה ה' אך גם בכל השכונות הוותיקות שבהן אין מספיק מקלטים". לתחושתה של מנוחה, בעירייה לא מעוניינים להבליט את המיגוניות יתר על המידה: "העירייה טענה אז כי הצבת מיגוניות הינה דבר קשה הנדסית ולוגיסטית לביצוע לאור כך שהמכונה/אוטו שמרימים את המיגוניות לא יכולים להיכנס לשכונה (מדובר על מיגוניות מוכנות). חשבנו בתמימותנו שאם נביא כסף לעירייה (הסכום שגייסנו מספיק לבניית מגוניות אחת או שתיים) הם ישתפו איתנו פעולה בנושא המיגוניות, אך לתחושתי זה לא משהו שהם ששים אליו. אני גרה פה יותר מ-10 שנים ובב"ש הבעיה לא אקוטית כמו בערים אחרות בדרום ועל כן הבעיה לא נמצאת בראש סדר העדיפויות של העירייה. לטעמי בעירייה לא אוהבים את הנראות של הממ"דים והמקלטים בכל מקום. זה רק עניין של תחושה שלי זה לא משהו שסיפרו לי מפורשות".

ד"ר אליסה פרידמן רופאת משפחה ותושבת שכונה ה' שנכחה בסיור עם העירייה עת שהגיעו לבדוק את סוגיית המיגוניות בשכונה, מספרת גם היא על חשיבות הפרוייקט להצלת חיים בשכונה: "באחד מסבבי הלחימה הבנתי כי אין לנו ממ"ד בבית. בשכונה שלנו יש הרבה דירות ללא ממ"דים ולמי שכן יש אז הוא בנה את זה בעצמו. ניתן כמובן לגור בדירה עם מקלט, אך כשיש לך ילדים קטנים זו חוויה לא רצויה, מה שמניע אנשים לבחור לגור בשכונה אחרת. מי שבכל זאת בוחר להישאר בשכונה נאלץ לעשות ממ"ד בכוחות עצמו. אני למשל בניתי בית בשכונה בכדי להיות קרובה לקהילה שלי ועשיתי ממ"ד בכוחות עצמי מה שלקח לי שלוש שנים עם כל אישורי העירייה והמון השקעה כספית".

פרידמן טוענת כי הבעיה חמורה במיוחד בשכונה ה': "בסבב האחרון להרבה חברים שלי שגרים בשכירות לא היה ממ"ד. אני הכרתי 2 משפחות עם 13 ילדים שאצלן אין חדר פנימי והם חשופים לגמרי לפגיעה של טילים. הם אמנם גרים ליד בית כנסת "הכיפה" שבו יש ממ"ד שבו ניתן לשהות במקרה של סכנה, אך לאור העובדה שיש בית מדרש במקום לא רצו להשאירו פתוח ולכן אנשים לא הולכים לשם בעת חירום ולא ישנים שם- לכן המשפחות נשארות בבית ללא הגנה. אך הבעיה רחבה בהרבה שכן יש מאות בתים כאלה בשכונה ה' ואין אנו רואים שמקדמים פתרון של בניית ממ"דים בשכונה. למעשה מדובר על בעיה בכל השכונות הוותיקות".

פרידמן מוסיפה: "בסבב הגדול האחרון לפני מספר שנים רוביק טען כי ל-40% מתושבי באר שבע אין מקום שבאמת נחשב למוגן. לאור זאת הבנתי שילדים של חברים בשכונה מצויים בסכנה ועל כן החלטנו גם לפנות אל הקהילה היהודית בכדי לגייס תרומות למיגוניות לשכונה ולפתור את הבעיה בשכונה שלנו ותוך יומיים שלוש במהלך הסבב גייסנו בערך כ-100,000 ₪ (הכסף קיים גם היום) לטובת מגוניות בשכונה שלנו, מה שעשוי להספיק לבניית שלוש מיגוניות בשכונה ולפתור חלקית את הבעיה בשכונה, אך לא את הבעיה כולה".

פרידמן: "לפני שנה לאחר שפנינו אל העירייה בנושא, הם ערכו סיור בשכונה בכדי לבדוק היכן למקם המיגוניות, אך לטעמי רוביק לא רוצה שבאר שבע תיראה כמו עוטף עזה ושבכל פינה יהיו מיגוניות (זו תשובה שקיבלנו מצוות ההנדסה בעירייה שערך סיור בשכונה). הם היו מוכנים לאשר את מיקום המיגוניות רק במקומות שפחות בולטים לתושבים, אך במצב שכזה יותר קשה להכניס אותם לוגיסטית וטכנית לשכונה לנקודות מסוימות. בסופו של דבר, העירייה לא מצאה פתרון והנושא נגרר משני הצדדים. אך למען האמת, גם אם היינו מצליחים להכניס את המיגוניות הללו לשכונה, עדיין הבעיה בעבור רוב האנשים לא הייתה נפתרת".

אז מהו הפתרון בעבור כלל תושבי השכונה? לטענת אליסה ישנם כמה פתרונות אפשריים: "לטעמי יש לפתוח את ביה"ס והגנים למשפחות ברישום מראש בעבור כל משפחה שכיום אין לה מקום מוגן אליו תוכל ללכת, כאשר יש לתכנן אילו משפחות ישהו מראש בכל מקלט בצורה מסודרת, כך שלכל משפחה יהיה מקלט בו תוכל לשהות בעת לחימה. אך חשוב להבין כי המקלטים העירוניים הקיימים כיום הם לא כאלה שניתן להגיע אליהם בתוך 60 שניות והמשפחות יצטרכו לישון שם מה שלא תמיד הכי נוח לאור כך שחלק גדול מהמקלטים בשכונה הינם בתי כנסת שפתוחים בזמן מלחמה. עדיין בשכונה יש המון מבנים קהילתיים עם מקלטים בתוכם שלא בשימוש שאותם ניתן יהיה להסב בשעת חירום".

"לדעתי הפתרון של פתיחת גנים ובתי ספר בהם יוכלו משפחות לישון, כמו שעושים בארה"ב בזמני משבר עשוי להיות אפקטיבי יותר לטעמי. הרעיון הוא שאנשים יגורו שם במהלך מספר ימים בעת חירום. למדינה יש אחריות שלכל משפחה יהיה מקום מוגן לשהות בו בעת חירום. מלבד זאת על העירייה להקל על הבירוקרטיה של בניית ממ"דים בבתים, בעבור אלה שגרים בשכירות ואין להם האינטרס לעשות ממ"ד בבית, שאלה גם האוכלוסיות החלשות שלטעמי צריך לתת להן הקלה כזאת או אחרת בכדי שייבנו ממ"ד, זאת לאור כך שעלות בניית ממ"ד עשויה להסתכם במעל 100,000 שקלים".

פרידמן: "אני לא מוכנה לסכן את המשפחה שלי וילדים אחרים. הפתרון של לומר למשפחות להישאר בפרוסדור פנימי בקומת קרקע בלי שום קומה מעל לא עומד בקריטריונים של פיקוד העורף. רק לפני מספר שנים בשכונת רמות היה אירוע שכמעט נגמר באסון בו פגע טיל בשכונה ובמזל האמא הביאה את ילדיה לממ"ד מה שהציל את חייהם למרות שהבית נהרס".

מעיריית באר שבע נמסר: " בשכונות הוותיקות בבאר-שבע קיימים כ- 260 מקלטים ציבוריים כשירים האמורים לתת מענה לתושבים בשעת אזעקה או לצורכי שהייה בעת תקופת חירום ממושכת. רק בשכונות בהן לא קיימים מקלטים ציבוריים או שמספרם קטן מהיכולת להכיל את התושבים בחירום הוצבו מיגוניות בהתאם". לגבי המקרה הספציפי בשכונה ה' טרם התקבלה תגובה.

כזכור כשנה לאחר מבצע "שומר החומות" יצאנו במערכת "באר שבע נט" לבדוק את מצב המקלטים בשכונות החלשות בעיר בהן במקרים רבים לתושבים אין חדרי ממ"ד מובנים בבתיהם, זאת בניגוד לבתים בשכונות החדשות. התמונה שנגלתה בפנינו אז הייתה של מקלטים מטונפים ומלוכלכים אשר דרכי הגישה אליהם חסומות ע"י אשפה ועשבים גבוהים ומקלטים בהם אין חשמל מסודר. בעייה נוספת שנגלתה בפנינו אז הייתה חוסר זמינות של מקלטים מה שפגע קשות ביכולתם של תושבים להיכנס למקלטים במצבי חירום, כאשר הבעייה נבעה מכך שהעירייה לא הפקידה מפתח בידי אף תושב מהרחוב, מה שאילץ תושבים לחכות שמישהו יגיע ויפתח בעבורם את המקלט. בעיה נוספת שהציפו אז תושבי השכונות הישנות הייתה מחסור במיגוניות בכלל ובפרט לכאלה המוגבלים בתנועתם, כאשר לטענת התושבים סירבה העירייה להציב מיגוניות ניידות בקרבת בתים שיסייעו למוגבלים לגשת למרחב מוגן, זאת בטענה כי אין מיגוניות זמינות כאלה.

בעקבות תחקיר זה שערכנו במערכת האתר, הודיעה עיריית באר שבע על התקנתה של מערכת לפתיחת מקלטים מרחוק שנועדה לאפשר לעירייה לפתוח את דלת הכניסה למקלט מרחוק ללא הגעה של צוותים למקום ובכך לפתור את בעיית זמינותם הנמוכה של מקלטים רבים בשכונות הישנות. למרות שמדובר בצעד מבורך נדמה כי עדיין נותרו שלל בעיות בהן צריך לטפל לרבות לכלוך מסביב למקלטים, הצבת מיגוניות ניידות למען תושבים שמתקשים להתנייד וכמובן שיפוץ מקלטים ישנים ומוזנחים ברחבי השכונות הישנות.