"רוביק תעשה לנו צל" - על המאבק של תושבי העיר למען חיים מוצלים בבאר שבע

החום הבאר שבעי שאופף אותנו מכל עבר, בנוסף לשמש שקופחת ללא הרף נהפכים בשנים האחרונות לבלתי נסבלים. הליכה קצרה ברחובות שז"ר, אברהם אבינו ויעקב אבינו בחודשי יולי-אוגוסט הינה כמעט בגדר בלתי אפשרית. והסיבה - מחסור חמור בצל, טבעי ומלאכותי. 

בשנתיים האחרונות, שמו לעצמם פעילים חברתיים בבאר שבע למטרה לפעול למען התושבים ולהביא אל בירת הנגב את התשובה להתחממות הגלובלית. דרך בנייה ירוקה, ועד פעילויות רבות שקשורות לחינוך אודות חיים ירוקים, החליטו הפעילים החברתיים שהם מעלים על סדר היום את סוגיית הצל. הרי זה נראה כמעט טרוויאלי שבאר שבע תהיה מוקפת בצל. כאשר הטמפ' עולה עד לכ-40 מעלות בחודשים החמים של השנה, החיים בבירת הנגב הופכים לבלתי נסבלים. עד כמה הצללה חשובה למען אורח החיים? ובכן, במחקר שערך אריאל פרוינדליך ממכללת אחווה ומכללת גבעת וושינגטון עלה כי - הצללה מפחיתה דרמטית את העומס התרמי - עד כ-50 אחוז. יתרה מכך, מחקרים רבים מראים כי הצללה מונעת מחלות רבות, כשהמרכזית שבהן היא כמובן - סרטן העור. 

נפגשנו עם תהילה סמלין (24), סטודנטית להנדסת תוכנה בסמי שמעון. תהילה פעילה במגמה ירוקה כבר שנה ובראיון עם באר שבע נט היא מסבירה על המאבק של התושבים למען חיים נוחים ומוצלים יותר, ומספקת כמה נקודות למחשבה אודות הקושי בו נתקלים רבים מתושבי העיר - ''השנים עוברות והעולם מתחמם. לא לכולם יש אפשרות להשתמש בתחבורה ציבורית, ולא כולם ניידים . אני גם דוגמא לכך - אני סטודנטית שגרה בעיר, והאוטובוס אותו אני לוקחת לא עוצר ליד המכללה. ואפילו לא בחודשים - יוני, יולי ואוגוסט, שבהם החום הוא מטורף''.

עוד מוסיפה תהילה - ''אני שוב ושוב נתקלת בבעיה הזאת, ואני מבינה כמה זה לא פשוט ללכת בשמש. ואני עוד צעירה ומלאת כוחות, אבל יש אנשים בצד השני של העיר שהם לא ניידים וטיפה יותר מבוגרים – אוכלוסיות מוחלשות שמסתמכים על חבורה ציבורית בשביל הדברים הכי בסיסיים שיש. ואין לה את הצל הזה שיספק להם מרחב ציבורי נעים ללכת בו. בשפה המקצעית אפילו יש לזה שם, זה נקרא - עוני אנרגטי''.

מה זה למעשה עוני אנרגטי?

"דבר בסיסי כמו ללכת לעשות קניות, בסופו של דבר לוקח הרבה יותר אנרגיה כשהוא נעשה תחת שמש חזקה. ואיבוד האנרגיה הזה מתבטא בתשישות מנטלית, שקורית הרבה לאוכלוסיות מוחלשות ומבוגרות. אז מה שאנחנו מנסים לעשות זה למצוא לזה פתרון''.

מה הפיתרון מבחינתכם?

''מבחינתו הפתרון זה לגשת לעירייה''.

עשיתם את זה?

''ניגשנו כבר, ואין לנו כבר אומדן כמה פעמים פנינו כבר'', היא אומרת בתסכול וממשיכה – ''ניסינו לעשות זאת דרך כל הדרכים המקובלות: הצפנו אותם במיילים ושאילתות, אבל נראה שלא הרבה זז בנושא, לא הייתה שום התקדמות.''

כשפניתם לעירייה, מה הצעתם להם?

''תראה, בסופו של דבר אנחנו יודעים שלעיריית באר שבע כן חשוב מהתושבים, אז בשביל זה אנחנו מנסים לרתום את האזרחים למאבק הזה, כי משבר האקלים הוא נושא שמאד חשוב לנו וכך גם החיים בבאר שבע. אז כן היה מצידם ניסיון לנטוע עצים, אבל זה לא זה פרקטי כי את התוצאה נראה רק בעוד 10 שנים. בין הפתרונות שהצענו הם - בנייה סביבתית שמביאה צל, כלומר - בנייה רצופה שלא במגדלים. מדובר בהליך שעושה מאד טוב לסביבה וגם לתושבים כמובן. דרשנו גם הצללה מלאכותית, כזאת שאפשר לפרק ושלא תפגע במרחב הציבורי. אפילו הסתובבנו עם שלט של ''רוביק תעשה לנו צל''.

"צריך להבין - מדובר בבעיה שחוצה את כל הארץ. אבל בבאר שבע, בגלל האקלים המדברי שיש בה ומעצם העובדה שהיא עיר גדולה, הנושא אפילו עוד יותר חמור וקריטי. בסופו של יום מדובר באוכלוסיות מוחלשות שסובלות מהבעיה, סטודנטים, ובכלל כל מי שלא נייד. אנחנו מאמינים שאם רוצים אז הכל אפשרי. אנחנו בסך הכל תושבים שרוצים לטובת העיר. אין לנו שום כוונה להתנכל למישהו או לתקוף מישהו, אנחנו רק רוצים שיתוף פעולה לטובת כולנו''.

עמרי טל, המארגן בתא הסטודנטיאלי בבאר שבע מטעם "מגמה ירוקה" מסביר על הרצון של התושבים לראות את העירייה פועלת בנושא - ''מבחינתו, וזה גם מה שהצגנו לעירייה - יש צורך במיפוי אמיתי של העירייה ובחינה של מקומות בהם חסר צל. וגם מנקודת מבט של מקומות מקבלי שירות ומקומות ציבוריים, כמו אזורים שיש בהם מסחר, או ברחובות בהם יש תחנות אוטובוס, כי אלו בדיוק המקומות בהם אנשים צריכים להתקייים ולחיות בנוחות. אז נכון שבשכונות החלשות הבעיה עוד יותר חמורה, אבל מבחינתו יש צורך בצל בכל רחבי באר שבע''.

לפני כשבוע הגיעו הפעילים החברתיים של מגמה ירוקה להפגין אל מול עיריית באר שבע. נראה כי מבחינתם מדובר בלהיות או לחדול. בפוסט שפורסם בדף הפייסבוק של הארגון נכתב - ''העצים שהעירייה נוטעת היום אולי יעזרו לבן שלי כשיגדל, אבל מה עם סבתא שלו? שינויי האקלים מורגשים יותר בכל יום שעובר, במיוחד בעיר מדברית כמו באר שבע. הם דורשים התייחסות מעמיקה והתאמה אליהם בכל תחומי החיים, אבל השלב הראשון הוא להפוך את המרחב שלנו למרחב שניתן ללכת בו''.

עוד נכתב -  ''ברחוב שבו יש קופת חולים, או בנק, לא ייתכן שנחכה עשר שנים לצמיחתו של עץ; אין לנו את השנים האלו, אנחנו צריכים צל מחר. למה התרגלנו לזה שהליכה לתחנת האוטובוס משמעה מסע מפרך ומייגע? כבר לא מדובר על עניין של נוחות, או מותרות, גלי חום הורגים. ואם לי, הצעיר והחזק, יציאה לרחוב היא מסע קשוח, איך השכנה שלי בת ה-74 אמורה לעבור אותו? או אחותי בת ה-10?''

בכלל, נראה כי הטענות והבקשות של פעילי המגמה נופלים על אוזניים ערלות. תהילה חושפת בפנינו אימייל אשר נשלח ישירות לרוביק דנילוביץ' בחודש ינואר האחרון, שהגיע לאחר פגישה של הפעילים עם רונית איבגי, מתאמת קיימות עירונית. באימייל שנשלח לראש עיריית באר שבע נכתב - ''אנו, פעילי "מגמה ירוקה באר שבע", פונים אליך בעקבות שיחתנו הקצרה שערכנו בתום ביקורך במליאת מועצת האגודה הסטודנטיאלית של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתאריך 27.12.21...  נזכיר כי בפגישה שערכנו לפני שנה העלנו מולך מספר בקשות: כתיבת תכנית היערכות עירונית של העיר באר-שבע למשבר האקלים, יישום התכנית העירונית לצמצום פליטות גזי החממה, והטמעת תכנית לחינוך על משבר האקלים במערכת החינוך הפורמלית והבלתי פורמלית בעיר''.

פעילי המגמה טוענים במכתבם לראש העיר, כי רוביק עצמו הזמין אותם להיפגש בלשכתו (מה שלא קרה) ואף דורשים לדעת מה תכניות העירייה בנוגע להצללה ברחבי העיר - ''בפגישתנו הקצרה ציינת כי קיימים שני פרוטוקולים חשופים לציבור מדיוני העירייה על ההיערכות למשבר (האקלים). לא עלה בידנו למצוא מסמכים אלה, לכן נשמח אם נוכל לקבלם ולעבור על תוכנם. כמו כן, הבעת רצון להזמיננו לישיבות נוספות הנוגעות לנושא. נשמח להיות מעודכנים אודות פגישות עתידיות ולעזור לעירייה להבין את הדגשים החשובים במשבר הזה...התחום הקריטי ביותר לתושבי העיר כיום בהיבט ההתמודדות עם השלכות המשבר הוא תחום הצללת המרחב הציבורי. במסגרת זו, אנו מעוניינים במיוחד להבין מהן תוכניות העירייה הקיימות כיום, באילו מתחמים, מה גובה התקציב המוקדש לנושא ומיהם אנשי הקשר הרלוונטיים האמונים על התחום בתוך העירייה.''

בנוסף, הציעו חברה המגמה לעזור במציאת פתרונות שיהיו כלכליים וחסכוניים למען הצבת הצללות בבאר שבע - ''מעבר לכך, נציין כי ברמה הארצית קיימות תוכניות רבות, קולות קוראים ומכרזים שיכולים לסייע לעירייה (מצ"ב דוגמה - תמיכה כספית לרשויות מקומיות בהתקנות מערכות סולאריות), וישנם צעדים קטנים שניתנים ליישום כבר מחר בבוקר. נשמח לקשר את עיריית באר-שבע למסמכים מהסוג שמגיעים לפתחנו בשגרה, ועבור כך נודה לאנשי הקשר המתאימים''.

מעיריית באר שבע נמסר בקשר לטענות אשר הועלו בכתבה - ''עיריית באר שבע השקיעה ומשקיעה מאמצים ומשאבים רבים בהקמה, פיתוח ושדרוג גינות ופארקים בשטחים ציבוריים ברחבי העיר. בשנים האחרונות הוקמו בעיר פארקים חדשים במאות דונמים וגינות ציבוריות חדשות לרווחת והנאת תושבי העיר והבאים בשעריה. עבודות הקמת מתקני משחק והצללות נוספות ברחבי העיר נמצאות בעיצומן, ברחבי העיר באר שבע, קיימים 240 גני שעשועים ומתוכם 132 אתרים מוצללים''.

עוד נמסר מהעירייה - ''התקנת הצללות ב -12 אתרים נוספים אשר קיבלו היתר בניה כחוק, ייבוצעו בזמן הקרוב. עוד 10 אתרים ממתינים לקבלת היתר ומיד לאחר מכן יותקנו הצללות. יש לציין, החל משנת 2017, אגף האחזקה העירוני מקפיד להתקין הצללות בכל האתרים בהם הוקמו ושודרגו מתקני משחק. העירייה פועלת ותמשיך לפעול כל העת עד להשלמת התקנת הצללות בכל גני השעשועים במרחב הציבורי לרווחת התושבים. בנוגע להצללה טבעית מנהל ההנדסה ואגף גנים ונוף, רואים בנושא ההצללה הטבעית, ערך בעל חשיבות רבה לעיר ולתושביה. העירייה השקיעה בשנים האחרונות רבות בנושא נטיעת עצים ובהקמות הצללה. בשנה האחרונה בוצעו שיקומים בצירים ראשיים בעיר ונשתלו אלפי עצים בשדרות בנ"צ כרמל, דרך אילן רמון, בשדרות דוד חכם, בדרך בן גוריון ועוד. בנוסף לכל אלה נשתלים מדי שנה אלפי עצים נוספים בפארקים ובחורשות.''

רוצים להצטרף למאבק של "מגמה ירוקה" למען צל בבאר שבע? היכנסו ללינק הבא - https://www.green.org.il/petition/br7-shadow/